פסיכולוגיה חברתית: משיכה בין אישי והתחברות חברתית

פסיכולוגיה חברתית: משיכה בין אישי והתחברות חברתית

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

משיכה בין אישית – תחום מחקר בפסיכולוגיה חברתית שעוסק בכוחות המשיכה והדחייה שקיימים במערכות יחסים בין האדם לאח

התחברות חברתית

התחברות חברתית – הצורך להימצא בקירבת אנשים אחרים, במיוחד במצבי מצוקה או מצבים חדשים שאינם מוכרים. ראשיתו של הצורך בתקופת הינקות. ארבעה מניעים לרצון להיות בחברת אנשים אחרים: 1-תמיכה רגשית; 2-תשומת לב; 3-גירוי חיובי; 4-השוואה חברתית.

סגנון התקשרות – סוג הקשר המתפתח בין הורים לתינוק בינקות, קשר זה בא לידי ביטוי בעתיד בדפוסי הקשר שהאדם יוצר עם מבוגרים (בעיקר בקשרים אינטימיים). 3 סגנונות תקשורת:

1.       קשר של ביטחון – יש היענות מצד האם לצרכים של התינוק, היא מגיבה אליו כשהוא צריך. התינוק לומד שניתן לסמוך על אמא.
יוצר סגנון הביטחון - בעל התקשרות בטוחה יהיה בעל תחושת ערך חיובית, יתפוס יחסי קרבה כמשהו נעים שרוצים בו, ומסוגל לייצר יחסים כאלו.

2.       קשר של הימנעות – האם לא עונה צרכי התינוק אלא מתעלמת מהם (ניגשת אליו כשנוח לה). הילד לומד שלא ניתן לסמוך על ההורים.
יוצר סגנון הימנעות – אנשים חרדים, בעלי ביטחון עצמי נמוך, חוויית נטישה, חשדנות וריחוק.

3.       קשר דו-ערכי, אמביוולנטי – חוסר עקביות במענה של הצרכים, פעם ככה פעם ככה.
הילד מבולבל ולא בטוח אם יכול לסמוך או לא.
יוצר סגנון אמביוולנטי - חסרי ביטחון, חוששים מנטישה ונמנעים מקרבה. חש שהזולת לא מעריך אותו כראוי, ושהוא אינו אמין. אם יפתחו יחסים עשוייה להיות בהם קנאה אובססיבית ותלות.

התחברות חברתית במצבי מצוקה

ברוב המקרים בהם אנו במצוקה אנחנו מחפשים מישהו שיהיה איתנו. מחקרים ניסו לבדוק אילו סוגים של מצוקה / של חוויות רגשיות לא נעימות יובילו אותנו לחיפוש אחר קרבה של האחר, ואילו מצבים יגרמו לנו להתרחק ולא לרצות קרבה.

אבחנה בין 3 מצבי מצוקה:

·         פחד – תגובה לאיום ממשהו חיצוני, ממשי ומוגדר.

·         חרדה – תחושת אי נוחות ומתח הנובעים מרגשות לא מודעים (חוויות ילדות / טראומות).

·         מבוכה – תחושות חרדה בעקבות התנהגות שלא מקובלת בחברה. אנחנו לא יודעים מה בדיוק הסיבה בגללה אנחנו מרגישים נבוכים.

5 מודלים:

·        מחקר שעשה שכטר – השוואה חברתית

o     שאלת המחקר: כיצד חרדה משפיעה על התחברות חברתית

o     השערת המחקר היא רמת החרדה תשפיע על התחברות חברתית

o    המב"ת: חרדה מ. תלוי: התחברות חברתית.

o     המניפולציה שביצע:  יוצר קבוצה 1 ברמת חרדה גבוהה, ו- 2 ברמת חרדה נמוכה.
את החרדה הוא יוצר ע"י צין שבניסוי ישתמש במכות חשמל
חרדה נמוכה – אומר שהניסוי לא מפחיד ולא לבוש כמו רופא.
חרדה גבוהה – לבוש כרופא ומציים שהשוק החשמלי כואב.

o     התוצאות: סטודנטיות בקבוצת החרדה הגבוהה בחרו המתנה בחברת סטודנטיות אחרות כאשר ניתנה האופציה. בחרדה נמוכה לא הייתה העדפה כזו.

o     הסבר התוצאות:

§      השוואה חברתית (פסטינגר – יש לנו צורך בקבלת מידע מדויק אודות העצמי. במצב בוא אין מדדים אובייקטיביים האדם פונה למי שדומה לו). הסטודנטיות העדיפו להיות עם אותם אנשים שנמצאים באותה סיטואציה כמוהן, כדי לדעת אם החרדה שלבן מוצדקת ומתאימה.

