מהי אתיקה?
נתייחס לשני מרכיבים עיקריים: ערכים ועובדות (facts and values). עובדות כוללות את המצוי, תיאור יבש את המציאות ואילו הערכים כוללים את הרצוי והלא רצוי, הראוי ולבסוף הערכה. עם זאת, יש הטוענים כי בתוך העובדות היבשות ישנן תמיד השלכות סובייקטיביות וערכים השזורים בין השורות. למשל במדע: חקר המדע הוא כביכול עובדתי ואובייקטיבי אך עם זאת מכוון לכיוונים בעלי מניעים ערכיים או מוסריים וישנן העדפות חברתיות המושפעות מהתרבות העכשווית (כמו למשל חקר ההתחממות הגלובאלית או אבולוציה). גם בתיאורים כמו "טוב" ורע" שהן כביכול תיאורים יבשים ואובייקטיביים הם למעשה בעלי תוכן ערכי.
פילוסופית בשם Elizabeth Anscombe הביאה משל אודות אישה המציגה בפני בעלה רשימת קניות ובמקביל שולחת בלש על מנת לרשום את אשר בעלה קונה. לפי טענתה, שתי הרשימות שכביכול אמורות להיות זהות, יהיו למעשה שונות כי הראשונה שבהן (של הבעל) היא פרה-סקריפטיבית (prescriptive) כלומר יש בה פעולה של דרישה, חיפוש, שינוי ולעומתה הרשימה של הבלש שהיא דסקריפטיבית (descriptive) כלומר היא מתארת, מקבלת, רושמת עובדות. יש כאן למעשה שני כיווני הסתכלות מנוגדים האחת של דרישה והשנייה של קבלה. סובייקטיביות מול אובייקטיביות, ערך מול עובדה.
אותה הנגדה נמצאת בחוק המדינה אל מול חוק הטבע. חוק טבע הוא אקסיומה, מעצם הגדרתו לא ניתן להפר אותו שהרי אם ניתן היה אזי הגדרתו אינה נכונה או אינו חוק טבע. הוא למעשה בגדר עובדה קיימת שלא ניתן לשנות. חוק מדינה לעומת זאת, הינו חוק שנוצר ע"י האדם, חוק שניתן להפר מעצם הגדרתו והנו בגדר ערך.
נורמות וכללים: קיימים סוגים שונים של כללים שאינם בגדר חוקים כי לא ניתן לאכוף אותם. יתכן כי המפר אותם צפוי להתמודד עם השלכות כגון סנקציות חברתיות למינהן אך לא להיענש ממש. נורמות הנן אם כן, מוסריות, אינן פורמליות.
משחקים: עולם המשחקים הנו דימוי מוצלח להגדרת כללים בחברה. הרי שהמשחק מוגדר ע"י הכללים שבו, ע"י ההתנהגות של משתתפיו. כללים אלו תקפים למי שמשחק בלבד ויוצרים את ההתנהגות המיוחדת שאינה קיימת במציאות.
חוקים "מכוונים" ו"מכוננים" (Constitutive and Regulative): כללים של משפט ואתיקה מתייחסים להתנהגות הכביכול טבעית של בני אדם ועל כן מכונים כללים "מכוונים". חוקים אלו מאפשרים את תיפקוד האדם בחברה ונוצרו לשם כך. (לדוגמא: כללי תחבורה). לעומתם הכללים של המשחק אשר יוצרים "עולם" שבו ללא חוקים אלו המשחק לא היה קיים, כללים אלו מכונים "מכוננים". קיימת מחלוקת לגבי השתייכותם של חוקי הלוגיקה להגדרות אלו. יש הטוענים כי חוקי הלוגיקה הם חוקים מכוונים כמו חוקי הפיזיקה (שהרי פיזיקה קיימת גם ללא הגדרתנו את חוקיה וגם ללא היכרותנו עם מדע זה) כי הם רק מכוונים את האדם לחשוב באופן רציונלי ואילו אחרים טוענים כי הם מכוננים כי הם למעשה יוצרים או מכוננים עצמם את החשיבה הרציונלית של האדם. ומה לגבי מוסר האדם? יש הטוענים כי על אף אופיו ה"מכוון" כביכול, למעשה גם הוא "מכונן" שהרי בני אדם אולי באופן טבעי לא היו מתנהגים באופן מוסרי כלל. למשל חובת הנדיבות. ניתן לומר כי המוסר עצמו מתחלק למכוון ומכונן.
No comments:
Post a Comment