פסיכולוגיה חברתית: רגש, שיפוטים והתחברות
איך הרגש שלנו בכל רגע נתון
משפיע על השיפוטים והתפיסות שלנו?
בפסיכולוגיה החברתית מקובלת ההנחה כי רגש חיובי מביא להערכה חיובית ולהפך. דבר זה יכול להיות באופן ישיר כלומר דבר שאדם עושה גורם לי לרגש חיובי או שלילי, לדוג' ביקורת של אדם יכולה להביא לרגש שלילי כלפיו ואילו אדם יחמיא לי על הלבוש שלי דבר זה יביא לרגש חיובי כלפיו.
רגש חיובי יכול להיווצר באופן ישיר ע"י הצד הנגדי.
רגש יכול גם להיווצר באמצעות התניה קלאסית, דרך זו היא פחות ברורה. אם מישהו נוכח בזמן של אירוע חיובי או שלילי אז התפיסה כלפיו תהיה בהתאם להשפעת האירוע הזה.
לדוג' אדם שימצא בסביבתי בזמן שאני מקבלת נכשל במבחן אני אפתח כלפיו יחס שלילי.
בתחום זה של הפסיכולוגיה החברתית נעשו הרבה ניסויים ונמצא כי אנשים שנחשפו לאדם זר תוך כדי מוזיקת רקע נעימה או לא נעימה ההשפעה על היחס לאותו אדם זר היא בהתאם למוזיקה, בנוסף אם האור במקום הוא נעים או מפריע לי, היחס כלפי אותו אדם הוא בהתאם להרגשה שלי באותו זמן.
דרך התניה קלאסית אנו מושפעים בדרך בה אנו מעריכים את האדם הזר.
האינטראקציה כלפי אדם אליו נחשפת/הערכת אותו באופן שלילי הייתה פחות פתוחה ובעלת פחות מגע עין. ואילו הערכת אדם זר באופן חיובי, האינטראקציה שלך עימו הייתה חיובית והרבה יותר מגע עין.
בפסיכולוגיה החברתית מקובלת ההנחה כי רגש חיובי מביא להערכה חיובית ולהפך. דבר זה יכול להיות באופן ישיר כלומר דבר שאדם עושה גורם לי לרגש חיובי או שלילי, לדוג' ביקורת של אדם יכולה להביא לרגש שלילי כלפיו ואילו אדם יחמיא לי על הלבוש שלי דבר זה יביא לרגש חיובי כלפיו.
רגש חיובי יכול להיווצר באופן ישיר ע"י הצד הנגדי.
רגש יכול גם להיווצר באמצעות התניה קלאסית, דרך זו היא פחות ברורה. אם מישהו נוכח בזמן של אירוע חיובי או שלילי אז התפיסה כלפיו תהיה בהתאם להשפעת האירוע הזה.
לדוג' אדם שימצא בסביבתי בזמן שאני מקבלת נכשל במבחן אני אפתח כלפיו יחס שלילי.
בתחום זה של הפסיכולוגיה החברתית נעשו הרבה ניסויים ונמצא כי אנשים שנחשפו לאדם זר תוך כדי מוזיקת רקע נעימה או לא נעימה ההשפעה על היחס לאותו אדם זר היא בהתאם למוזיקה, בנוסף אם האור במקום הוא נעים או מפריע לי, היחס כלפי אותו אדם הוא בהתאם להרגשה שלי באותו זמן.
דרך התניה קלאסית אנו מושפעים בדרך בה אנו מעריכים את האדם הזר.
האינטראקציה כלפי אדם אליו נחשפת/הערכת אותו באופן שלילי הייתה פחות פתוחה ובעלת פחות מגע עין. ואילו הערכת אדם זר באופן חיובי, האינטראקציה שלך עימו הייתה חיובית והרבה יותר מגע עין.
צורך בהתחברות ותגובה חיובית
למאפיינים ברי צפייה.
על פי הפסיכולוגיה החברתית אצל כולנו קיים צורך להתחברות, התחברות עם אנשים אחרים בסביבה משפרת את סיכויי ההישרדות שלנו בחברה. לאנשים הנמצאים לבד הרבה יותר קשה לשרוד בעולם. למרות שזהו צורך אנושי כללי, הצורך הזה שונה אצל כל אדם ואדם. קיימים אנשים בעלי צורך גבוה בהתחברות ואנשים בעלי צורך נמוך בהתחברות.
