פסיכולוגיה חברתית: המניע להושטת עזרה: אגואיזם או אלטרואיזם?

פסיכולוגיה חברתית: המניע להושטת עזרה: אגואיזם או אלטרואיזם?

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

1. מודל העוררות: עלות-תועלת

ברגע שאנו מזהים שמישהו נמצא במצוקה אנו נכנסים לעוררות פיסיולוגית, למצב לא נעים כלשהו ואנחנו רוצים להפחית את התחושה הזו. עוררות זו היא המניע לשלה האם להגיש עזרה או לא כדי להפחית את העוררות ואת האלטרואיזם.

הושטת העזרה בפועל נקבעת ע"פ שיקולים של עלות-תועלת:

·         האדם מחשב את עלות הושטת העזרה

·         האדם בודק את התועלת של הושטת העזרה

·         האדם מחשב את העלות של הימנעות מהושטת עזרה.

הנטייה לעזור תהיה כאשר עלות הגשת העזרה היא נמוכה, והגמול גבוה, ועלות ההימנעות גבוהה.

מולד/נלמד: יותר מולד, לא עוסק בזה

מניעים אנוכיים/טוב לב – אנוכי

1.       השערת האמפתיה

אמפתיה – חמלה, היכולת להרגיש רגשות בהתאם לרגשות הזולת, שותף לחוויה הרגשית שלו. ככל שאנו תופסים את האדם מולנו כדומה לנו יותר זה מגביר את תחושת האמפתיה אליו, וככל שאנו מרגישים יותר אמפתיה כלפי אדם זה גורם לנו להגיש עזרה יותר.

3 מודלים עסקו באופן בו אמפתיה משפיעה על הגשת עזרה:

1.1   מודל האמפתיה והאלטרואיזם / בסטון

פגישה עם אדם במצוקה תעורר אצלנו 1 מ- 2 מצבים:

·         מצוקה אישית – כמו עוררות פיסיולוגית, תחושות לא נעימות
הגשת העזרה נעשית על מנת להפחית מתח רגשי שנוצר מהאמפתיה (רגשות קשים שהם כמו רגשות הזולת הקשים). האדם יתחמק אם יוכל

·         דאגה אמפתית – הושטת עזרה ממניע אלטרואיסטי, גם אם תהיה אפשרות להתחמק האדם לא יעשה זאת. (בניסוי שערך ראו שאנשים שנוצרה אצלם אמפתיה גבוהה עזרו ולא ברחו מהסיטואציה גם אם ההימנעות הייתה קלה).

מולד/נלמד: יותר נלמד

מניעים אנוכיים/טוב לב – טוב לב

1.2   מודל הקלת התחושות השליליות

הגיע כביקורת על השערת האמפתיה וטען שעצם האמפתיה מעוררת תחושה שלילית והפעולה נועדה לצמצם את התחושה הזו. כלומר, העזרה ניתנת ממניע אנוכי והוא צמצום התחושה השלילית שנוצרה מהאמפתיה, ולא ממניעים טהורים.

1.3   השערת השמחה האמפתית

מודל זה אומר שאמפתיה תוביל אותנו להושיט עזרה רק כשתהיה לנו אפשרות לזכות בגמול על עזרה זו (לחלוק עם האדם את חוויות ההקלה והשיפור במצב).

התנדבות – התנהגות פרו-חברתית ארוכת טווח, המשרתת 4 מטרות: ביטוי ערכים (אלטרואיסטי), הסתגלות חברתית (רצון להתקבל לחברה בה יש נורמות פרו חברתיות), הגנת האגו (התנדבות יוצרת תחושת יכולת), רכישת ידע (אגואיסטי).