פסיכולוגיה חברתית: תכונות אישיות
תכונות
אישיות
3 תכונות מרכזיות
במושג העצמי שמבדילות בין אנשים שונים:
1. הערכה
עצמית
המידה שבה אנחנו רואים
באור חיובי/שלילי את ההיבטים השונים שמכיל מושג העצמי שלנו.
יש האומרים שהערכה
עצמית היא מושג כללי שיכול להיות חיובי / שלילי, ויש כאלו שאומרים שאנחנו
נבדלים בהערכה עצמית שיש לנו לעצמנו בתחומים שונים (כאמא
אני מצטיינת כעובדת אני בינונית וכו').
חוללות
עצמית – ההערכה העצמית עבור מטלה
/ יעד / מכשול מסויים (משהו מאוד ספציפי, האופן בו אנחנו תופסים/מעריכים את היכולת
שלנו להצליח בביצוע מטלה מסויימת). האם אצליח לאפות עוגת
קצפת? האם אני מסוגל לנהוג במכונית?
החוללות תשפיע על איך נתפוס מטלה מסויימת ועל המוטיבציה שלנו לבצע אותה וכו'. מטלה שנחשבת קלה מדי / קשה מדי תוריד לנו את המוטיבציה לבצעה.
החוללות תשפיע על איך נתפוס מטלה מסויימת ועל המוטיבציה שלנו לבצע אותה וכו'. מטלה שנחשבת קלה מדי / קשה מדי תוריד לנו את המוטיבציה לבצעה.
יש להבדיל בין הערכה
עצמית כוללת – איך אני תופסת את עצמי באופן כללי לאורך זמן, לעומת הערכה עצמית
שמושפעת מיכולות ספציפיות או ממטלות ספציפיות. אני
יכולה להיות בעלת הערכה עצמית גבוהה וכישלון ספציפי יגרום לי להרגיש איום ונורא
באופן נקודתי.
מה משפיע על
הערכה עצמית?
ההערכה העצמית הכוללת
שלנו מאוד מושפעת מהיחס ומההתנהגות של
ההורים כלפינו בתקופת הילדות. מחקרים מראים שאנשים עם הערכה עצמית גבוהה בד"כ
היו ילדים לאימהות קשובות יותר, שהתייחסו לילדים בכבוד, בילו איתם הרבה זמן, שיתפו
אותם בהחלטות, קיבלו חינוך שמבוסס על הסברים ולא על ציות, והוצבו להם דרישות רבות
יותר.
ההערכה לגבי יכולת
ספציפית – מתבססת על 3 סוגים
של השוואות:
1. השוואה חברתית (כולם
קיבלו 75 ולא רק אני, לכן מושיבים תלמידים עם יכולות דומות ביחד)
2. השוואה ליכולת בתחומים שונים (נכשלתי
במתמטיקה אבל בספרות תנ"ך והסטוריה אני טובה ממש),
3. השוואה לשאיפות שלנו מעצמנו -
פערים שנוצרו בפועל מולם
(היגינס – העצמי הממשי מול מה ששאפתי להגיע אליו = אחד ממנחי העצמי). פערים גדולים יותר – הערכה עצמית נמוכה יותר
(היגינס – העצמי הממשי מול מה ששאפתי להגיע אליו = אחד ממנחי העצמי). פערים גדולים יותר – הערכה עצמית נמוכה יותר
2. ניטור
עצמי
יכולת של האדם לשלוט/
לכוון את ההתנהגות שלו בהתאם לרמזים מהסביבה.
יכולת זו מושפעת גם
מיכולת לניטור וגם מרצון: יש
אנשים שכל הזמן יכוונו את עצמם ויתנהגו בצורה שונה (ניטור עצמי גבוה), ויש כאלו
שפחות מושפעים מהרמזים מהסביבה ויותר מכוונים את עצמם באופן פנימי (ניטור עצמי
נמוך).
אנו מודדים ניטור עצמי
ע"י סולם הניטור העצמי שפיתח סניידר. בשאלון זה האדם צריך לכתוב לגבי
אוסף משפטים אם הוא מסכים / לא מסכים לגבי עצמו (אני
יכול להתנהג בחביבות גם לאנשים שאני לא אוהב להיות בחברתם, אני רוצה לעשות את
זה..., אני יכול להיות שחקן טוב).
*לאנשים עם ניטור עצמי
נמוך יש לעתים קשיים להשתלב בסביבה, הם עשויים להיחשב חסרי טאקט וכו'.
*בהירות עצמית גבוהה
תלך בד"כ עם ניטור עצמי נמוך.
*בספר – ניטור עצמי
ופרסום, ניטור עצמי ומיון עובדים, עמ' 69 -66 (לא חובה לקרוא)
בין היתר – מנהלים טובים יותר הם בעלי ניטור עצמי גבוה.
בין היתר – מנהלים טובים יותר הם בעלי ניטור עצמי גבוה.
3. מודעות
עצמית
תכונת אישיות המתבטאת
במידה בה האדם נוטה להתמקד בעצמו:
בתחושות שלו, ביכולות שלו. מבחינים בין:
·
מודעות עצמית פרטית - נטייה להתמקדות
במחשבות, תחושות, רגשות (חלקים פנימיים)
·
מודעות עצמית ציבורית – התמקדות בהיבטים בחיצוניים – איך אנחנו נראים, מתנהגים
כלפי חוץ
מודעות עצמית ציבורית מתקשרת לניטור עצמי גבוה
המודעות היא התפיסה והניטור הגבוה הוא ההתנהגות.
קשה יותר לשכנע בעלי
מודעות עצמית פרטית: מי שמתמקד בעצמו
משווה את דעותיו לקנה מידה אישי המרכיב את העצמי האידיאלי. אם ננסה לשכנע אותו
בדעה שהיא לא שלו, נבקש ממנו בעצם להגדיל את הפער שבין העצמי המצוי (דעותיו בהווה)
לעצמי האידיאלי (דעות שנכון להחזיק בהן)
No comments:
Post a Comment