מדיניות חברתית - הדרה חברתית - סיכום

·         המונח "הדרה חברתית" נתון לפרשנויות רבות ומחקרים רבים  נעשו בנושא. אפשר לשייך את המונח לוובר שזיהה הדרה חברתית כניסיון של קבוצה אחת להבטיח לעצמה מעמד עם זכויות יתר על חשבון קבוצה אחרת באמצעות שעבוד. הגדרה רווחת אחרת היא כי "הדרה חברתית" היא השתתפות מוגבלת של פרטים בחברה.

·         התפתחות המושג "הדרה חברתית": מקור השימוש ה"מודרני" במונח בצרפת: הדרה חברתית כהתייחסות לאנשים אשר לא קיבלו ביטוח סוציאלי מהמדינה. בשנות ה-70 הכוונה הייתה לנכים, מובטלים ללא ביטוח וכדומה. הדרה חברתית נתפסה כחוסר הכרה בזכויות בסיסיות וכאשר הייתה הכרה, חוסר נגישות למערכת הפוליטית והחוקית הנחוצות להפוך את הזכויות למציאות. באנגליה השימוש במונח הדרה חברתית החל באווירה בה פוליטיקאים לא הכירו במונח "עוני" והעדיפו להשתמש במונח "הדרה חברתית". מונח זה סייע לקיים דיון אודות מדיניות סוציאלית.

·         3 תיאוריות מרכזיות בדבר הגורם להדרה ("סוכן" במונחיו של אטקינסון):

v      התמקדות בהתנהגות הפרט וערכיו המוסריים

v      הדגשת תפקיד המוסדות- החל ממדינת הרווחה וכלה בקפיטליזם והגלובליזציה

v      הדגשת מבנה המערכת החברתית ודגש על אפליה ומחסור באכיפה של זכויות

 (Burchardt et al, 2002)

·         מסגרת הדיון: באופן אידאלי המסגרת להבנת "הדרה חברתית" צריכה לכלול:

v      שילוב של כלל הסיבות להדרה חברתית באופן ברור ופשוט

v      להבין את היחסים בין הסיבות וההשפעות השונות

v      ניתוח דינמי

v      אלמנטים שונים של הדרה חברתית

v      להיות ישימה הן בנוגע לפרטים והן בנוגע לחברה

v      להיות ישימה בחברות ברמות פיתוח שונות ורמות כלכלה שונות.

·         אלטרנטיבה לכך היא מסגרת ה"בצל": כל שלב מושפע משלבים רבים אחרים ולא ניתן לבודד סיבה אחת לתוצאה או התנהגות, בין של הפרט ובין של החברה. הפרט מושפע מהמשפחה, מהקהילה, מהלאום וכו'. החברה מושפעת לא רק ממעגלים גדולים יותר כמו הלאום, העולם אלא גם מהגורמים המרכיבים אותה כמו המשפחות והפרטים. הרעיון כאן הוא כי אלמנטים רבים משפיעים על הפרט וקשה לבודד את ה"סיבות" להדרה חברתית. שיטת הבצל מאפשרת לבחון "הדרה חברתית" או בצורה דינמית ("חיתוך אנכי") או על ידי הקשרים חברתיים  ("חיתוך אופקי").

(Burchardt et al, 2002)

·         הדרה חברתית- סוגי שיח: אין הגדרה יחידה כלל אירופאית להדרה חברתית כי אם שלל סוגי שיח אשר נותנים פרשנות שונה למונח. לויטס מזהה שלושה סוגים של שיח אודות הדרה חברתית:

v      RED- חלוקה מחדש: שיח זה מקשר בין הדרה חברתית ושוויון

v      MUD- תת-מעמד או מעמד נמוך (underclass): מבליט את הקשר בין הדרה חברתי ועוני אך מתייחס לפן התרבותי והמוסרי על פני הפן המטריאליסטי.

v      SID- אינטגרציה חברתית: הדרה במונחי עבודה (אבטלה)

(Levitas, 1998)

·         מה בין עוני והדרה חברתית: הדרה חברתית, השתתפות מוגבלת בחברה של פרטים, יכולה לנבוע מסיבות מגוונות: היעדר משאבים (הכנסה נמוכה כאינדיקטור לכך), אפליה, בעיות בריאות, מיקום גיאוגרפי וכדומה. היעדר משאבים, עוני, היא הסיבה המרכזית אשר חוקרים מעלים להדרה החברתית. (Burchardt et al, 2002)

·         רום טוען כי עיקר השיח אודות עוני באירופה נסב סביב הכנסה. המונח "הדרה חברתית" היה אמור להרחיב את היריעה. שלוש נקודות מבט מורחבות:

v      מהכנסה (או הוצאה) לפגיעה רב מימדית: כלומר, משיח אודות עוני כהכנסה נמוכה להבנה שהתופעה רחבה יותר

v      מאנליזה סטטית לדינמית: מעוני כחוסר היכולת לרכוש מוצרים בסיסיים לניתוח דינמי יותר, הפרט ביחס לחברה

v      ממשאבים ברמת הפרט או משק הבית לחברה המקומית: מבעיה של הפרט העני לבעיה כוללת של הקהילה.