§      עצם ההימצאות / השהייה ליד הזולת מפחיתה חרדה (פחות חשוב)

·        סרנוף וזימברדו – טענו ששכטר כלל לא בדק מצב של חרדה, אלא של פחד (כיוון שזה משהו חיצוני ברור ומוגדר). ואכן במצב של פחד יש מקום להשוואה חברתית, אבל במצב של חרדה (מקור פחות ידוע וברור) לא תהיה השוואה חברתית (למשל, משיכה מינית שגורמת לחרדה כי לא ניתן לזרום איתה, דחפים תוקפניים ומיניים לא ידועים).
לקבוצה אחת אמרו להם הולכים להחזיק בפה מוצצים של תינוקות (חרדה גבוהה) ולקבוצה השנייה להחזיק בפה בלון (חרדה נמוכה). פתאום אלו בעלי "חרדה גבוהה" העדיפו להישאר לבד (כי זו בעצם מבוכה).
המסקנה שלהם הייתה שלא קיימת כאן התחברות חברתית, וחרדה לא מעודדת אותה.

·        טייכמן - העבירה על סרנוף וזימברדו ביקורת שהם לא בדקו חרדה אלא מבוכה, וכיוון שמבוכה קשורה לנוכחות של אנשים, הם העדיפו להיות לבד.
היא טענה שהאדם הנבוך יודע בדיוק מה מביך אותו ולכן לא צריך השוואה חברתית ומכאן גם לא תהיה התחברות חברתית.
טייכמן ניסתה לעשות אבחנה בין חרדה למבוכה ויצרה מצב חדש אותו הגדירה כחרדה – אנשים יצטרכו לחשוף פרטים אישיים בפני זרים. הנבדקים העדיפו להמתין בחברת עוד נבדקים
ההסבר של טייכמן זה שגם במצבי חרדה וגם במצבי פחד אין לנו בעיה להיות בחברת אנשים, זה אפילו יכול להקל, כיוון שבשניהם השוואה חברתית יכול לעזור לנו (גם אם אנחנו לא יודעים מה מקור החרדה). לעומת זאת מצב מבוכה מוגדר כחוסר נוחות שמתעורר בגל נוכחות של אנשים ולכן זה המצב היחיד שמוביל אותנו לזה שלא נרצה קרבה.

·        ויילר) – מתייחסת למצב ספציפי, של סערת רגשות. מה שמאפיין סערת רגשות זה שהתגובה הרגשית מאוד קיצונית.
ראיינו חיילים שהשתתפו באיסוף גופות אחרי התרסקות מטוס, ההנחה הייתה שהאדם יהיה נתון במצוקה קיצונית ושאלו אותם אם יעדיפו להיות בחברה , או לבד. רובם העדיפו להיות לבד
ויילר מציינת 3 הסברים:

o     מצב של כזו טלטלה נפשית גדולה אין לנו צורך בהשוואה חברתית, אנחנו מודעים לזה שהתגובה שלנו קיצונית, וההשוואה החברתית אינה רלוונטית.

o     התגובה הקיצונית מובילה אותנו לחשש מהתגובה של הזולת.

o     איננו רוצים להתחבר במצב כזה כדי לא להעלות את התחושות שוב ושוב ולהתעסק בהן.

·        תיאורייתהתועלת / רופא –התיאוריה מציגה את היחס בין התועלת לנזק כגורם המניע של אדם הנתון במצב לחץ להתחבר אל אחרים או להתרחק מהם. הוא לא מנסה לעשות הבדלים בין מצבים שונים של מצוקה אלא מדבר עליהם בכללי.
היחס בין התועלת לנזק יימדד לפי 3 מאפיינים
לפי מה נשקול אם התחברות תביא תועלת או לא?

o     מאפייני המצב – נתחבר למי שיעזור לנו להסיר את הלחץ, אם לא ניתן להסיר אותו תהיה התרחקות בשל רצון להימנע ממבוכה.

o      מאפייני האדם – בני אדם מופנים שלא חושפים חולשות יתחברו פחות מאחרים

o     מאפייני הזולת – נתחבר למי שיכול לעזור לנו: במצב חרדה – מי שיוכל להסיח דעתנו, מצב פחד – מי שיביא פתרון אפקטיבי נגד הפחד, מצב מבוכה – מי שיעניק תמיכה והקשבה.

בכל מצב אנחנו עושים שקלול של 3 המאפיינים האלו לפיהם נרצה / לא נרצה בחברה.