פסיכולוגיה חברתית: התנהגות פרו חברתית

פסיכולוגיה חברתית: התנהגות פרו חברתית 

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

התנהגות פרו חברתית -  כל פעולה רצונית לטובת הזולת, שאינה נעשית בציפייה לגמול מיידי מוחשי. (למשל, תרומה, הושטת עזרה, שיתוף פעולה).

התנהגות זולתנית (אלטרואיסטית) – פעולה מרצון לטובת הזולת שאינה נובעת ממניעים אנוכיים ואינה מכוונת להשיג גמול כלשהו (ההבדל מול התנהגות פרו-חברתית הוא שכאן אין שום גמול).

תוקפנות – כל התנהגות המכוונת לפגוע באדם אחר.

שתיהן: מכוונות, רצוניות, כוללות פגיעה בעקיפין, פיזיות/מילוליות וכו'.

שאלות שאנחנו שואלים: למה? למי? מתי?

6.2 מדוע אנשים עוזרים

נעסוק ב- 2 סוגיות:

·         הנטייה לעזור מולדת/נלמדת

·         האם הנטייה לעזור נובעת ממניעים אנוכיים/מטוב לב?

6.2.1 התנהגות פרו-חברתית: מולדת או נלמדת? (מקור הנטייה)

1. סוציוביולוגיה – עזרה על מנת לשרוד

סוציוביולוגיה – תחום שמטרתו לנסות להבין התנהגות חברתית בהתאם לעקרונות האבולוציה הביולוגית.
לפי עקרונות הסוציוביולוגיה:

1.       התנהגות פרו חברתית היא אוניברסלית ומאפיינת את כל בני האדם (במידות שונות).

2.       הגישה הנטייה לעזור לזולת (התנהגות אלטרואיסטית) טבועה בכל היצורים החיים (יש לה בסיס גנטי-אבולוציוני) ונועדה לשרת צרכים אבולוציוניים, הגדלת הסיכויים להישרדות גנים.

3.       התנהגות פרו חברתית קיימת בימינו כי בהיסטוריה היא הגדילה את סיכויי ההישרדות של המאגר הגנטי

הסוציוביולוגיה מדברת על שני מישורים:

·         שימור והמשכיות המטען הגנטי - הנטייה היא לעזור לקרובי משפחה בעלי גנים משותפים עבורם אנחנו ניטה אפילו לסכן את עצמנו, כי כך אנחנו מגדילים אפילו את סיכויי ההישרדות של הגנים.
לפי הסוציוביולוגיה המטרה לשרוד אינה מיוחסת לאורגניזם ספציפי אלא להישרדות הגנים במשך שנים (הגן האנוכי, בע"ח ובני אדם ישנו התנהגויות לטובת הישרדות הגנים שלהם ולא הם עצמם).
כלומר, אם שמקריבה חייה למען בניה לא עושה זאת ממניעים אלטרואיסטים טהורים אלא כיוון שבניה רבים יותר, והם מהווים 200% מהגנים שלה שיכולים להישאר בחיים (בהנחה שיש 4 ילדים), האם עצמה מהווה 100%. האבולוציה עם הזמן הביאה להיטמעות של "האלטרואיזם" כאינסטינקט (לא מדובר בפעולה רצונית אלא כדרכו הטבעית של הגן להגן על עצמו).

·         אנו נוטים להושיט עזרה גם מתוך עיקרון של ההדיות - זהו הסבר טוב עבור עזרה לקרובי משפחה בעלי גנים משותפים, ההסבר לגבי שאינם קרובי משפחה הוא הדדיות: מנגנון אבולוציוני שאומר שאנו מתנהגים לאחרים כפי שהיינו רוצים שיתנהגו כלפינו (היום אני אעזור לך להציל את הגנים שלך, מחר תעזור לי להציל את הגנים שלי). 

לסוציוביולוגיה הרבה ביקורת:

1.       אין לה ערך מנבא: כל נימוק מסביר דבר והיפוכו (אציל את ילדי כי יש להם יותר אחוז מהגנים, מצד שני הם צעירים ויש להם פחות סיכוי לשרוד; באותה צורה גם תוסביר התנהגות אנטי חברתית).

2.       יש תופעות לא מוסברות: עזרה לנוטים למות, עזרה התנדבותית לאנשים לא מוכרים.

3.       יש הסתמכות רבה על בעלי חיים ומשם הקשה על בני אדם, כתהליך אוניברסאלי

מולד/נלמד: מולד

מניעים אנוכיים/טוב לב – אנוכיים, כדי שאני אשרוד/ שתעזור לי בעתיד.

1.  אישיות פרו חברתית/ אלטרואיסטית

התיאוריה טוענת שהנטייה לעזור היא גנטית, ועצמתה שונה מאדם לאדם.

