פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום
ברט
נושא המאמר: היסודות המטאפיזים של המדע המודרני- נטורליזם כתוכן ולא כמתודה
איפיון: נטורליסט, אינדיבידואליסט, נטול ערכים.
הושפע מ: גלילאו (מתמטיזציה של העולם כמטאפיזיקה), המפכה המדעית
טענות מרכזיות:
· יש שני מובנים לנטורליזם - תוכני ומתודולוגי. המפל היה מתודולוגי, כלומר מה שחשוב זה דרך ההצגה והמסקנות, אצל ברט זה עניין תוכני, הנטורליזם נמדד במה חוקרים. כשאנחנו חוקרים חברה אנו חוקרים משהו מתמטי, עושים רדוקציה לאבני היסוד.
· לאחר המהפכה המדעית שהציבה את העולם כצירוף של חומר ותנועה, ברט אומר שגם הפילוסופיה צריכה להתייחס כך אל תופעות אנושיות ולחקור אותן באמצעות רדוקציה למרכיבים פיזיולוגיים.
· הזרה- צריך לחקור תופעות, גם חברתיות, מבחוץ - ,"המהפכה המדעית סילקה את האדם ממלכת הטבע". בגלל שהחוקר עצמו הוא אוסף של תכונות משניות אם הוא מבקש לחקור תכונות ראשונית (מדעי הטבע) או משניות(מדעי החברה) הוא צריך לעשות זאת מבחוץ.
· גליליאו עושה מתמטיזציה של העולם ברמה המטאפיזית, העולם עצמו הוא מתמטי זה לא רק מתודה להסבר. הפעולה המדעית היא לחשוף את מגוון הכוחות הפועלים כדי לגזור מהם את התופעה.
· בניגוד להמפל אין דרישה להסבר לוגי להכול, ויותר מזה, אם יש טענה אמפירית שסותרת את התיאוריה הלוגית היא לא מפילה אותה. זו אידיאליזציה ולכן הזיקה בין התיאוריה למציאות היא לא אחד לאחד.
· רדוקציה- יחס בין שתי שפות, אם ניתן להעמיד את כל השפה האחת על שפה אחרת, אז השפעה הראשונה מיותרת.
· סייג של ברט (לא ממש מובן) יש תופעות חברתיות כדוגמת היסטוריה שלא ניתנות להסבר מתוך רדוקציה. זה נראה כמו כשל, אבל אולי הכוונה היא שזה לא מדע מלכתחילה ולכן אין כשל.
No comments:
Post a Comment