פסיכולוגיה חברתית: מנהיגות

מנהיגות

ההגדרה שפידלר נותן למנהיג: אדם שמשפיע על פעילות הקבוצה
(יש שכלולים שאומרים שההשפעה צריכה להיות בכיוון של השגת המטרות, או שההשפעה שלו תהיה ניכרת ברמה הרגשי או החברתית של אנשי הקבוצה)

הפסיכולוגיה החברתית מציעה 2 סוגי הסברים לאיך נוצרת מנהיגות:

1.       מנהיגות כתכונה מולדת / קומץ תכונות מולדות

·      תיאורית האדם הדגול – אדם נעשה מנהיג בשל תכונות ייחודיות שקיבל בתורשה. הוא דגול במובן זה שהוא מורם מהעם, הטוב והמובחר בחברי הקבוצה.
יש פה הנחה שעם תכונות אלו יוכל להנהיג בכל מקום, בכל מצב וכל קבוצה.
הביקורת - אם מדובר בתכונות מולדות שיובילו למנהיגות בכל מקום – כל המנהיגים היו צריכים להיות מאוד דומים זה לזה. בנוסף, לא מצאו הוכחות לתכונות כאלו (זה גם לא עובר בתורשה כי לא כל הבנים של המנהיגים גם ה מנהיגים).

2.       מנהיגות נלמדת – מדובר בתכונות נרכשות וניתן ללמד מנהיגות

·      מנהיגות מחוללת שינוי / גישת הכריזמה (כריזמה היא מילה ביוונית שמשמעה מתת שמיים, שזה משעשע) - מנהיג הוא אדם כריזמתי שמסוגל לגרום לפרטים בקבוצה להתעלות מעבר לצרכים האישיים שלהם ולמען החזון הקבוצתי -  הוא מסוגל לנסח חזון ולהניע את המונהגים.
כריזמה  - יכולת לעורר כבוד ואמון, הזדהות, השראה, גירוי אינטלקטואלי והתחשבות.
הטענה היא שניתן ללמוד איך עושים את זה.
התיאוריה כוללת אשראי אישי – דבר מה שהמנהיג צריך לרכוש מהקבוצה לפני שיוכל לשנות את הנורמות הקיימות. אדם זוכה באשראי אישי אם הוא עוזר לקבוצה להשיג את יעדיה ושומר בהקפדה על הנורמות שלה. לאחר שזכה באשראי אישי מתירים חברי הקבוצה למנהיג לסטות מהנורמות כדי להחדיר שינויים בלי לסכן את מעמדו בקבוצה.

·      הגישה המצבית למנהיגות – גישה זו מסבירה מנהיגות באמצעות הסבר חיצוני: המנהיג הוא תוצר של מצב, נסיבות ותקופה. המנהיג מזוהה לפי התפקידים שהוא ממלא ולא לפי התכונות שהוא נושא.  סוג המנהיגות ייקבע לפי הנסיבות: מהות הקבוצה וסוג המטלות. מנהיגות נרכשת. הנסיבות גרמו למישהו אחר להיות מנהיג, בסיטואציה אחרת מישהו אחר היה
תבנית התקשורת - כללים שקובעים מי יכול להתקשר עם מי בתוך הקבוצה (Y, גלגל=X, שרשרת, מעגל). מחקרים מראים שתבנית התקשרות עשוייה להוביל ליצירת מנהיג בקבוצה (בהתאם למיקומו בתבנית, לא בהתאם לכישוריו)

כמה סוגי מנהיגים:

1.       המנהיג הפורמלי – מוצב בראש הקבוצה בשל מינוי שקיבלו ומכוח סמכות חיצונית. הכוח שלו מגיע מסמכותו ויכולתו לתת תגמולים חיוביים או שליליים.

המנהיג הלא פורמלי – מוצב בראש הקבוצה בזכות פעילותו בקבוצה והאשראי האישי שצבר לעצמו, קביל סמכותו מחברי הקבוצה.
שני סוגים אלו לא סותרים זה את זה ויכולים להתקיים יחדיו.

