פסיכולוגיה חברתית: עקרונות ההפחתה וההגברה בייחוס סיבתי

פסיכולוגיה חברתית: עקרונות ההפחתה וההגברה בייחוס סיבתי

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

עקרונות ההפחתה וההגברה

5 התיאוריות של ייחוס סיבתיות מניחות היכרות יחסית עמוקה של האדם עם הזולת, למעט התיאוריה של ג'ונס ודייוויס. לפי קלי, ישנם עקרונות מסויימים, אינטואיטיביים, של ייחוס סיבתיות שפועלים במצב של חוסר היכרות של האדם עם הזולת – עקרונות ההפחתה וההגברה.

·         עקרון ההפחתה – עצמת ההשפעה הסיבתית של גורם מסויים תפחת ככל שיש גורמים נוספים הפועלים בכיוון. דן התחתן עם אישה עשירה ויפה, ברגע הראשון נחשוב שהוא התחתן איתה כי יש לה כסף. אח"כ נחשוב שאולי זה כי היא בהריון ואולי גם בעצם כי הוא אוהב אותה. ככל שנעלה במוחנו יותר סיבות הסיבה הראשונית של הכסף תפחת במשקלה. כלומר – אם כמה גורמים מביאים לסיטואציה, אנחנו נפחית מערכה של סיבה מסויימת.

·         עקרון ההגברה – גורם ייתפס בעל השפעה חזקה יותר אם יש גורמים מעכבים או מקשים עליו. אם מישהו מצליח בבחינה למרות שהיא קשה, כנראה הוא באמת ממש חכם.

2 מודלים עוסקים ומסבירים את עקרונות אלו:

·         המודל של גילברט – תהליך הייחוס מתבצע ב- 2 שלבים:

1.    מייחסים להתנהגות תכונה המתאימה לה (אדם מתרגז – הוא רגזן) שלב אוטומטי, מבלי להשקיע מחשבה

2.    מביאים בחשבון את מאפייני הסביבה והמצב – כאן נעשית פעולה ההגברה או ההפחתה. (נערים מרושעים הציקו לבחור ולכן הוא רגזן – יופעל עיקרון ההפחתה על גורם זה; אם נתנו לאדם מחמאה ואז הוא התרגז – יופעל עקרון ההגברה)

·         המודל של טרופה – 2 שלבים:

1.    זיהוי ההתנהגות (אוטומטי)

2.    הסקת תכונה על פי ההתנהגות (מצריך קשב ומאמץ), כאן באים לידי ביטוי ההגברה וההפחתה

בשני השלבים בא לידי ביטוי המידע על המצב: בשלב הראשון המידע על המצב עוזר לנו לזהות את ההתנהגות, בלשלב השני הוא עוזר לנו להגברה/הפחתה.
בשלב הראשון - אם התנהגות היא עמומה יחסית (מישהו מרים ידו לאוויר) היא יכולה להיתפס כתוקפנית / ידידותית – ברכת שלום. המצב הוא זה שיעזור לנו לזהות האם התנועה היא תוקפנית / ידידותית (בתגובה לאמירת שלום או לא).
בשלב השני – אם בשלב הראשון גילינו שזה התנהגות תוקפנית, ואם התנועה הייתה בתגובה למחווה ידידויות, הרי שנעשה פה הסקת תכונת רגזנות בהתאם להתנהגות ואף היא תוגבר בשל הסיטואציה.