(1995 Room)

·         היבטי מדיניות: האם התמקדות ב"הדרה חברתית" במקום בעוני משנה את המדיניות? הילס טוען שכן, שאם מתמקדים בהדרה חברתית זה משנה את הדרך בה אנחנו חושבים על מדיניות ומכאן איך שנגיב לעוני, קיפוח וכדומה. כעת נשאלת השאלה האם זה יבוא לידי ביטוי בפועל. הוא מציין דוגמא לשינוי מדיניות: משטר תאצ'ר שהחל להשתמש בביטוי הדרה חברתית במקום עוני וזה אפשר התפתחות של מדיניות נגד עוני בלי להשתמש במונח.

·         הילס טוען כי המדיניות היא נגזרת של הגדרת הבעיה. לדידו, יש ארבעה סוגים של מדיניות:

v      מניעה:

1.      מדיניות מונעת: מניעת אירוע או סיכון. לדוג'  על ידי חינוך או הכשרה לעבודה

2.      מדיניות מקדמת: קידום יציאה/בריחה. לדוג' תוכנית יציאה לעבודה (מישהו אמר וויסקונסין?)

v      תגובה:

1.      מדיניות הגנה: הגנה מהשלכות של אירוע. לדוג' ביטוח אבטלה

2.      מדיניות הנעה: מתן הטבות/תמריצים ליוצאים מסיטואציות שליליות. לדוג' הטבות למי שיצא ממעגל האבטלה

(Hills, 2002)

·         האם ה"הדרה החברתית" היא פסולה? בראיין ברי מציג שתי סיבות לפיהן "הדרה חברתית" היא פסולה:

v      הדרה מדללת סולידאריות חברתית. זה רע שכן ברי יוצא מנקודת הנחה לפיה לסולידאריות חברתית יש ערך אינטרינזי חיובי וכן כי היעדר סולידאריות חברתית פוגע בדמוקרטיה (בדמוקרטיה הרוב קובע ואם אין סולידאריות הכרעת הרוב לא תחפוף לאינטרסים של המודרים).

v      הדרה חברתית איננה מוצדקת. חוסר ההצדקה נובע מכך שההדרה יכולה ליצור אי שוויון בהזדמנויות במיוחד בכל הנוגע להשכלה ועבודה. התייחסות להדרה חברתית כלא מוצדקת מעלה שאלה: האם הבעיה לפיה אדם אשר מודר מהחברה מתוקף סיבות שאינן בשליטתו היא אותה בעיה כמו אדם אשר בוחר שלא להיות חלק מהחברה. ברי טוען כי הסתכלות על הדרה חברתית כלא מוצדקת מתוקף כך שאין שוויון הזדמנויות מוביל לכך שפרט שבוחר שלא להיות חלק מהחברה לא מהווה בעיה חברתית. מכאן שפרט שבחר לא ללכת לאוניברסיטה או ללכת לעבוד וכתוצאה מכך גר ברחוב הוא מודר חברתית אך זו איננה בעיה של החברה כי הוא בחר בכך ולכן אין כאן אי צדק.

(Le Grand, 2003)

תובנות

·         המונח "הדרה חברתית" הינו מושג רחב המגלם בתוכו הן את מימד העוני והן מימדים נוספים דוגמת אבטלה, בריאות ועוד. היתרון הגלום בכך נעוץ בעובדה שהגדרת בעיה באופן מסוים מוביל למדיניות מסוימת. הגדרה רחבה אשר לא מתעלמת ממגוון תופעות, מימד הזמן ומרחב סביבתי תוביל למדיניות רחבה יותר. במקום לראות בעוני ובאבטלה שתי בעיות נפרדות, אנו רואים גם את יחסי הגומלים בשתי בעיות אלה.

·         מעבר לתכנים הרבים עליהם חולש המונח "הדרה חברתית" יש דרכים רבות לנתח את המונח. ניתן לנתח את המונח על סמך סיבות ותוצאות או לחילופין על סמך גורמים משפיעים.

·         הגדרת התופעה "הדרה חברתית" מובילה אותנו למדיניות. הגדרה שונה של התופעה תוביל למדיניות שונה. המדיניות יכולה להיות מדיניות מונעת שמטרתה להימנע מהמצב בו פרט מודר חברתית או מדיניות תגובתית שמטרתה לסייע לפרטים המודרים חברתית.