מדיניות חברתית -המחברה האזרחית

• "המגזר השלישי" הוא הגדרה כוללת למוסדות וולונטריים וארגונים ללא כוונות רווח שעוסקים במגוון נושאים ופועלים בחלל שבין המגזר הממשלתי למגזר העסקי (גל-נור, 2003). בכלל המאפיינים הבולטים של ארגונים אלה אפשר לציין מעורבות של מתנדבים ושימוש נרחב בתרומות כספיות לפעילות השוטפת.
• גדרון (2007) מבדיל בין הגדרת המגזר השלישי לבין הגדרת החברה האזרחית. בעוד הגדרת המגזר השלישי עוסקת בפן הביצועי והכלכלי של ארגוני המגזר, החברה האזרחית בוחנת את ההיבטים הפוליטיים של דפוסי ההתארגנות. Putnam (בתוך גדרון, 2007, 13) מצא כי קיים קשר בין התאגדויות חברתיות לקידום מטרות קהילתיות לבין חוסנה של הדמוקרטיה באותה חברה.
• המחקרים הבינלאומיים בתחום המגזר השלישי בעולם מתבססים רבות על פרויקט הופקינס. הפרויקט בוחן בהשוואה בינלאומית את המגזר השלישי לפי כמה פרמטרים: הגדרתי, כלכלי, משפטי, היסטורי, מדיניות ציבורית ועוד.
• Salamon and Anheier (1998) ביצעו מחקר משווה של התפתחות המגזר השלישי בקרב 8 מדינות. ממצאי המחקר מדגישים את ההיקף הנרחב של המגזר השלישי בשיעור התעסוקה. החוקרים לא מצאו קשר מובהק בין היקף המגזר השלישי לבין היקף מדיניות הרווחה. המחקר בדק את הרכב המימון של המגזר השלישי ומצא כי מרבית המדינות הנבדקות ממומנות בראש ובראשונה באמצעות הכנסות עצמיות, לאחר מכן על-ידי הכנסות מהממשלה ולבסוף מתרומות.
• אחד מיתרונות החברה האזרחית הוא בעידוד יזמות וטכנולוגיה חדשה.  Goldsmith (2010) מגדיר יזמות חברתית מוצלחת ככזו המעוררת את כל הסביבה בה היא פועלת לחשוב מחדש על יעדי הפעולה, להגיב לשינוי הטכנולוגי ולשחקנים הפועלים בקהילה ומאלצת ביצוע חלוקה מחדש של המשאבים לטובת הפרויקט.
• המכון הישראלי לדמוקרטיה אפיין את היתרונות והחסרונות שבהפרטת השירותים למגזר השלישי בישראל (שפרמן, 2010). בצד היתרונות ניתן למנות את תחרות בין ספקי שירותים (כלכלת שוק), פיתוח הון חברתי בחברה ובקהילה, הרחבת השירותים ונגישות למשאבים נוספים מלבד הממשלתיים. בצד החסרונות ניתן למנות את היעדר הפיקוח הציבורי, הובלת סדר יום שונה מזה של הממשלה, פגיעה בשוויוניות בין ישובים ובין אוכלוסיות.
• אחת הסוגיות המרכזיות בשיתוף הפעולה בין הממשלה לבין החברה האזרחית הוא מידת העצמאות ואי-התלות בין הצדדים. מפלגת הלייבור באנגליה הציגה ב-1997 מניפסט לשיתוף פעולה בין הצדדים (Labour Party, 1997). הקו המנחה שבמניפסט הוא לחדול מרעיון המדיניות המושתת מלמעלה למטה (top-down) ולעבור לשיתוף פעולה בין הסקטור הציבורי למגזר השלישי בפתרון בעיות, תוך מתן מרחב ליצירתיות, חדשנות וגמישות.
• בדומה למפלגת הלייבור, פרסם משרד ראש הממשלה (2008) מסמך עמדה בו מכירה הממשלה בחשיבות המגזר השלישי והחברה האזרחית ומציגה מתווה למדיניות סדורה בין המגזרים. המסמך מציב שלושה יעדים עיקריים: 1. חיזוק שיתוף הפעולה בין המגזר השלישי, המגזר העסקי והמגזר הציבורי; 2. הגברת שילובם של ארגונים בחברה האזרחית בהפעלת שירותים חברתיים ובקבלת ההחלטות; 3. עידוד התמקצעות בחברה האזרחית.