הצורך בהתחברות כתכונה, נמדד בצורה ישירה או עקיפה. בצורה ישירה אנחנו יכולים לשאול אנשים מה הפעילויות שהם אוהבים לעשות האם אלה דברים שהם אוהבים לעשות אותם יחד עם חברים, ובצורה עקיפה חוקרים יכולים להראות לאנשים תמונה ולבקש מהם לספר מה מתרחש בתמונה, אדם משליך את תכונותיו דרך הסיפור, כך ניתן לדעת האם זהו אדם בעל צורך עמוק להתחברות או צורך חלש להתחברות.
לאנשים סיבות שונות להתחברות, מציאת עניין באחרים, רצון בקבלת תמיכה רגשית מאחרים, קבלת השוואה חברתית (לדעת איפה אני עומד), ורצון בקבלת תשומת לב.
הצורך בהתחברות כמצב, ישנם מצבים שבהם זרים מתחברים אחד לשני, לרוב מצבים אלו קורים במצבים של אי וודאות. אנשים במצב זה נוטים יותר להתחבר אחד לשני. חוקר בשם שכטר מצא כי אנשים שחיכו בתור למעבדה שלו נטו להתחבר אחד לשני. שכטר חילק את האנשים לשתי קבוצות לקבוצה אחת הוא מסר כי הניסוי כולל מגע של שוק חשמלי ואילו לקבוצה אחרת הוא לא מסר את המידע הזה, הממצאים הראו כי אנשים נטו להתחבר ולדבר אחד עם השני כאשר הם ידעו שמשהו כואב הולך לקרות להם. נמצא כי כאשר אנשים יושבים תוך ציפייה למשהו כואב העומד להתרחש במעבדה, הם הראו צורך להתחברות ובכך הם הורידו את אי הוודאות לגבי מה שהולך להתרחש במעבדה ואף קיבלו תמיכה מהזרים.
על פי הפסיכולוגיה החברתית אצל כולנו קיים צורך להתחברות, התחברות עם אנשים אחרים בסביבה משפרת את סיכויי ההישרדות שלנו בחברה. לאנשים הנמצאים לבד הרבה יותר קשה לשרוד בעולם. למרות שזהו צורך אנושי כללי, הצורך הזה שונה אצל כל אדם ואדם. קיימים אנשים בעלי צורך גבוה בהתחברות ואנשים בעלי צורך נמוך בהתחברות.
הצורך בהתחברות כתכונה, נמדד בצורה ישירה או עקיפה. בצורה ישירה אנחנו יכולים לשאול אנשים מה הפעילויות שהם אוהבים לעשות האם אלה דברים שהם אוהבים לעשות אותם יחד עם חברים, ובצורה עקיפה חוקרים יכולים להראות לאנשים תמונה ולבקש מהם לספר מה מתרחש בתמונה, אדם משליך את תכונותיו דרך הסיפור, כך ניתן לדעת האם זהו אדם בעל צורך עמוק להתחברות או צורך חלש להתחברות.
לאנשים סיבות שונות להתחברות, מציאת עניין באחרים, רצון בקבלת תמיכה רגשית מאחרים, קבלת השוואה חברתית (לדעת איפה אני עומד), ורצון בקבלת תשומת לב.
הצורך בהתחברות כמצב, ישנם מצבים שבהם זרים מתחברים אחד לשני, לרוב מצבים אלו קורים במצבים של אי וודאות. אנשים במצב זה נוטים יותר להתחבר אחד לשני. חוקר בשם שכטר מצא כי אנשים שחיכו בתור למעבדה שלו נטו להתחבר אחד לשני. שכטר חילק את האנשים לשתי קבוצות לקבוצה אחת הוא מסר כי הניסוי כולל מגע של שוק חשמלי ואילו לקבוצה אחרת הוא לא מסר את המידע הזה, הממצאים הראו כי אנשים נטו להתחבר ולדבר אחד עם השני כאשר הם ידעו שמשהו כואב הולך לקרות להם. נמצא כי כאשר אנשים יושבים תוך ציפייה למשהו כואב העומד להתרחש במעבדה, הם הראו צורך להתחברות ובכך הם הורידו את אי הוודאות לגבי מה שהולך להתרחש במעבדה ואף קיבלו תמיכה מהזרים.
מאפיינים ברי צפייה והקשר
שלהם לחיבה- הופעה חיצונית
אם אנו מחבבים מישהו או לא מחבבים מישהו ממבט ראשון פרוש הדבר שאנו מגיבים לדברים סטריאוטיפים כמו גובה צבע, גזע צורת הליכה מוצא אתני וכד.
הדבר שהכי נחקר בתחום של הפסיכולוגיה החברתית היא ההופעה החיצונית, איך ההופעה החיצונית משפיעה על חיבה?
