עיצוב מדיניות חברתית

·         תמריצים חיצוניים מתבטאים בתשלום כספי ורגולציה, תמריצים פנימיים – נובעים מערכים, כאלטרואיזם. תמריצים חיצוניים יכולים לדחוק החוצה, ולהחליף תמריצים פנימיים (Crowd-out), או להפך, לגרום לכך שהתמריץ הפנימי יתחזק (Crowd-in). (Frey, 1997)    ניתן לחלק תכונה אלטרואיסטית לשני חלקים – סיפוק הנובע מעצם הפעולה שלך (Act relevant), או סיפוק הנובע מכך שהפעולה התבצעה (Act irrelevant). המחקרים עד היום מראים שרוב האלטרואיזם מגיע בצורת  Act relevant. (Le Grand, 2003)

·          Frey טוען שההשלכה של תיאוריה זו על מדינת הרווחה תתרום לצמצומה. עלייה במיסוי עשוייה להשפיע לשלילה על הרצון להיות ממוסה, ובהתאמה על הפעולות לנסות להימנע ממיסוי. המחיר הגבוה שהממשלה גובה, עשוי להשפיע על המוטיבציה הפנימית של הפרט לשלם מיסים.

• Titmuss מנתח בספרו "The gift relationship" את המניעים והיחסים בין תורמי דם ומקבלי דם במדינות שונות. פעולת ההתרמה היא אלטרואיסטית, במקרים בהם התורם אינו מקבל מוצר חומרי בתמורה. מתוך נקודת מוצא זו Titmuss מנסה להסיק מסקנות על עולם המדיניות. לדוגמא, מהספר עולה שבארה"ב המסחור של תעשיית התרמת הדם, דחק החוצה את רוח ההתנדבות. נקודה מעניינת נוספת היא כי בהשוואה על בסיס כלכלי בין יעילות תפקוד בנק הדם בבריטניה (בהתנדבות) לארה"ב (שם כמחצית היא בתשלום), בנק הדם הבריטי תיפקד בצורה טובה יותר.  (Titmuss, 1971)
• על פי Titmuss  ישנם מספר פרמטרים באופי הפרט המשפיעים על מידת ההתנדבות, לדוגמא הקרבה לאחר.  מאמר עיתונאי מאת Goodhart (Goodhart, 2004), מדבר על הקונפליקט בין שיתוף והתחלקות במשאבים מול מגוון (Diversity) באוכלוסייה, ההשפעה של אוכלוסייה מגוונת על המנדט להפעיל מדינת רווחה, כמו גם על היכולת להפעיל מדינת רווחה. מהמאמר עולות שאלות מעניינות כמו: מיהם האנשים שיש לי מחוייבות כלפיהם? ומהו הרף של המגוון (כמות מהגרים) האפשרי בחברה הרוצה לקיים מדינת רווחה מפותחת?
• Sen טובע מונח בשם "מחוייבות" (Commitment) שבו הבחירה והפעולה של האדם מנותקת מהרווחה האישית שלו, גם במקרה שהיא תורמת לו. הנחה כזו משפיעה על הנחות האדם הראציונלי בכלכלה הקלאסית. המחבר מנסה לעשות הפרדה אצל הפרט בין מה שהוא חושב שטוב לחברה מנקודת מבטו, מה שטוב לפרט עצמו מנקודת מבטו, בין מה שהפרט בוחר לעשות בסופו של דבר, ובין הדבר הנכון מבחינה מוסרית לעשות. (Sen, 1977)

התנהגות פרטים בתוך קולקטיב

·         הניסיון להסביר ולחזות התנהגות של פרטים בתוך קולקטיב, ברמה הרלוונטית לדיון שלנו מדובר במדינה, העסיק מדעני חברה, סוציולוגים וכלכלנים. Olson, כלכלן, פיתח תיאוריה העוסקת בשאלה זו, מה מניע פרטים בתוך קבוצה, האם זהו האינטרס הקבוצתי, או האינטרס האישי שלהם. על פי אולסון, בקולקטיב גדול, האינטרס האישי גובר, גם אם מימוש האינטרס הקבוצתי ייטיב עם האינדיבידואל (ההסבר דומה לתופעת הטרמפיסט). על מנת שפרט יפעל למען האינטרס הקבוצתי ניתן לחייב את הפרט לפעול באופן התואם את אינטרס הקבוצה (לדוגמא גביית מיסים), או לתמרץ פרטים המשתייכים לקבוצה. ניתן לתמרץ על ידי מניעים כלכליים או חברתיים.  (Olson, 1971)

תיפקוד הבירוקרט והאזרח

·         קבלת החלטות חברתית יכולה להתקבל במישור הפוליטי , הכלכלי, או שילוב של שניהם. הרעיון הוא לבטא את העדפות הפרטים בקבלת החלטות חברתיות. מבחינה כלכלית, הרעיון הוא למקסם את הרווחה החברתית במסגרת מגבלות המשאבים והטכנולוגיה הקיימים. (Arrow, 1963) תוצאת המיקסום תלויה בסדר ההעדפויות של מקבל ההחלטות (כיצד מדורגים הפרטים – שיקול ערכי), ובהעדפות הפרטים. בהתאם לכך נקבעת חלוקת המשאבים במשק.Arrow  מדגיש את העובדה שקבלת החלטות בירוקרטית מלווה בהחלטות ערכיות.

• Le Grand מצדד בכך שקובעי המדיניות צריכים להתאים את המדיניות להנחות כיצד מיישמי המדיניות וכיצד יעד המדיניות מתנהגים. הדרך בה הם יתנהגו מונעת מהמוטיבים שמניעים אותם. אם מניחים שיעד המדיניות (Recipients) ו/או מיישמי המדיניות מונעים אך ורק מטעמים אישיים אגואיסטיים, המדיניות תהיה בנויה בצורה שונה ממדיניות המניחה שאנשים הם אלטרואיסטים. כן לגבי ההנחה האם הפרטים פאסיביים, או אקטיביים בעת קבלת החלטות. לכן שינויים בתפיסה של קובעי המדיניות לגבי המוטיבציות של הפרטים המעורבים תוביל לשינוי בקביעת המדיניות עצמה. צריך לתת את הדעת לכך שמבנה המדיניות יכול להשפיע על המוטיבציה של הפרטים.

תובנות:

• קיימת אפשרות שבעידן הגלובליזציה האופי של מדינת הרווחה יצטרך להישתנות כך שיהיה בינלאומי, או לחילופין להיעלם. גם אם הערך של הגברת חלוקת השיוויון במשאבים נובע מסיבות כלכליות ובין אם הוא נובע מערך של צדק חברתי, יכול להיות שבעתיד לא יהיה ניתן לקדם שוויון על ידי חלוקת משאבים במתכונת המוכרת לנו כיום. לחילופין, ניתן לסגור את הגבולות בפני הגירה, המשמעות היא הגברת השוויון בתוך המדינה ושימור אי השוויון בין המדינות. על פי Goodhart זהו הכיוון שמדינות רבות הולכות לקראתו.
• אופי האדם הוא דינאמי, ולכן קביעת מדיניות משפיעה על איך שאנשים חושבים, אך גם על המוטיבציה שמניעה אותם. בעת קביעת מדיניות יש לקחת בחשבון את הדינמיקה של המניעים הפנימיים של המעורבים במדיניות עם התמריצים אשר נעשה בהם שימוש על מנת לקדם את המדיניות. שאלה נוספת היא האם קיימים ערכים שמדיניות רוצה לקדם, והאם יש מקום להתחייס לערכים אלו כהשפעות חיצוניות חיוביות או שליליות בעת קידום מדיניות.