פסיכולוגיה חברתית: היוריסטיקות בחשיבה
היוריסטיקה - כלל חשיבה פשטני ומהיר שמאפשר להגיע לתשובה נכונה ברוב המקרים, אבל לעתים מוביל לטעות. ההפך מהיוריסטיקה זה חישוב שיטתי ומדוייק.
1. היוריסטיקת הזמינות –הכלל
הוא מה שטרי בזיכרון הוא החשוב, השכיח והסביר ביותר – ואנו נוהגים לפי כלל
זה כשאנחנו נתקלים בשאלות שצריך לענות עליהם (כלומר, מה שחשוב וייזכר הוא מה
שהשכיחות/מרכזיות שלו גבוהה יותר). למשל, אם ישאלו אדם אם
אנשים בישראל נוטים ללכת הרבה לתיאטרון – הוא ינסה להיזכר בפעמים שהלך לתיאטרון,
או שהוא יודע על אנשים שהלכו. כללי שקל לו יותר להיזכר ככה תשובתו תהיה חיובית
יותר.
בהקשר חברתי – מה שטרי לנו בזיכרון על התנהגות האדם, כך נגבש עליו התרשמות באותה נקודה (משובים).
בהקשר חברתי – מה שטרי לנו בזיכרון על התנהגות האדם, כך נגבש עליו התרשמות באותה נקודה (משובים).
2. היוריסטיקת ההדמיה –מה שקל לדמיין אותו הוא החשוב ביותר והסביר
ביותר.
קשה יותר להיכשל על 59 מאשר על 32 ("מצבי כמעט")
קשה יותר להיכשל על 59 מאשר על 32 ("מצבי כמעט")
3. היוריסטיקת היציגות – תהליך שנעשה במצב בו עולה השאלה האם תופעה
שייכת לקטגוריה מסויימת. אנשים נוטים לשייך אדם מסויים לקטגוריה מסויימת לפי
המידה שבה הוא נתפס בעיניהם כנציג של הקטגוריה, המידה שבה הוא דומה לאבטיפוס
של הקטגוריה (אם הפרט אופייני לקטגוריה – הוא חלק ממנה). הטעות היא שאנשים עושים
את זה גם כשזה לא מוצדק מבחינה סטטיסטית. למשל,
גם אם יש ממש מעט ספרניות (10) וחנה דומה לרובן (9) ויש המון מורות (990) וחנה
דומה לאחוז מועט מהן (99) – אנשים יחשבו שחנה ספרנית למרות שהיא דומה ליותר מורות.
הטעות היא שאנשים מתעלמים משיעור הבסיס (השכיחות הראשונית) של הקטגוריה שאליה הם משייכים.
הטעות היא שאנשים מתעלמים משיעור הבסיס (השכיחות הראשונית) של הקטגוריה שאליה הם משייכים.
4. היוריסטיקת עיגון ותיקון –
תהליך שימושי במצב בו אנשים צריכים לתת הערכה / אומדן.
אנו עושים זאת ב- 2 שלבים: מתחילים מ"עוגן" מסויים – ומתקנים אותו. למשל, אם נישאל מהו אורך ימה של תל אביב, נתחיל מנתון (שנניח שהוא קל יותר לשליפה) אחר – אורך ימה של מדינת ישראל, ואח"כ נבצע תיקון לטובת קבלת התשובה לשאלה.
הטעות שקשורה להיוריסטיקה היא שלעתים לעוגן השפעה מכרעת על התשובה הסופית, ולעתים התיקון אינו מספיק.
דוגמה להיוריסטיקת עיגון ותיקון ניתן לראות בניסוי בו ביקשו מנבדקים להעריך את שיעורן של מדינות אפריקה מבין המדינות המיוצגות באו"ם. הם נתנו לנבדקים להגריל מספר בין 0 ל- 100 ואז נתבקשו לומר אם השיעור נמוך או גדול מהמספר. לאחר מכן נתבקשו להעריך את השיעור עצמו. התוצאות הראו קרבה משמעותית למספר שהוגרל.
אחת ההשלכות של תופעה זו היא שניתן לקבל תשובות שונות לחלוטין את מציגים שאלה בניסוחים המציבים עוגנים שונים.
במובן מסויים אפקט הראשונות היא תופעה של עיגון ותיקון שכן התכונות הראשונות הן בעצם עוגן ושאר התכונות הן סוג של תיקון.
אנו עושים זאת ב- 2 שלבים: מתחילים מ"עוגן" מסויים – ומתקנים אותו. למשל, אם נישאל מהו אורך ימה של תל אביב, נתחיל מנתון (שנניח שהוא קל יותר לשליפה) אחר – אורך ימה של מדינת ישראל, ואח"כ נבצע תיקון לטובת קבלת התשובה לשאלה.
הטעות שקשורה להיוריסטיקה היא שלעתים לעוגן השפעה מכרעת על התשובה הסופית, ולעתים התיקון אינו מספיק.
דוגמה להיוריסטיקת עיגון ותיקון ניתן לראות בניסוי בו ביקשו מנבדקים להעריך את שיעורן של מדינות אפריקה מבין המדינות המיוצגות באו"ם. הם נתנו לנבדקים להגריל מספר בין 0 ל- 100 ואז נתבקשו לומר אם השיעור נמוך או גדול מהמספר. לאחר מכן נתבקשו להעריך את השיעור עצמו. התוצאות הראו קרבה משמעותית למספר שהוגרל.
אחת ההשלכות של תופעה זו היא שניתן לקבל תשובות שונות לחלוטין את מציגים שאלה בניסוחים המציבים עוגנים שונים.
במובן מסויים אפקט הראשונות היא תופעה של עיגון ותיקון שכן התכונות הראשונות הן בעצם עוגן ושאר התכונות הן סוג של תיקון.
להטיות קוגנטיביות נוספות,
ReplyDeleteמוזמנים להיכנס למילון האפקטים וההטיות הקוגנטיביות
https://irrational.co.il/%d7%90%d7%a4%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa/