פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום
צ'ארלס טיילור Charles Margrave Taylor 1931-
נושא המאמר של טיילור: הזיקה בין המציאות החברתית וההגדרה וההבנה העצמית של אנשים שחיים בה.
איפיון: הרמנויטיקן, הוליסט, עמוס ערכים.
רקע: הממשק בין המסורת האנליטית לקונטיננטאלית.
הושפע מ: פרדריך הגל (קוד משמעות כללי), תומאס קון (תצפית המניחה תיאוריה), .
דוגמא מרכזית: טקס אכילת הלחם של ג'ון לוק מאגרת על הסובלנות. טיילור יאמר שאי אפשר להבין את המשמעות של הפרקטיקה הזו ללא הקהילה, ללא איך שהאנשים תופסים את עצמם במצב הזה.
טענות מרכזיות של צ'ארלס טיילור:
· משמעות ופרקטיקה אהדדי- הגל שואף להגיע לקוד משמעות ברור שהיה נכון עבור כל חברה אנושית באשר היא, ללא עיגון בפרקטיקות אנושיות נבדלות. טיילור הולך בעקבות הגל אך מוותר על המוחלטות לטובת הקהילה האנושית, לטובת עולם בו המשמעות והפעולה נחוצים כדי להבין אחד את השני.
· נגד יסודנות- היסודנות טוענת כי יש אבני יסוד לידע שאינן שנויות במחלוקת ומכאן תוך מתודה משמרת ידע צבירת הידע היא ליניארית. טיילור מתייחס לאופי הדדוקטיבי של היסודנות, כלומר לאימפריציזם\פוזיטיביזם לוגי\חוג וינאי שגורסת כי למדען מופיעה היפותזה, הוא גוזר ממנה בדדוקציה טענות על העולם ואז בודקים אם הן נכונות. לטיילור יש בעיה עם הידע הבלתי תלוי המוקדם.
· מודל ידע חלופי- טיילור מתמקד בקשר זה בעיקר במדעי החברה, מתוך הנחה שיש משהו ביסודנות במדעי הטבע. המציאות לא יכולה לסבול את ההפרדה בין הרשמים ה"נקיים" לבין התיאוריות לגביהם.
· השמאל החדש- הוספת אלמנט של זהות אל המסורת המרקסיסטית. יחסי הייצור לדוגמא, הם לדעתו של טיילור לא עובדה נקייה, התודעה ביחס אליהם היא חלק מן המציאות.
· פירוש לעומת כינון- כאשר אדם מפרש את המציאות הוא מוסיף אוצר מילים ולכן מכונן מציאות. המשמעות אומנם גלומה באובייקט ולא בסובייקט המדבר עליו, אך זו משמעות חמקמקה, ובעצם התיאור והפרשנות אנו מכוננים אותה.
ביקורת על טיילור: כנגד טיילור נטען שהוא מתמקד בעיקר נגד נטורליזם אינדיבידואלי, אך לא מבקר את הנטורליזם ההוליסטי.
No comments:
Post a Comment