אתיקה- תורתו של קאנט

תורתו של קאנט מבצעת כמה דרישות:

·         רציונליות: מקור הפעולה המוסרית הוא התבונה (reason), האתיקה לא מכילה יסודות טבעיים (סוציולוגיים, פסיכולוגיים). רק בחיי העיון לפי אריסטו ניתן לדבר על רציונליות טהורה. בתחום המוסרי מדברים על תחום מצומצם לתכונות הטבעיות של האדם. השכל הוא חלק מטבע האדם. אצל קאנט יש הפרדה בין הטבע לרציונליות. לשכל אין טבעיות, אין יסוד דטרמיניסטי, אין יסוד פיזי. ישנו פער בלתי ניתן לגישור בין השכל לטבע.

·         מוחלטות: המוסר נותן ציווים מוחלטים ללא סייג וללא תנאי. המוסר הוא אובייקטיבי – כללי והכרחי. כללי, כלומר חל על כל יצור תבוני, והכרחי, כלומר לא יחסי, ללא תלות בדת, תרבות וכו'. אצל אריסטו הציוויים המוסריים קשורים בטבע האדם מחד (ועל כן כללי) אך סוגי הטוב משתנים לפי החברה. בחברה בה יש מלחמה אומץ הלב הוא חשוב ובולט למשל. התכונות הן יחסיות למצב החברה ואילו אצל קאנט הן אוניברסאליות.

·         דאונטולוגיה: התוקף של הציווים הנו בלתי תלוי בתוצאות. Deon- חובה. בניגוד לתפיסה התועלתנית שבה המשמעות של המעשה תלויה בתוצאות, כאן התוקף של הציווי הוא בערכו עצמו, במבנה של הציווי עצמו ולא בהשלכותיו. אצל אריסטו תוקפו במימושו, הכל נמצא בכוח ויש להוציאו אל הפועל, כלומר ללא תוצאה למעשה אין משמעות. קאנט נותן את התוקף במצווה לשמה ולא ביחס אל הפועל, אל התועלת האישית, חברתית או מימוש מטרה כזו או אחרת. התכלית אצל אריסטו היא מימוש התכלית של האדם, היא הסגולה הטובה. על כן הטבע הוא חשוב כי אנו צריכים להכיר את עצמנו ואת טבענו 'ולתקן' את עצמנו בהתאם. האדם הטוב קודם למעשה הטוב. אצל קאנט הטבע אינו רלוונטי, המעשה הטוב מכליל אותו לאדם טוב, הוא עומד בפני עצמו ואינו נגזר מן האדם הטוב. אריסטו איננו תועלתן אבל תוקף המוסר הוא במימוש התכלית הטבעית של האדם. התועלתנות מתייחסת לתוצאות, לשאיפות האדם, להעדפותיו.

התבונה

כושר אנושי. המקור לתודעה האנושית ולא ניתן לדבר עליה באופן רפלקסיבי. הפילוסופיה:

-          צורנית (פורמאלית): לוגיקה

-          תוכנית (מטריאלית): עיוני ומצוי (מדע, הכרה, פיסיקה, מדעי הטבע), מעשי וראוי (הפעולה הרציונלית, אתיקה, חירות). קאנט שואל מהם הגבולות שהתבונה מגדירה לעצמה? (בקורת התבונה הטהורה). להיות אדם רציונלי בתחום המעשי פירושו להיות חופשי.

	אפריורי – כל דבר שמכירים לפני הנסיון	אפוסטריורי – ידיעה כתלות בנסיון, ידיעה אמפירית
אנליטי – לוגיקה פסוקית (ללא פשר סמנטי, תוכני), פורמלי	V רוב הפסוקים האנליטיים הם צורניים בלבד ועל כן אינם תלויים בנסיון	X
סינתטי – אמיתות תלויות בתוכן, ע"י הסתכלות על העולם	?? האם פסוקים סינתטיים יכולים להיות אפריורים, טוען קאנט שכן – למשל: חוקי האתיקה, אריתמטיקה. לא נגזרים מן הטבע	V תוכני ועל כן תלוי בנסיון