פסיכולוגיה חברתית: משיכה רומנטית - אהבה

פסיכולוגיה חברתית: משיכה רומנטית - אהבה

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

הרבה פעמים ניסו לעשות אבחנות בין אהבה רומנטית לאהבה בין אחרים או חיבה.

הרבה מודלים מגדירים מהי אהבה או כמה מרכיבים יש בה:

1.       רובין

רובין אומר שבאהבה יש 3 מרכיבים:

·         אינטימיות – הצורך להיחשף, לשתף מבחינה רגשית

·         התקשרות – הצורך במגע פיסי

·         איכפתיות – דאגה, התעניינות בזולת

בניסיוני לברר האם אהבה שונה מחיבה בנה רובין סולם אהבה וסולם חיבה, 2 הסולמות מורכבים מהיגדים שונים שסווגו לשתי קטגוריות אלו לאחר ניתוח סטטיסטי. רובין מצא תמיכה מחקרית להבדל בין השתיים, למשל, אהבה רומנטית נוגעת להתקשרות וחיבה לא.

2.       הטפילד

3.       המשיך את רובין ויצר את האבחנה הבאה:

·         אהבת חברים – אהבה בטוחה, מלאת אמון ויציבה

·         אהבה לוהטת – אהבה רומנטית המאופיינת בעוררות גבוהה, משיכה חזקה ופחד מדחייה.

4.       המודל המשולש של אהבה / סטרנברג

יש 3 מרכיבים שנמצאים בכל סוגי הקשרים בין אנשים ומאפיינים את הקשר:

·         אינטימיות (מרכיב רגשי) – הצורך בקרבה, תלות וקשר לזולת, שיתוף.

·         תשוקה (מרכיב המוטיבציה, הנעה) - רצון עז להיות עם בן הזוג, משיכה פיזית. מתפתחת במהירות ונחלשת עם חלוף הזמן

·         מחויבות (מרכיב קוגנטיבי) - המחויבות לשמור על הקשר. מתפתחת עם הזמן, רציונאלית ולא תלויה בטיב היחסים.

מ- 3 המרכיבים האלה ניתן ליצור הרכבים שונים. כל הרכב כזה יאפיין קשר (קשר שיש בו רק אינטימיות ומחויבות / אינטימיות ותשוקה).
קיימים 7 סוגי אהבה, כמה מתוכם:
אהבה מושלמת – קשר שמכיל את 3 המרכיבים. קשה למימוש ולאחזקה ואליו אנו שואפים.
חיבה – יחסי חברים. ש בה אינטימיות אבל לא תשוקה ומחויבות.
אהבה ריקה - יש בה רק מחויבות, זוגות שעברו שנים מיום חתונתם / שידוך בתחילת הקשר.

5.       תיאוריית הריגושים הדו-גורמית / ברשייד ווולסטר

ראשית, החוקרות מבחינות בין חיבה לאהבה:

א.      חיבה – קיים גמול ממשי חיובי; משיכה רומנטית – מערבת דמיון והזייה.

ב.       חיבה הולכת וגוברת עם הזמן ואהבה נוטה להתפרץ ואז לכיוון דכדוך.

 ג.       בחיבה בד"כ מדברים על גמולים חיוביים ובאהבה רומנטית לא תמיד. (בעיקר בנות נוטות להתאהב גם במי שעושה להם רע).

משיכה רומנטית מתקיימת כאשר:

א.      קיים עירור פיסיולוגי - התרגשות פיזיולוגית (זיעה, דופק מואץ, דפיקות לב)

ב.       העוררות מקבלת פירוש הכרתי מתאים (מייחסים אותה לזולת שנמצא בסביבתנו)

באמצעות תיאורית הריגושים הדו-גורמית ניתן להסביר את תופעת רומיאו ויוליה - האהבה בין בני הזוג מתחזקת נוכח ההתנגדות מצד המשפחות. לפי התיאוריה התנגדות ההורים מגבירה את הריגוש של הנאהבים המפורש על ידם כאהבה ומחזק אותה.

