Friday, August 3, 2012

שיטות החקירה של הפסיכולוגיה החברתית

שיטות החקירה של הפסיכולוגיה החברתית


תיאוריה: מערכת של מונחים, הגדרות וטענות, שמייצגים השקפה על תופעה מסויימת, ע"י הצגת היחסים שבין המונחים, במטרה להסביר את התופעה ולנבא אותה.
חקירה מדעית ב- 4 שלבים:
1.       ניסוח שאלת מחקר - "איך משפיעה אהבה על שביעות רצון בעבודה?" / "האם אהבה משפיעה על שביעות רצון בעבודה?" / "איזה גורמים משפיעים על שביעות רצון בעבודה?"
2.       ניסוח השערת המחקר - בוחרים משתנה, מתמקדים בו ומגדירים כיוון השפעה
"ככל שאנשים מאוהבים יותר שביעות הרצון בעבודה גדולה יותר"
3.       ניסוח היקש אמפירי – כולל הגדרות אופרציונאליות של המשתנים.
(איך מודדים אהבה , איך מודדים שביעות רצון בעבודה, וניסוח הקשר המדיד)
ההיקש האמפירי יהיה: ציונים בשאלון "אהבה" יהיו גבוהים באופן תואם לציונים בשאלון שביעות רצון שיהיה גבוהים
4.       בדיקה והסקת מסקנות - מעבירים בפועל שאלוני אהבה ושאלוני שביעות רצון ובודקים אם הניסוי שעשינו מאושש את ההשערה או מפריך אותה.
תוצאות הניסוי
a.    אם הניסוי אושש את ההשערה: זה עדיין לא נותן לנו הוכחה, אלא רק תמיכה שההשערה היא בכיוון הנכון.
b.   אם הניסוי הפריך את ההשערה: לא בהכרח ההשערה שגויה. קיימות 3 סיבות אפשריות:
                            i.     המחקר לא נעשה כהלכה
                          ii.     ההשערה או התיאוריה אינן מדויקות (יש משתנים נוספים / מתווכים, התיאוריה נכונה רק בחלק מהמקרים אבל לא באלו שבדקנו).
                         iii.     התיאוריה מוטעית מיסודה
חשוב לציין, שההשערה והבדיקה שנגזרות מהתיאוריה צריכות לא רק להוכיח אותה, אלא גם להפריך אותה. קרל פופר טען שתיאוריה שלא ניתן לגזור ממנה השערה ובדיקות שיכולות להפריך אותה אינה תיאוריה מדעית.
לעתים חוקרים נשארים עם תיאוריה "לא מדוייקת" שלא באמת הוכחה כיוון שאין להם תיאוריה נכונה יותר להסביר איתה תופעות. מכאן חשוב להבין שתיאוריות חיות בחלל ריק, אלא מושפעות מהקשר רחב יותר של הפעילות המדעית כולה, והנושא שנבחן כאן אינו אובייקטיבי בלבד.
מחקר מתאמי ומחקר ניסויי
מערך מחקר מתאמי – מחקר בו החוקר מתבונן בתופעות נתונות ובודק אם יש קשר ביניהן.
החוקר לא שולט במשתנים, בודק תופעות כפי שהן קיימות במציאות, צופה ומודד בלבד. לכן, לא ניתן להסיק ממנו על סיבתיות, רק על קשר בין תופעות ועל עוצמת הקשר.
מערך מחקר ניסויי – החוקר מפעיל את המשתנים, שולט במה שמתרחש במהלך הניסוי. החוקר מבטיח שהמשתנה המסביר יקדים בזמן את המשתנה המוסבר ומנסה גם לשלוט במשתנים נוספים אם קיימים. מתרחש בד"כ במעבדה ומאפשר הסקת קשר סיבתי.






מחקר ניסויי
מחקר שדה / מתאמי
החוקר
מפעיל את המשתנים, שולט במתרחש
צופה ומודד (תופעות כפי שהן במציאות)
מקום ביצוע
מעבדה / תנאי מעבדה
שדה/שטח
הקשר עליו המחקר יצביע
קשר סיבתי בין משתנים (A -> B)
קשר מתאמי בין משתנים (ללא כיוון, לא נדע מה גרם למה)
משתנים
2 סוגי משתנים:
   א. המשתנה הבלתי תלוי (A) – המשתנה שאת השפעתו בודקים. החוקר מפעיל אותו על המשתנה התלוי ובוחן את ההשפעה.
   ב.  המשתנה התלוי (B) – המשתנה הנחקר, החוקר בודק האם וכיצד הוא מושפע מהמב"ת.
-
דוגמה

