פסיכולוגיה חברתית: הקבוצה

פסיכולוגיה חברתית: הקבוצה

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

קבוצה – הקבוצה היא יחידה חברתית שכוללת 3 אנשים לפחות שיש בהם תלות הדדית (מה שקורה לאחד מהם משפיע על השני) שתופסים את עצמם כחלק מהקבוצה, מתקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים ומובנים (מעמדות וחלוקת תפקידים) ויש להם לפחות מטרה אחת משותפת.

אם כל המרכיבים האלו מתקיימים – זו קבוצה פעילה.

אם חלק מהמרכיבים לא מתקיימים  הקבוצה נקראת פאסיבית. הקבוצה הפאסיבית היא קבוצה רק במובן שהיא כוללת כמה אנשים שמצויים יחדיו (המשתתפים בקבוצה זו משפיעים זה על זה מעצם נוכחותם ולא בשל מערכת יחסים הדדית).

אנו משתייכים לקבוצה כדי: לספק צרכים חברתיים או פסיכולוגיים, להשיג את המטרות שלנו (תחביב, תואר וכו') ולפעמים ההשתייכות לקבוצה היא חלק מההגדרה העצמית שלנו (עוזרת לשמור על הדימוי העצמי).

נורמה חברתית – תקן התנהגות, כללי התנהגות קבועים המקובלים בקבוצה/בתרבות מסויימת. הנורמה מכתיבה לאדם כיצד מקבל להתנהג בסביבתו, מסבירה לו מה מצפים ממנו. מי שלא נוהג לפי הנורמה נחשב חריג, ויזכה לתגובות שליליות מהסביבה.

נורמה פורמלית - נורמה המעוגנת בחוק.

נורמה בלתי פורמלית – נורמה מקובלת בחברה על אף שאינה כתובה בשום מקום. נימוסי שולחן, צורת עמידה בתור.

סטטוס חברתי – המיקום היחסי של האדם בתוך הקבוצה, מבחינת העוצמה והיוקרה שמיוחסים לו. הסטטוס מושפע ממידת ההשפעה שיש לאדם על יחיד בקבוצה, מכמה הוא תורם לקבוצה ומשמעותי בה. (מדרג, מיקום יחסי בקבוצה). אפשר לזהות את הסטטוס לפי מידת ואופי התגמולים שהפרט הנושא אותו מקבל.

מאפייני סטטוס – תכונות שיש לאדם המשפיעות על האופן בו תופסים / מעריכים אותו אחרים. מאפיינים אלו הם בד"כ תוצר של סטראוטיפים תרבותיים (אדם יפה תואר כנראה גם טוב לב).

הכללת סטטוס – תופעה בה הבדלים במאפייני הסטטוס של חברים בקבוצה משפיעים על האינטראקציה בתוך הקבוצה. בעל מאפייני סטטוס טובים מוערך יותר ומשפיע על יותר החלטות.

תפקיד הוא הגדרות, ציפיות לפעולות ספציפיות / מטלות לביצוע בקבוצה. סך כל פעולות הקבוצה כדי להגשים את ייעודה ומטרותיה הן חלוקת כל המטלות והפעולות.
תפקידים משימתיים קשורים למטרות של הקבוצה (לקדם את הקבוצה), תפקידים חברתיים קשורים למערכות היחסים בקבוצה (הפגת מתחים, שמירה על יחסים תקינים וכו').

ניתוח תהליך פעולות הגומלין בקבוצה – שיטה המאפשרת לתעד את תרומתו של כל אחד מהחברים בקבוצה לקידום משימותיה או ליצירת אווירה נוחה בין החברים. השיטה מתארת צופים בקבוצה שרושמים את סוג הפעולות (משימתיות או חברתיות) המבצע כל חבר בקבוצה לפי 4 קטגוריות מוכנות מראש.

עמימות תפקידית – מצב בו הפרט חווה אי וודאות לגבי מהות תפקידו ואופי המטלות שלו (עשוי לנבוע משינוי בתפקיד, קידום למשל). מצב זו מעורר מתח ולחץ בקרב החברים בקבוצה.

קונפליקט תפקידי – קונפליקט המתקיים בין דרישות סותרות מהפרט הנובעות מתפקידים שונים שהוא ממלא. (אבא צריך לחזור מוקדם לילדים אבל בעבודה מצפים ממנו להישאר).

לכידות קבוצתית – כוחות שפועלים על חברי הקבוצה להישאר בה.
בקבוצות מלוכדות רואים יותר נכונות לתרום לקבוצה ולהגן עליה, יש נאמנות גדולה יותר לנורמות של הקבוצה, השפעה הדדית חזקה ותחלופה מועטה של חברים בקבוצה.
הלכידות גוברת ככל שיש התאמה גבוהה יותר בין צרכי האדם לבין המטרות הקבוצתיות / במצב שיש יריבות בין קבוצות שונות / איום חיצוני על הקבוצה.
שני סוגים של לכידות בקבוצה (2 מימדים):

לכידות בין אישית – לכידות המתייחסת/ נובעת מהמידה בה חברי הקבוצה מחבבים זה את זה.

לכידות משימתית – לכידות המתייחסת/ נובעת מהמידה בה מסייעת החברות בקבוצה להשגת מטרות.