6.       תיאוריות חליפין

תיאוריות חליפין מדגישות את הערך התרבותי – התרבות/החברה/הנורמות יוצרים אצלנו כללים לגבי מה מקובל בכל מה שקשור גם לאהבה רומנטית. למשל, התרבות מכתיבה טווח גילאים שכדאי להתאהב בו, לפעמים טווח של סטאטוס. התרבות מכתיבה את חשיבות האהבה, יש תרבויות בהן אהבה רומנטית ממש לא צריכה להתקיים בשר של נישואים. החברה מערבית רואה את האהבה כמשהו הכרחי.
נורמה חברתית – התנהגות / אמונה המקובלת ע"י קבוצה מסויימת. התנהגות בהתאם לנורמה מזכה א היחיד בגמולים חיוביים מהחברה.

לפי תיאוריות של חליפין  חברתיים – יש לראות יחסים חברתיים מכל סוג כמערכת חליפין כלכלית של עלות ותועלת, שקובעת את עצמת הקשרים, מידת ההתמדה בהם ומידת שביעות הרצון מהם. כלומר, כשאנו יוצרים קשרים אנו רואים את הדברים בצורה של רווח והפסד, עלות תועלת. אנחנו רואים את הדברים כמו שוק בו מתקיימים יחסי "תן וקח": בחישובים כלכליים טהורים כל אחד מחליט אם זה משתלם לו או לא. קיימות כמה תיאוריות כאלו:

א. חלוקת הצדק / הומנס
הנחת היסוד היא שהאדם שואף להשקיע בקשר באופן מאוזן לפי כמה שהוא מקבל.
בחירת בן הזוג היא פועל יוצא של המידה בה אדם מעריך את עצמו ומה הוא חושב שהוא מסוגל לקבל בתמורה : לכל אדם אשראי אישי איתו הוא יוצא לשוק העסקים הרומנטי. האשראי האישי כולל את איך שהאדם תופס ומעריך את עצמו מבחינת מראה חיצוני, מעמד חברתי, כישורים, מעמד כלכלי וכו'. עם האשראי הוא יוצא לשוק ומצפה למצוא מישהו בעל אשראי פחות או יותר דומה.

ב.  תיאוריית ההוגנות / אדמס
מבוססת על השערת הצדק ועושה התאמה לנושא אופן יצירת קשר רומנטי.
התיאוריה גורסת שביחסים עם הזולת האדם מנסה לצמצם את ההשקעה ולהגדיל את הרווח (יותר תועלת), ובמקביל – שיהיה איזון בין יחס תועלת זו של שני הצדדים.
אם נרגיש שמשהו לא מאוזן מבינת החליפין ביחסים לא מאוזן זה יוצר אצלנו תחושת חוסר נוחות ואנו נרצה לחזור לאיזון: או לעשות שינוי התנהגותי (לשפר את  האשראי האישי שלנו – ללכת ללמוד תחום בו בן הזוג מצטיין ואני לא, או לשנות את הקשר עם האדם), או שינוי בתפיסה (הוא מאוד משכיל במשהו אבל אני מאוד מצליחה במשהו אחר)

השערת ההתאמה – גורסת שככל שהתקשרות חברתית תהיה מאוזנת יותר כל תגדל הנאת השותפים ממנה וכך גם יגדלו סיכוייה להתמיד.

שלבים בהתפתחות היחסים

בקמן מונה 4 שלבים כאלו:

·         שלב הגישוש – נשקלים גמולים ועלות

·         שלב המשא ומתן – מוגדרים היחסים בין בני הזוג – לא פורמלית אלא למידת התנהגות שתביא למירב הגמולים המשותפים

·         שלב המחויבות – נוצרת תלות הדדית

·         שלב המיסוד – ציפיות משותפות, יוצאים קבוע.

מורסטיין הגדיר 3 שלבים אחרים (גירוי, ערך ותפקיד)

הסיבות להתדרדרות היחסים

התנהגויות הגורמות לקונפליקט – כאלו שמטרידות רק צד אחד (חוסר מיניות מטריד את הבעל) או את שני הצדדים

·         מודעות להבדלים בין בני הזוג – מצב בו האהבה עיוורה את בני הזוג ולא נעשתה שקילה של דעות וערכי הזולת, שמתגלים עם הזמן.

·         שעמום

·         קנאה – בשל כניסתה של צלע שלישית ולמערכת היחסים.

·         דפוסי תקשורת שונים (נשים רוצות לדבר על רגשות וגברים לפתור את הבעיה הקונקרטית).