למרות חוכמה תרבותית האומרת שאין להסתכל בקנקן אלה על מה שיש בתוכו, אנשים עדיין נוטים להגיב באופן חזק להופעה חיצונית, על גברים מראה חיצוני משפיע יותר חזק מאשר על נשים.
אנשים יפים מעוררים רגש נעים, ניסוי שנעשה עם תינוקות בדק האם הופעה חיצונית מעוררת השפעה כבר מינקות או שזהו רגש נלמד? לצורך המחקר חשפו תינוק לאישה שבמקרה אחד האישה הייתה נאה ובמקרה השני האישה הייתה פחות נאה (ע"י מסכה ששמו לה על הפנים אליה לא הייתה מודעת). נמצא כי תגובת התינוק לאישה בזמן שלאישה יש מסכה נאה על הפנים, התגובה הייתה רגשית יותר, קרובה יותר ואף התינוק יצר עימה יותר קשר עין, וכאשר לאישה הייתה מסכה לא נאה על הפנים התינוק נמנע מליצור איתה קשר עין ולהתחבר איתה.
ניסוי זה מדגים שהעדפה למשהו יפה מתחיל מגיל מאוד מוקדם.
הסטריאוטיפ על יופי אומר שאנשים יפים הם יותר חברותיים, יותר מרגשים יותר מצליחים יותר מסתגלים למקומות חדשים וכד'.
סטריאוטיפ זה התברר במחקר של הפסיכולוגיה החברתית כדבר שאינו נכון, חלק מהדברים הללו נכונים אך ברובו סטריאוטיפ זה אינו נכון. מה שנמצא נכון שאנשים יפים הם יותר פופולאריים ובעלי מיומנות חברתית טובה יותר. ההסבר לזה היא שתמיד התייחסו אליהם בצורה חיובית והם למדו מהתייחסות זו כיצד לנהוג כלפי האחרים.
ככל שהתפיסה העצמית על המראה החיצוני גבוהה יותר אז גם הרווחה גבוהה יותר, ככל שאדם תופס את עצמו יותר יפה כך הוא גם ישדר זאת כלפי חוץ וירגיש טוב עם עצמו.
אם אנו מחבבים מישהו או לא מחבבים מישהו ממבט ראשון פרוש הדבר שאנו מגיבים לדברים סטריאוטיפים כמו גובה צבע, גזע צורת הליכה מוצא אתני וכד.
הדבר שהכי נחקר בתחום של הפסיכולוגיה החברתית היא ההופעה החיצונית, איך ההופעה החיצונית משפיעה על חיבה?
למרות חוכמה תרבותית האומרת שאין להסתכל בקנקן אלה על מה שיש בתוכו, אנשים עדיין נוטים להגיב באופן חזק להופעה חיצונית, על גברים מראה חיצוני משפיע יותר חזק מאשר על נשים.
אנשים יפים מעוררים רגש נעים, ניסוי שנעשה עם תינוקות בדק האם הופעה חיצונית מעוררת השפעה כבר מינקות או שזהו רגש נלמד? לצורך המחקר חשפו תינוק לאישה שבמקרה אחד האישה הייתה נאה ובמקרה השני האישה הייתה פחות נאה (ע"י מסכה ששמו לה על הפנים אליה לא הייתה מודעת). נמצא כי תגובת התינוק לאישה בזמן שלאישה יש מסכה נאה על הפנים, התגובה הייתה רגשית יותר, קרובה יותר ואף התינוק יצר עימה יותר קשר עין, וכאשר לאישה הייתה מסכה לא נאה על הפנים התינוק נמנע מליצור איתה קשר עין ולהתחבר איתה.
ניסוי זה מדגים שהעדפה למשהו יפה מתחיל מגיל מאוד מוקדם.
הסטריאוטיפ על יופי אומר שאנשים יפים הם יותר חברותיים, יותר מרגשים יותר מצליחים יותר מסתגלים למקומות חדשים וכד'.
סטריאוטיפ זה התברר במחקר של הפסיכולוגיה החברתית כדבר שאינו נכון, חלק מהדברים הללו נכונים אך ברובו סטריאוטיפ זה אינו נכון. מה שנמצא נכון שאנשים יפים הם יותר פופולאריים ובעלי מיומנות חברתית טובה יותר. ההסבר לזה היא שתמיד התייחסו אליהם בצורה חיובית והם למדו מהתייחסות זו כיצד לנהוג כלפי האחרים.
ככל שהתפיסה העצמית על המראה החיצוני גבוהה יותר אז גם הרווחה גבוהה יותר, ככל שאדם תופס את עצמו יותר יפה כך הוא גם ישדר זאת כלפי חוץ וירגיש טוב עם עצמו.
No comments:
Post a Comment