פסיכולוגיה חברתית - ייחוס סיבתי והסקה

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

תיאוריית הסקת התכונה המתאימה / ג'ונס ודיוויס

תיאוריה זו באה בעקבות התיאוריה של היידר והיא מצומצמת יותר בהיקף שלה, כי היא עוסקת רק בייחוס לגורמים פנימיים (אופי, תכונות, אישיות, רצונות, תשוקות, מחשבות) של הזולת, וגם זה על סמך צפייה בהתנהגות אחת ויחידה של הזולת, ללא היכרות מעמיקה.

ג'ונס ודיוויס הגדירו כמה תנאים שמאפשרים ומעודדים להסיק שהסיבה להתנהגות נעוצה בתכונות המתנהג:

1.       התנהגות נובעת מרצון חופשי – נוכל להסיק על התנהגות רק אם היא התקיימה מרצון חופשי
 ילד שהולך לחוג בלט עושה את זה כי הוא רוצה וזה יעיד על האופי שלו. אם זה כפוי עליו זה לא יעיד על האופי שלו.

2.       תוצאה ייחודית של ההתנהגות (תוצאה לא משותפת)
לכל התנהגות יש אלטרנטיבה, במיוחד אם היא נובעת מרצון חופשי. אנשים באופן אינטואיטיבי מחפשים את התוצאה הייחודית של ההתנהגות שלא קיימת באלטרנטיבה ובאמצעותה מסבירים את ההתנהגות.
יוסי ילך לחוג בלט מהסיבות הבאות (לפגוש ילדים, עדין, נעים) או לחוג ג'ודו (לפגוש ילדים, ....). נניח שיוסי הולך בגלל עדינות ונעימות כי זה לא קיים באופציה השנייה.

3.       רצייה חברתית נמוכה (לא מקובל, חורג מהנורמה)
כשאדם נוקט במעשה עם רצייה חברתית נמוכה זה מלמד אותנו יותר על האופי שלו, מאשר כשהרצייה החברתית גבוהה (מקובל). אם מישהו עושה מה שכולם עושים, תמיד יכול להיות שהוא עושה את זה כי כולם עושים, אבל ילד שהולך לחוג בלט – זה חריג וזה אומר עליו משהו.

תיאוריית הקו-וריאציה / קלי

קלי ממשיך את היידר ב- 2 מובנים:

1.       הוא רואה באדם מדען נאיבי

2.       התיאוריה שלו היא למעשה פיתוח של עקרון הקו-וריאציה של היידר – עיקרון של השתנות משותפת. (בתיאוריה אנו מחפשים לפי מה ההתנהגות משתנה ולא תביא לאותה תוצאה, מה חריג – לפי המבצעים, לפי הזמן, לפי הסיטואציה?)

עם זאת, בניגוד לג'ונס ודייויס:

1.       התיאוריה של קלי מתייחס לגורמים פנימיים או חיצוניים

2.       קלי מניח היכרות מעמיקה עם הזולת

מימדי הייחוס שאותם מציע קלי הם הבאים:

1.       מימד ההסכמה - איך מתנהגים אנשים אחרים באותו אירוע.
כשההסכמה היא גבוהה - הזולת הוא לא היחיד שמתנהג כך
כשההסכמה היא נמוכה  - הזולת הוא היחיד שיתנהג כך.

2.       מימד הייחודיות – איך יתנהג הזולת במצבים אחרים
כשהייחודיות גבוהה – המקרה ייחודי, הזולת לא ינהג באופן דומה במצבים אחרים
כשהייחודיות נמוכה – המקרה לא ייחודי והזולת מתנהג כך גם במקרים אחרים

3.       מימד העקיבות – אך מתנהג הזולת באותה סיטואציה באותו מצב בזמנים אחרים (בעבר)
עקיבות גבוהה – הזולת עקבי, מתנהג באותה צורה בעבר.
עקיבות נמוכה – האדם לא עקבי, לא מתנהג ככה במצב הזה בעבר.

קיימים לפי התיאוריה רק 2 מצבים אפשריים:

1.       משהו במצב (גורם חיצוני)
הסכמה גבוהה, ייחודיות גבוהה, עקיבות גבוהה
הרבה אנשים לא מתקשרים אחרי דייטים, הוא תמיד מתנהג ככה אחרי דייט וזה לא סטנדרטי הוא בד"כ כן חוזר לאנשים.

2.       משהו באדם (גורם פנימי)
הסכמה נמוכה, ייחודיות נמוכה, עקביות גבוהה
רוב האנשים מתקשרים אחרי דייטים, הוא אף פעם לא מתקשר, ותמיד הוא לא מתקשר.

הביקורת כלפי קלי:

1.       "נסחפת..." (מורכבות)– תיאוריות ייחוס סיבתי אמורות להציג את דעתו של האדם הפשוט, לא הפסיכולוג, קלי מציג פה פיתרון מורכב, וקשה להאמין שאנשים עושים את זה ככה באופן אינטואיטיבי.

2.       "על מה ומתי" – קלי לא מציין מתי אנחנו עושים את התהליך הזה. ואם לא עושים אותו תמיד, אז על אילו עניינים  אנחנו מעדיפים לבצע עבודת איסוף מידע שכזו.
לא הגיוני שמרצה שעומד מול כיתה שלמה חושב את כל המחשבות האלו על כל הסטודנטים שמולו

3.       אי התחשבות בתכנים - התיאוריה מדברת על אותו תהליך לא משנה באיזה התנהגות מדובר. האם אותו תהליך ייחוס מתבצע כשרוצים לדעת למה פיטרו את דנה מהעבודה וכשרוצים לדעת למה רבה עם חברה טובה שלה?

4.       שטחיות – התהליך מורכב, והמסקנה שלו שטחיות ופשטנית ("משהו במצב או משהו באדם"). בד"כ אנשים רוצים לדעת יותר מזה, או להסביר יותר מזה. אם הבנתי שזה נובע מבעיה באדם שעומד מולי, ארצה לדעת מה בדיוק הבעיה – איך אפשר לעזור לו (יש לו בעיה להתנסח או שיש לו בעיה שהוא לחוץ?)

*מופיעה בבחינה הרבה פעמים, בשאלה הגדולה.