פסיכולוגיה חברתית: גזענות

פסיכולוגיה חברתית: גזענות

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

כיום נראה שגזענות בצורתה הגלויה הולכת ופוחתת, ועם זאת ניתן לראות גזענות בכמה צורות אחרות, עקיפות וסמויות יותר:

1.       גזענות אברסיבית – מתארת עמדותיהם של אנשים שתומכים בצדק ובשוויון, ובמקביל באופן בלתי נמנע מחזיקים בדעות קדומות ובסטראוטיפים (ההיסטוריה של הגזענות מביאה לכך שרגשות ואמונות גזעניות הם נחלת הכלל ולא היוצא מן הכלל).
אנשים אלו רואים עצמם ליברלים ונטולי דעות קדומות, כדי להימנע מפגיעה בדימוי זה הם לא נותנים לרגשות השליליים שלהם כלי אוכלוסיות מסויימות לחדור למודעות. (לא מדובר ברגשות חזקים כמו שנאה, אלא רגשות מתונים יותר כמו פחד או אי נוחות).
מרוב מאמצים להימנע מאפליה עשוייה להתקיים אפליה הפוכה, ועם זאת ברגעים מסויימים הרגשות הגזעניים יבואו לידי ביטוי, מלווים בהסבר מעולה להתנהגות.

2.       גזענות סימבולית – גם גישה זו מניחה שהרגשות הגזעניים אינם נמנעים ומתפתחים בינקות.
לפי גישה זו אנשים המחזיקים עמדות שמרניות מאמינים שקבוצות מיעוט פוגעות בערכיהם. בשל מודעות לנורמות סובלנות ושיוויון הם נמנעים מביטוי הגזענות, חוץ ממקרים בהם ניתן יהיה להציג את הגזענות כהגנה על ערכיהם. (לא יסכימו לקבל עזרה סוציאלית כיוון שלא עמלו בשבילה, ללא ציון קשר לגזע).

3.       גזענות מודרנית – מאפיינת אדם שלא רואה עצמו גזען כלל, ועם זאת סבור שהמיעוטים מקבלים שיוויון זכויות וממשיכים לדרוש ליותר (הוא בטוח שעמדותיו מבוססות על עובדות בלבד). כך שבעצם, במסווה של מדיניות מפצה על קיפוח מיעוטים מתקיימת אפליה הפוכה (ואוכלוסיית הרוב אליה הוא משתייך היא המקופחת החדשה).

האם אפשר להפחית את הדעות הקדומות והעוינות בין קבוצות?

השערת המגע - מגע ישיר בין קבוצות יכול להפחית עוינות ודעות קדומות. בתנאי שמתקיימות הדרישות הבאות:

1.       המפגש יהיה מלווה בתמיכה מוסדית (של גורמים רשמיים) כך תיווצר תמיכה חד-משמעית של הגורמים המארגנים ביצירת המגע.

2.       המגע בין הקבוצות יאפשר יצירת קשרים אישיים (אנשים יראו זה את זה כבני אדם ולא כשייכים לקבוצות)

3.       המפגש יהיה בני בעלי מעמד שווה (כדי לא ליצור עוד פערים בין הקבוצות נוסף על מה שקיים)

4.       שיתוף פעולה בין הצדדים – בד"כ באמצעות מטרת-על משותפת.