2.       מנהיג משימתי – עוסק בעיקר בהשגת מטרות ויעדי הקבוצה. הוא מדבר יותר משאר חברי הקבוצה בד"כ, מותח הרבה ביקורת על הצעות שנשמעות. המנהיג נוטל יוזמה אך הרבה פעמים תוך כדי כך דוחק הצידה את שאר חברי הקבוצה, ולכן גם לא אהוב בד"כ על שאר החברים בקבוצה.
מנהיג חברתי – דואג ליחסים הבינאישיים ולאווירה בתוך הקבוצה. מתווך בין יריבים, מתבדח הרבה ודואג להפגת מתחים במידת הצורך. ברים בקבוצה מוצאים מקומם בתוכה בזכותו, ולכן מנהיג זה אהוב יותר.

3.       מנהיג סמכותי – מרכז סמכויות אצלו, לא משתף את חברי הקבוצה בקבלת החלטות, כל המידע עובר דרכו ולכן כשהוא לא נמצא הקבוצה מתפקדת פחות טוב.
מנהיג דמוקרטי – משתף, מתייעץ, מתחשב בדעות חברי הקבוצה, מחלק את האחריות ולכן הקבוצה יכולה לתפקד גם כשהוא לא נמצא. חברי הקבוצה מתקשרים בינם לבין עצמם.

גורמים המשפיעים על יעילות המנהיג

1. מודל התלות / פידלר

יעילות המנהיג תלויה במידת ההתאמה בין מאפייני המנהיג למאפייני המצב.

הוא מתייחס ל- 2 סוגי מנהיגים (משימתי וחברתי) ול- 3 תנאים מצביים:

1.       טיב היחסים בין המנהיג לקבוצה

2.       מבנה המשימה (מוגדרת / לא)

3.       עמדת הכוח של המנהיג (כמה יש לו יכולת להעניש/לתגמל את חברי הקבוצה)

כל אחד מהמצבים האלה זז על רצף בין נוח וממש לא נוח (3 דרגות נוחות)

המודל גורס שהמנהיגים המשימתיים הם הכי יעילים במצבים הקיצוניים (במצב מאוד נוח או לחלוטין לא נוח מנהיג משימתי יהיה הכי טוב), המנהיג החברתי מתפקד הכי טוב במצבי הביניים.

2. תיאוריית קבלת ההחלטות

התיאוריה מתייחס ליעילות המנהיג הדמוקרטי לעומת המנהיג הסמכותי הריכוזי, תוך התייחסות למאפייני המצב. התיאוריה מניחה שאותו מנהיג עשוי להיות ריכוזי בסיטואציות מסויימות ודמוקרטי באחרות.

 יעילותו של המנהיג נקבעת על פי יכולתו להפעיל את סגנון המנהיגות כך שיתאים לנסיבות:

א.       כדאי למנהיג לנקוט סגנון סמכותי (להחליט לבד בלי לשתף) כאשר יש לו ידע מספיק והסכמת הכפופים אינה קריטית לביצוע ההחלטה.

ב.       כדאי למנהיג לנקוט סגנון דמוקרטי ( לשתף את חברי הקבוצה בקבלת החלטות) כאשר הוא זקוק לידע הייחודי שיש לכפופים והסכמתם קריטית לביצוע ההחלטה.  

כמו פידלר: מאפייני מצב, 2 מנהיגים

שונה מפידלר: סוגי המנהיגים, יש רצף

3. מנהיגות נשים ומנהיגות גברים

החברה אינה מעניקה הזדמנות שווה לנשים וגברים בכל הנוגע לתפקידי מנהיגות.
תקרת זכוכית – ביטוי למחסום שבו נתקלים בני קבוצות מופלות בחברה, מחסום שאיננו נראה לעין באופן גלוי וברור, אך עומד בדרכם של בני קבוצות אלו ומונע מהם להתקדם בסולם החברתי. נשים נתקלות גם בקירות זכוכית המונעים מהן להתקדם ממחלקות מסוימות בארגון לתפקידים מקבילים בהיררכיה במחלקות אחרות.