פילוסופיה של מדעי החברה - אליזבת אנדרסון - סיכום

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום

אליזבת אנדרסון 1959-

נושא המאמר: תפקידם של שיפוטים מוסריים (ערכים) במדע

איפיון: נטורליסטית, הוליזם מתודי, גדוש בערכים

רקע:נטורליזם

הושפעה מ:  ובר,  קווין,

דוגמא מרכזית: חקר גירושין

תקציר קווין: לפי קווין השפה מתקיימת ברשת שהשוליים שלה חופפים לניסיון. אין תופעה אמפירית שממוססת את הרשת אלא רק משנה אותה. השינוי הוא לא בהכרח לוגי כי אם פרגמטי. תת היקבעות התיאוריה- אין דרך לבחור בין האפשרויות הפרגמטיות לשינוי הנחוץ להתאמה לעולם, זה שרירותי. למה לא לשנות דת כדי להתאימה לעולם ועדיף לשנות מדע? כי מדע זה פרגמטי, יש בו יסוד של יכולת חיזוי. זה לא שמדע נכון יותר אלא שמדע עוזר יותר.

טענות מרכזיות:

                                                         ·            בתוספת לרשת של קווין אנדרסון אומרת שיש גם ערכים, ואם יש משהו בעולם שבמתח עם הרשת אז אחת האפשריות הפרגמטיות לשינוי זה שינוי הערכים. הערכים והעולם נמצאים בידאלוג אי אפשר לקבוע ערכים בלי להתחשב בעולם. ערכים לא יכולים להיקבע באופן בלתי תלוי בעולם, זו דוגמטיות.

                                                         ·            ניטרליות וחוסר משוא פנים- ניטרליות זה חוסר זיקה בסיסית בין עובדות או תיאוריות מדעיות וערכים. ( is, ought). חוסר משוא פנים זה לומר שערכים לא צריכים להשפיע על קבלה או דחיה של תיאוריות מדעיות. אנדרסון אומרת שאם מישהו מדבר בספירה של משוא פנים או חוסר משוא פנים הוא בהכרח מאמץ את אי הניטרליות.  נחדד זאת, אם מדברים על אי השפעה של ערכים צריכה להיות זיקה, כלומר אין נטרליות.

                                                         ·            אילו סוגים של מצבים מנטליים\רגשות יכולים להיות בדיאלוג עם העולם? 1. קוגניטיביים- בעלי תוכן מחשבתי- השפעה ממשהו שקורה עולם ולא רק מצב מנטלי יש מאין (סמים). 2. בלתי תלוי במצב העולם שהוא אמור להעיד עליו 3. ניתן להפרכה.  לפי אנדרסון רגשות מקיימים את התנאים הללו ולכן הן בדיאלוג עם העולם.

                                                         ·            גירושין- דוגמא שמסבירה כי לערכים יש מקום במחקר. מחקר שבודק את הגירושין כטראומה יוצא מעמדה מוסרית שגירושין זה דבר פסול ושלילי. לעומת זאת מי שחושב שגירושין זו הזדמנות לצמיחה יבדוק דברים אחרים. שתי העמדות הללו קבילות כי שתיהן ניתנות להפרכה.

                                                         ·            וובר אמר שיש קשר בין ערכים למחקר, אבל הקשר הוא שהמחקר בוחן ערכים. אנדרסון אומרת שערכים קובעים את המחקר. לדעת וובר יש מקום לדעות במחקר וריבוי מחקרים, אבל דעותיו של החוקר לא משפיעות על החוקר, מדען החברה מתאר מציאות נורמטיבית מבלי לנקט עמדה. דעות זה מושא מחקר אבל לא תוצאה, אנדרסון תגיד שמושא מחקר שמוביל אותנו למתח עם הרשת יכול להוביל לשינוי הערכים ולכן זה חיובי לשלב את הערכים המוקדים של החוקר. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2