פילוסופיה של מדעי החברה- אמיל דורקהיים

אמיל דורקהיים 1917-1858

נושא המאמר:  הכללים של המתודה הסוציולוגית- הוליזם נטורליסטי

איפיון: נטורליסט (הזרה), הוליסט (עובדות חברתיות), נטול ערכים

הושפע מ: תגובה לוובר ולברט

דוגמא מרכזית: פשע ועונש- בכדי לתאר חברה נורמאלית חייבים גם את יוצאי הדופן הפושעים. הטיפול בהם הוא לא באמצעות מיגורם כי אז הגבולות המוסרים של החברה יתרופפו אלא באמצעות ענישה. ענישה ופשיעה משותפים לכל החברות, זה בסיס של אחידות מוסרית.

טענות מרכזיות של דורקהיים:

                                                         ·            מתח בין השכל הישר והמדע- השכל הישר זה אינטואיציות שיונקים מהחברה. המדע זה תגלית. השכל הישר הוא כמעט כמו כוח טבע, כוח חזק שפועל עלינו בייצור התודעה, התנגדות לכוח הזה היא הרציונאליזם המדעי.

                                                         ·            סמכות גוף ראשון- במדעי הטבע אין משמעות לדעות הרווחות בקרב האנשים, אולם בהקשרים חברתיים ברמה מסוימת צריך זאת. יחד עם זאת, דורקהיים מסייג זאת ואומר שלגבי מדעי האדם יש הגבלה. אדם יכול להשתמש בסמכות גוף ראשון לגבי עצמו, אבל לא ככלי לחקר במדעי החברה\האדם.

                                                         ·            השכל הישר הוא כוח, ולכן אנו חוקרים אותו מבחוץ כמו שאנו חוקרים את מדע הטבע, הוא קורא לזה עובדה חברתית.

                                                         ·            מהי חברה? חברה היא יש לא פיזיקאלי, שניתן לחקירה וחורג ממכלול הפרטים שמרכיבים אותו- זו עמדה הוליסטית. באמצעות הדוגמא של ענישה אפשר להבין את היחס של דורקהיים למהי חברה.

                                                         ·            ענישה- כדי שלא תהיה ענישה צריך שלא תהיה אחידות מוסרית מה שהכרחי לקיומה של חברה. פשע היא תופעה חברתית נורמאלית בתנאי שקיים כלפייה יחס שלילי. אי אפשר לדבר על גבולות מוסריים מבלי לציין את שני הצדדים שלו מבפנים ומבחוץ, כלומר צריך גם פושעים. לא צריך למגר פשע אלא להעניש, אם תמגר פשע יתמוססו הגבולות המוסריים. בכל חברה יש ענישה כמו שבכל חברה יש פשע. ביסודה של כל חברה בריאה יש אלמנט של קונצנזוס מוסרי, מה שמבדיל בין החברות זה אופי הקונצנזוס המוסרי. חברה מוגדרת לפי הלכידות\אחידות מוסרית שלה.

                                                         ·            נטורליזם על פי דורקהיים- מעבר לאלמנט של הזרה כפי שפירט ברט, יש גם אלמנט של התייחסות לעובדות חברתיות ככוח כופה חיצוני ולכן אפשר לחקור זאת כמשהו מנותק מהתודעה של האנשים.

                                                         ·            הסתכלות חיצונית ופנימית-  מצד אחד דורקהיים אומר שיש קודש שמאחד חברה מעבר לפרוצדורות ובכדי להבין זאת צריך להיות בתור החברה. מצד שני הוא דורש הסתכלות נטורליסטית מבחוץ עבור החוקר, כדי להבין את הפונקציה של הקודש. התפקיד של המדען והאינטלקטואל הוא להבין את הפונקציה של הקודש מבחוץ, אפשר שזה יהיה תוך השתתפות אבל זה לא מחויב לוגי. ההשתתפות מבפנים מחויבת מבחינה אמפירית סוציולוגית.

                                                         ·            וובר- גם ובר אמר שמה שמאחד קהילה זו אחידות מוסרית, אתיקה, אבל וובר לא דרש שהכוח הכופה יהיה נתון לבדיקה אמפירית.

                                                         ·            שמרנות ומהפכנות- שינוי הוא חלק מהשמרנות. יש חשיבות לחברה אורגנית אבל יש לה גם התקדמות הכרחית. השמרנות היא במובן לא שהמצב הקיים הוא הכי טוב אלא במובן זיהוי הכוח שיש במצב הקיים, חלק מהכוח הזה הוא תולדה של שינוי היסטורי המשכי.

                                                         ·            מהו מדע? התפקיד של מדע זה לחקור כוחות ועובדות מבחוץ, התפקיד של מדעי החברה זה לחקור עובדות חברתיות. אולם, המדע הוא בעצמו סוג של עובדה חברתית בעלת משמעות חברתית, ולכן מדע החברה חוקר את עצמו. הקהילה המדעית היא חברה בפני עצמה.

                                                         ·            אחדות מוסרית היא לא כאחדות פיזיקאלית- החוקרים החברתיים הם לא חמורים וכוללים כמו חוקי הטבע. לחלקיק יש כוח מוחלט עליו של חוק פיזיקאלי מסוים, על אנשים יש כוח כופה בחברה, אבל זה לא כוח הכרחי מבחינה תוכנית (כן הכרחי מבחינה צורנית) ושם יש סטיות מהאידיאל (פשע). למרות ההבדל הזה יש עדיין אחדות מתודולוגית בחקירה של הטבע והחברה, כי שניהם עובדה חיצונית עם סממנים אמפיריים. 

                                                         ·            המערכת המוסרית היא מערכת מרסנת. לחברים בקהילה המדעית יש מגבלות משותפות, מערכת מוסרית שמרסנת אותם באותו האופן, והמערכת המוסרית הזו היא המתודה. קהילה מדעית שיש בה מחלוקת לגבי המתודה סופה בכיליון. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2