(כמו בסוציוביולוגיה המקור הוא ביולוגי תכונה מולדת, אבל אנשים נבדלים זה מזה)

ראשטון טוען שהבסיס לאישיות אלטרואיסטית הוא נטייה תורשתית לעזור.

אישיות אלטרואיסטית – אדם שמרבה להושיט עזרה במגוון גדול של מצבים. אדם זה תופס את הושטת העזרה כחשובה ואת המחיר שלה כנמוך, בעל יושר אישי ושלמות עצמית.

מחקרים מצאו שורה של משתני אישיות הנבדלים בין אנשים שהושיטו יד לזולת, לבין אלו שלא: מוסר גבוה, יציבות רגשית, אמפתיה, תמיכה חברתית ומשפחתית, מיקום שליטה פנימי וכו'.

רואים נטייה גנטית כזו כבר בגיל מאוד מוקדם, באופן כמעט זהה אצל תאומים זהים ואין הבדל בקיום אנשים כאלו בתרבויות שונות.

מולד/נלמד: מולד

מניעים אנוכיים/טוב לב – טוב לב

2.  אישיות פרו חברתית כנלמדת בתהליך החיברות / סוציאליזציה

הטענה היא שהתנהגות פרו חברתית היא התנהגות נלמדת בתהליך החיברות.

חיברות – תהליך באמצעותו האדם רוכש ערכים חברתיים וקני מידה בהתנהגות ראוייה בתרבות שבה הוא גדל. בתהליך החיברות האדם מגבש את מושג העצמי שלו ואת העצמי החברתי.
מי שמקנה את הערכים הם סוכני חיברות (הורים בראש ובראשונה, לאחר מכן מורים, חברים, ואמצעי תקשורת).

מולד/נלמד: נלמד

מניעים אנוכיים/טוב לב – יותר אנוכי

כחלק מתהליך זה מטפחים ההורים בילד התנהגויות פרו-חברתיות, ב- 3 דרכים:

·         חיזוק התנהגות פרו-חברתית
חיזוק ע"י תגמול חומרי – מפחית את הנכונות להתנהג כך ללא התגמול.
תגמול חברתי (שבח, חיבוק) – מגביר את ההתנהגות.
ההסבר לפי תיאוריית הייחוס הוא שבשני המצבים האדם מסתכל על עצמו מבחוץ ומנסה להבין מדוע התנהג כך. תגמול חומרי בולט ולכן ההסבר הוא שהתנהג ככה בגלל התגמול, תגמול חברתי לא בולט ולכן האדם יחשוב שעשה זאת כי הוא רצה.

·         הענשת התנהגות אנטי-חברתי
ענישה מלמדת את הילד מה לא לעשות, אבל לא מה כן לעשות, היא גם ברת-השפעה כל עוד הגורם המעניש בסביבה. הופמן מציע במקום חינוך/שכנוע אינדוקטיבי (מלמדים את הילד משחק תפקידים לשים את עצמו במקום הזולת ולהרגיש מה ההשלכות של ההתנהגות שלו).
3 יתרונות (שהם החסרונות של העונש): הילד לומד מה מרגיש הזולת לכן יוכל לעזור לו בהמשך, הילד לומד מהי התנהגות פרו חברתית רצויה, הילד מבין מה מרגיש הזולת ולכן לא צריך עליו פיקוח תמידי, יהיו לו רגשות אשם.

·         חיקוי / הדגמה
ילדים מחקים אנשים שהם תופסים כחשובים, ובעיקר אם הם צפוי בהם מקבלים גמול.
ההשפעה הגבוהה ביותר היא למודל שיש לו מערכת יחסים חמה וארוכה עם הלומד, וזה קורה גם רק אחרי שלב התפתחותי מסויים אצל הילד.
יותר חשוב מה המודל עושה ממה שהוא אומר

הנורמות נלמדות ע"י נורמות חברתיות ונורמות אישיות:

·         נורמות חברתיות – חוקי התנהגות וכללים שהחברה קובעת, ובאמצעות זאת מגדירה התנהגות שהיא מעודדת וכזו שהיא מגנה. הנורמות נלמדות בתהליך החיברות.
הנורמות מאפשרות לנו לדעת למה אחרים מצפים מאיתנו, וללמוד לצפות מעצמנו בהתאם. דוגמה לנורמה חברתית רלוונטית לאישיות פרו חברתית היא אחריות חברתית – אנשים צריכים לעזור למי שתלוי בהם. לא משפיע על כולם.

·         נורמות אישיות – חוקי התנהגות וכללים שאדם קובע לעצמו. הנורמות אלו ישפיעו על תחושת המחויבות המוסרים לפעול בצורה מסויימת, וכתוצאה מכך ישפיעו על מתן עזרה.