מדיניות חברתית -השוק החופשי

·         אתקינסון, ההשלכות הכלכליות של צמצום מדינת הרווחה - סקירת הטענות המרכזיות העולות על ידי כלכלנים נגד מדינית הרווחה, ניתן לסכמם כפגיעה במנגנון התמריצים של השוק[1]. לדעתאתקינסון הספרות הכלכלית לוקה בראייה צרה בכל הנוגע לתרומה החיובית של מדינת הרווחה בכלכלה מתועשת מודרנית.  דברהמועצם על ידי המודלים הכלכלים אשר מבוססים ברובם על תחרות משוכללת ושווקים יעילים התוצאה של התבססות על שתי אקסיומות אלו בבסיס המודל מעלימה את הצורך במדינת הרווחה (לראייתו הנחנו מה שרצינו להוכיח)[2].

·         טברסקי וכהנמן, תורת הערך 1979 -  המאמר שזיכה את כהנמן בפרס נובל (טברסקי נפטר ולכן לא זכה) ואפשר לומר שהקים את תחום הכלכלה ההתנהגותית. אם תורת התועלת מסבירה איך אנשים צריכים לקבל החלטות, תורת הערך אומרת איך הם מקבלים את ההחלטות. במהלך ניסויים טברסקי וכהנמן ניתקלו בתופעה מעניינת של אנשים שמקבלים החלטות  "אי-רציונליות" קרי יחוס סיכון להגרלות נטולות סיכון וההפך דבר שהיה בסתירה לבסיס הרציונליות הכלכלית (במובן המתמטי מערכת שלמה וטרנסיטיבית).

·         סמית, עושר האומות  1776-  הספר המכונן שעליו מבוססת הכלכלה הקלאסית מורכב מחמישה כרכים שבהן סמית כותב את משנתו על ידי התבוננות בעולם וניתוחו. התובנההמרכזית בספר היא"Its not from the benvlance of the butcher, the brewer, or the baker, that we expect our dinner, but from their regard to their own intrest.

כמו כן האמירה אשר מוקרת ביותר מהספר אשר עושה אבל לסמית, טענת היד הנעלמה "By preferring the support of domestic to that of foreign industry, he intends only his own security; and by directing that industry in such a manner as its produce may be of the greatest value, he intends only his own gain, and he is in this, as in many other cases, led by an invisible hand to promote an end which was no part of his intention. Nor is it always the worse for the society that it was not part of it. By pursuing his own interest he frequently promotes that of the society more effectually than when he really intends to promote it. I have never known much good done by those who affected to trade for the public good. It is an affectation, indeed, not very common among merchants, and very few words need be employed in dissuading them from it."

גדולת סיפרו של סמית הינה התובנה אשר מתוך הכאוס וחוסר הסדר צומחת המערכת "היעילה" ביותר.

תובנות:

·         נכון להיום העובדה היחידה שיש לגביה הסכמה בקרב כלכלני צמיחה היא שאנחנו פשוט לא יודעים מה הקשר בין צמיחה כלכלית ופערים חברתיים. עד אמצע שנות התשעים האמינו שפערים חברתיים פוגעים בצמיחה מאמצע שנות התשעים עד תחילת שנות האלפיים חשבו ההפך. היום ישנה הסכמה שהאמת איפשהו באמצע

·         האם כלכלת השוק הינה המודל הנכון? איך השפיעו התפתחויות שונות בתחום הכלכלה על ראייה זו?

·         התערבות מול אי-התערבות? תורת כשלי השוק ותפקידה.

---

[1]מומלץ להסתכל על המאמר הבא מ-2005 עי אלסינה אשר בוחן חתך מדינות מפותחות תוצאותיו דנות בדיוק בשאלת התמריץ http://www.economics.harvard.edu/faculty/alesina/files/Fairness%20and%20Redistribution.pdf

[2]מומלץ להסתכל על אלסינה ורודיק http://dash.harvard.edu/handle/1/4551798 שבוא נבחן "הפקת" תועלת ממיסוי כמו אמירה מעניינת לגבי שיעור המס "היציב"