פילוסופיה של מדעי החברה - תומס קון

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום

תומס קון 1996-1922

נושא המאמר: מבנה מהפכות מדעיות

איפיון:  הרמנויטיקן, הוליסט, עמוס בערכים

רקע: היסטוריון

הושפע מ: המפל, ובר, פופר

טענות מרכזיות של תומס קון:

                                                         ·            פראדיגמה- מערכת לכידה של הנחות, חוקים, ניסויים מכוננים- תבנית חשיבה, תבנית פעולה ופעולות- אשר הכרחית לשם קיום מדע.

                                                         ·            מהו מדע? מדע זה דבר שמתפתח דרך מהפכות בפראדיגמות. אין פקפוק על ההנחות במדע, כי פקפוק כזה משמעו שאין פראדיגמה אחת. ולכן לדעת קון מדעי החברה הם לא מדע כי אין הסכמה על הנחות.

                                                         ·            בין קון והמפל- 1. המפל (וובר) מדבר על התקדמות לינארית, קון רואה התקדמות של מהפכות. 2. מתודה- המפל מדבר על מתודה נצחית אך קון טוען שהמתודה עצמה דינמאית ומשתנה מהמהפיכות. 3. לפי המפל המדע הוא לשוני ולפי קון המדע הוא העולם.

                                                         ·            צבירת ידע אל מול חשיבה- הגישה האינטואוטבית היא שההבדל בין מדע נוכחי למדע מהמאות הקודמות הוא צבירת הידע, יש הבדל בכמות ובדיוק האינפורמציה. קון יאמר שזה לא רק ההבדל, או לא ההבדל המשמעותי, ההבדל הוא אופי החשיבה. על פי קון המדע לא מתקדם אלא משתנה. זה לא שהמדע היום יותר טוב מהמדע פעם הוא פשוט צורת חשיבה אחרת. יותר חזק מזה, אפילו באותה נקודת זמן של התחלפות פראדיגמות אי אפשר להשוות. ולכן הידע לא נצבר. אם הפראדיגמה השתנתה העולם השתנה.

                                                         ·            אנליטי וסינתטי- על פי קאנט לכאורה המתודה היא אנליטית והידע הוא סינתטי. קווין החליש זאת ואמר שאם משהו הוא אנליטי זה לא אומר שהוא הכרחי. קון אומר שאין מתודה הכרחית ונצחית.

                                                         ·            עמדה רלטיביסטית ואי הזרה-  כל הסתכלות היא מבפנים מתוך הפראדיגמה ולכן אין אמת מידה משותפת לראות מי צדק ומי ידע יותר טוב.

                                                         ·            מעבר בין פראדיגמות- זה מתחיל במשבר בפראדיגמה הקודמת(אנלוגי למשברים חברתיים, מהפכות מרקסיסטיות), המהפכה היא התמוטטות של סדר מסוים חברתי פסיכולוגי, לא בהכרח לוגי\רציונאלי כמו אצל המפל, נקודה אחת שמפריכה את הפראדיגמה לא תפיל את התיאוריה. סוף של פראדיגמה היא תחילה של פראדיגמה. לא תמיד הייתה פראדיגמה אבל מרגע שיש תמיד תהיה. עליית פראדיגמה חדשה זה מעבר בין דורי, השינוי הוא סוציולוגי, המהפכנים יהיו צעירים ולא זקני השבט שישארו בפראדיגמה הישנה.

                                                         ·            המתח הפנימי בקון- מהפכן או לא? הוא דיבר על מדע ממקום היסטורי, אבל אין פראדיגמה בהסיטוריה אז היא לא מדע, ואם כך מהפכה זה לא מושג רלוונטי בהסיטוריה כי היא לא מדע. לעומת זאת יש כמה מובנים שהוא כן מהפכן – צעיר... (הסתכלו בסיכומים, אין שאלה על כך במבחן של תש"ע).

                                                         ·            ידיעת מושג- לפי ויטגנשטיין כדי לומר שמשהו כלול במושג אנו צריכים להצביע על דמיוןמשפחתי בינו ובין שאר הדברים שכלולים במושג אך לא את ההגדרה והתכונות המדויקות. וזה בניגוד למסורת הבלשנית דאז שאמרה ששפה היא אוסף של חוקים ומילים. וינטינגשטיין גם יאמר שאין כלל שיכלול להכיל את כל האפליקציות לגביו. קון יקח זאת למדע, ויאמר שמדע זה לא בהכרח ידיעת כל הכללים וההנחות ליישומו אלא מעין "משחק מדעי" שמתקיים בתוך פראדיגמה.

                                                         ·            כללים ופרקטיקה- לא הכללים מסבירים את הפרקטיקה אלא הפרקטיקה מסבירה את הכללים. קון יאמר שכללים לא יכולים להסביר מדע כי תמיד יהיה צריך להסכים על משהו בכלל שלא כלול בכלל, ואז צריך עוד כלל וכך הלאה וזה לעולם לא יסתיים. במערכת משפט לדוגמא כדי להפעיל חוק צריך גם שיקול דעת חיצוני לחוק, אחרת היינו צריכים איסף חוקים שיסבירו את הכלה של קודמיהם. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2