פסיכולוגיה חברתית: עמדות והתנהגות

פסיכולוגיה חברתית: עמדות והתנהגות

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

עמדה והתנהגות

ישנם מחקרים שמראים שהאדם לא תמיד מתנהג ע"פ העמדות שלו. 2 מחקרים שבדקו זאת:

לה פייר – בתקופה שהייתה מלחמה הקרה ולא העריכו קומוניסטים בארה"ב. לה פייר שלח מכתב למסעדות ואכסניות אם יסכימו לארח אותו וזוג אורחים מסין. בעצם הוא קיבל תשובות עם עמדה. הוא הלך בפעל לאותם מקומות וראה שזה לא תמיד קורה בפועל.

קורי – היה מרצה, לסטודנטים שלו העבר בתחילת השנה שאלון עמדות לגבי הונאה, באיזו מידה הם מוכנים להונות או שהם ישרים. במהלך השנה הוא חילק להם מדי שבוע בחינה אמריקאית על החומר הנלמד ולקח אותה הביתה. בביתו הוא בדק את ציוני המבחנים מבלי לרשום דבר על המבחן. שבוע לאחר כל בחינה החזיר את המבחנים לסטודנטים לנתן להם לבדוק אותם ולהגיד לו בכמה שאלות ענו נכון. לכל סטודנט הוא נתן "ציון הונאה" שהוא הפער בין הציון באמיתי במבחן לזה שחישב לעצמו הסטודנט. כך הוא ראה אם הסטודנט היה מוכן להונות ולתת לעצמו ציון גבוה או נמו יותר. הוא גילה שציון ההונאה של סטודנט היה קבוע כל השנה – תמיד העלה לעצמו ב- 5 נקודות ולא יותר. כמו כן, הוא ראה שאין קשר בין מה שאנשים אומרים לבין ההתנהגות שלה בפועל.

גורמים המשפיעים על הקשר שבין עמדה להתנהגות

1.  רמת המדידה וטווח הזמן
החוקרים אייזן ופישביין טוענים שהקשר בין עמדה להתנהגות מתחזק כשמתקיימים 3 תנאים:

א.      עמדה כללית תנבא בצורה טובה יותר קבוצה של התנהגויות, ולא להתנהגות מסויימת.
עמדה שמנוסחת באופן כללי תנבא היטב קבוצת התנהגויות הקשורות בה יותר מאשר התנהגות ספציפית הקשורה בה.
"האם אתה מוכן להתנהג יפה לדינה?", "האם אתה מוכן להיות ילד טוב?", ינבאו התנהגות כללית טובה של הילד ולא בהכרח האם הילד יצחצח שיניים בימים רביעי.

ב.      עמדה ספציפית היא מנבא טוב להתנהגות ספציפית
שאלה לגבי עמדה נקודתית מאוד תביא ניבוי טוב לביצוע התנהגות נקודתית. האם אתה מוכן להיות בשקט בשיעור הקרוב של רבקה. בניגוד ל"מהיום אתה לא מכריז על חרם על דינה".

ג.        העמדה מנבאת טוב יותר את ההתנהגות ככל שהיא נמדדת בסמוך יותר להתנהגות.
כיוון שעמדותיהם של אנשים לא יציבות, ככל שפער הזמן בין ההתנהגות להבעת העמדה מתקצר כך העמדה תנבא טוב יותר את ההתנהגות.

2.  אופן רכישת העמדה
כאשר העמדה נרכשת באמצעות התנסות ישירה (מגע מוחשי עם האובייקט), הקשר בינה לבין ההתנהגות ביחס לאובייקט יהיה חזק יותר בהשוואה למצב שבו העמדה מתגבשת באמצעות מגע עקיף / תיאורטי. אם מכירים אישית מועמד בבחירות הקשר בין העמדה לבין מה שנצביע מתחזק, לטובה או לרעה, לנסות צעצוע או אופניים זה יותר מאשר לראות אותו אצל חבר.
התנסות ישירה ובלתי אמצעית נותנת לאדם יותר מידע לגבי האובייקט, לכן הוא בטוח בעמדתו וקל לו לשלוף אותה מן הזיכרון. בנוסף, ניסיון קיים יכול לנבא טוב יותר ניסיון עתיד ולכן קל להיות בטוח בעמדה שמבוססת על כזה.

3.  נתוני אישיות
קיים קשר בין מאפייני העצמי לבין מידת העקיבות של העמדה וההתנהגות.
מי שיש לו ניטור עצמי גבוהה (אדם ששם לב לרמזים בסביבה החברתית שומרים לו איך עליו להתנהג כדי להשאיר את הרושם שהוא רוצה להשאיר) ייראה פחות עקיבות בין העמדות שלו לבין ההתנהגות שלו. אדם עם ניטור עצמי נמוך יהיה הרבה יותר עקבי בקשר שבין העמדות שלו וההתנהגות שלו.

4.  בהירות העמדה - ככל שהעמדה ברורה יותר לאדם שמחזיק בה כך יש סיכוי גדול יותר שהוא יתנהג באופן שתואם לעמדה.

5.  נגישות העמדה – אם המידע/העמדה יותר נגיש וזמין בזיכרון כך היא תנבא טוב יותר התנהגות

6.  נתונים סיבתיים – שמשפיעים לחיזוק הקשר בין עמדה להתנהגות או ההפך. אדם חילוני בבית כנסת שם כיפה, עמדתו לא השתנתה, ההתנהגות כן.

תיאוריית ההתנהגות המתוכננת

הרחבה של תיאורית הפעולה המחושבת בה הם הצביעו על כך שכוונה היא הגורם המרכזי המשפיע על ההתנהגות עצמה. בתיאורית ההתנהגות המתוכננת התווסף גורם:  תפיסת השליטה בהתנהגות. הרי ברור כי אם למישהו יש כוונה לעשות משהו בפועל הוא יעשה רק אם הדבר בשליטתו/ביכולתו. לסיכום, 2 פרמטרים משפיעים ישירות על ההתנהגות: תפיסת השליטה בהתנהגות והכוונה לבצע אותה.

ההנחה בתיאוריה היא שבני אדם הם יצורים הגיוניים שמתחשבים במשמעויות פעולותיהם, ולכן העמדה בלבד לא יכולה לשמש להם כמורה דרך, יש עוד גורמים.

סוגיה שנייה שהתיאוריה דנה בה היא מה משפיע על הכוונות:

1.      העמדה לגבי ההתנהגות – איך האדם מעריך את ההתנהגות לחיוב או לשלילה

2.      הנורמה הסובייקטיבית – תפיסת הלחץ החברתי באשר לביצוע/אי ביצוע ההתנהגות (איך זה ייראה? מה יחשבו עליי?)

3.      תפיסת השליטה בהתנהגות

סוגיה שלישית שהתיאוריה דנה בה היא מה משפיע על 3 גורמים אלו. מסתבר שמה שמשפיע על עמדות לגבי ההתנהגות הן אמונות התנהגויות והערכת תוצאות; על הנורמה הסובייקטיבית משפיעות אמונות נורמטיביות ונכונות לפעל לפיהן ועל תפיסת השליטה בהתנהגות משפיעות אמונות בדבר קושי או קלות בהתנהגות. כלומר, מאחורי פרמטרים אלו נמצאים מידע ואמונות שרלוונטיים להתנהגות.