סיכום מאמר: מצבו של מעמד הפועלים באנגליה \ קלארק

The Condition of the Working Class in England, 1209 - 2004 \ Clark

מצבו של מעמד הפועלים באנגליה\ גרגורי קלארק

המאמר של קלארק נותן לנו מבט על המהפכה התעשייתית בפרספקטיבה ארוכת טווח. טענתנו היא שהיציאה מהמצב של הקיפאון המלתוסיאני הייתה בסביבות שנת 1640, לפני המהפכה המהוללת והרבה לפני "המהפכה התעשייתית". משמעות הדבר שהשינוי המוסדי, הדמוקרטיה, לא הייתה התנאי המקדים לתחילת הצמיחה. מסקנה שנייה העולה מעבודתו היא שאת הגידול בהון האנושי, המתבטא בכמות יודעי הקרוא וכתוב, לא ניתן להסביר במונחי תמריץ כספי.

מבנה הטיעון:

1.       קלארק טוען שאי אפשר להסביר את המהפכה התעשייתית בלחצי שכר שהובילו לאימוץ המצאות נרחב יותר. הוא בוחן את השכר הריאלי של נגרים (מיומנים) מול פועלי בניין (לא מיומנים), ורואה שאין שינוי משמעותי. לטענתו היעדר פער השכר משמעו שלא היה תמריץ לאמץ את החידושים. בגרף רואים את השכר היחסי של האומנים (הנגרים) למול עובדים לא מיומנים.

2.       הוא מסביר כי הטענה הרווחת הגורסת שהקיפאון המלתוסיאני היה עד 1800. ע"פ נתונים חדשים / החישובים החדשים שלו הקשר נשבר כבר במאה ה-17, בסביבות 1640. בגרף רואים את הקשר בין שכר ריאלי לבין גודל האוכלוסייה. רואים שבעידן לפני 1640, היה קשר שלילי בין שכר ריאלי לבין גודל אוכלוסייה, בדומה למודל של מלתוס, כלומר שכר גבוה עם אוכלוסיה קטנה, ושכר נמוך עם אוכלוסייה גדולה.  בגרף רואים  שכבר ב – 1600  וקצת הקשר בין גודל האוכלוסייה לשכר הריאלי מתחיל להיות חיובי. משמעות הדבר שהמהפכה המהוללת (1649) לא הייתה התנאי המוקדם לצמיחה המודרנית כפי ש –North & Weingast טענו.

3.       הוא ממשיך את הביקורות שלו על מודלי הצמיחה. הוא מתייחס למודלים הטוענים שצמיחה בהון אנושי הובילה לצמיחה הכלכלית. הוא מצד אחד מראה שהייתה עלייה בהון האנושי (המתבטא בשיעור האוריינות, כפי שרואים בגרף), אבל אין התאמה בין העלייה להון אנושי לגידול בהכנסה (דוגמא לכך היא הגרף העליון, למרות שבמאמר הוא מביא עוד דוגמאות). דהינו לא בהכרח היה תמריץ כלכלי להשקיע בהון אנושי. כלומר קלארק מראה שיש גידול בהון האנושי, לפני המפכה התעשייתית ואפילו לפני המהפכה המהוללת. ייתכן והמהפכה המהוללת היא תוצאה מעלייה בהשכלה הבריטית. דווקא במהפכה התעשייתית עצמה (במפעלים) ישנה עצירה בגידול ההון האנושי. אחת הסיבות לעלייה בהשכלה היא אולי הרפורמה של הפרוטסטנטים שהחלו להתפלל בשפה שלהם ולא בלטינית בלבד, ישנה עליה בביקוש לספרים, גידול בהיצע הדפוס (התנ"ך של גוטנברג) יותר ספרים וכתבים, אנשים לומדים לקרוא ולכתוב.

מסקנות

• ישנו דפוס כלכלה מלתוסיאנית עד למאה ה -17, 1640 לערך, ולא עד 1800.
• הצמיחה הכלכלית והיציאה מהמשטר המלתוסיאני מתרחשת במהלך המאה ה – 17. לכן מדובר בצמיחה ארוכת טווח. תהליך הצמיחה החל כ-150 קודם לטענות הרווחות, ועוד לפני המהפכה המהוללת.
• המהפכה התעשייתית היא תהליך של צמיחה ללא שבר באמצע המאה  ה - 18.
• השכר הריאלי במהלך המהפכה התעשייתית עולה רק במעט.
• השקעה בהון אנושי מתרחשת לפני הצמיחה, לא נראית סיבה כלכלית מיידית (במפעלי התעשייה הראשונים  אין לזה תשואה).
• מצבו של מעמד הפועלים באנגליה\ גרגורי קלארק