נרצה לבדוק אם תגמול גבוה יותר גורם לעובדים למהירות ביצוע גבוהה יותר.
קבוצת המחקר – אנשים שעובדים במטבח ; המטלה – לקלף תפוחי אדמה; משתנים: מהירות הקילוף, והתגמול של העובדים.
מתפעלים את המשתנה הבלתי תלוי – התגמול
לוקחים 2 קבוצות של עובדי מטבח – לקבוצה אחת משנים את התגמול ולשנייה לא. מודדים את המשתנה התלוי – מהירות הקילוף.
ניקח את דרגות השכר השונות ונפנה לאנשים בהתאם, ניתן להם מטלה של קילוף תפו"א ונמדוד זמן, נראה אם יש קשר.
(לא ניתן לתת יותר כסף לעובדים, אין שינוי במציאות)
אחרים
קבוצת ניסוי – קבוצה המשתתפת במחקר ניסויי, עליה החוקר מפעיל את המשתנה הבלתי תלוי. חלוקה לקבוצות חייבת להיות אקראית על מנת לנטרל השפעת הגורמים האחרים על המשתנה התלוי, פרט למשתנה הבלתי תלוי. (הקבוצה שלה שילמו יותר)
קבוצת ביקורת – קבוצת השוואה (מותירים אותה ללא טיפול)
שיטת הדגימה של הקבוצה (איך אנחנו בוחרים את הקבוצה שאנו לוקחים) – הדגימה צריכה להיות מקרית כדי לנטרל טעויות שייתנו הסבר חלופי.
(במקרה בקבוצה 1 יהיו כל אנשי המטבח הותיקים והמהירים יותר)

תוקף פנימי
בודק עד כמה אנחנו בטוחים שההבדלים שמצאנו במשתנה התלוי באמת נובעים מהמשתנה הבלתי תלוי (עד כמה אנחנו בטוחים שמה שגרם למהירות הקילוף להיות גבוהה יותר זה התגמול).
התוקף הפנימי גבוהה – אנחנו שולטים במשתנים ומבודדים אותם.
התוקף הפנימי נמוך – לא מבודדים משתנים אלא מסתכלים במציאות כפי שהיא
תוקף חיצוני
נוגע ליכולת להכליל את תוצאות המחקר ספציפי לקבוצות אחרות ולתנאי מציאות אחרים (מטלות אחרות, נבדקים אחרים)
תוקף חיצוני נמוך – נעשה בתנאי מעבדה,  בסטריליות ניסויית שגורמת ליכולת הכללה נמוכה.
תוקף חיצוני גבוה – הניסוי נעשה בתנאי מציאות ולכן יכולת ההכללה גבוהה
דוגמה לסיכום
חוקר מעוניין לבחון את השפעת שיטת ביצוע המבחן על ציונים. הוא מעביר מבחן אינטליגנציה ל- 2 קבוצות:
לקבוצה 1 – נייר ועיפרון, לקבוצה ה-2 מחשב. ומשווה ציוני קבוצות.

מחקר ניסויי
משתנה בלתי תלוי - שיטת העברה; משתנה תלוי – ציונים
2 קבוצות ניסוי אין קבוצת ביקורת.
תוקף פנימי גבוה – שלטנו במשתנים.
תוקף חיצוני נמוך – זה התבצע בתנאי מעבדה.
החוקר רוצה לבדוק את הקשר בין דימוי עצמי לציונים במבחן בכלכלה. מעביר את השאלון לאחר המבחן. סטודנטים בעלי ציונים גבוהים יותר הם בעלי דימוי עצמי גבוה יותר.

מחקר מתאמי
הבלתי תלוי – הציונים; התלוי – דימוי עצמי
תוקף פנימי נמוך – לא יודעים שהציונים במבחן אכן גרמו לדימוי העצמי להיות נמוך
תוקף חיצוני גבוה – לא נגענו בשום פרמטר, קל להשליך.
ניסוי של מיליגרם (מתקשר לממ"ן): השאלה שעניינה את מיליגרם היא כמה רחוק הנבדקים בניסוי יהיו מוכנים ללכת כדי למלא אחר הוראותיו. האם יהיו מוכנים אפילו להכאיב לזולת.
החוקר מבקש מהנבדק לשאול את הנבדק הדמיוני שמעבר לקיר שאלה, כאשר כל טעות מצד הנבדק "מזכה" אותו בשוק חשמלי.
החוקר מעודד את הנבדק להגביר את עוצמת השוק משאלה לשאלה. החוקר בודק ומודד כמה רחוק הנבדק יהיה מוכן ללכת, מהי עוצמת השוק שיוכל לתת עד אשר הנבדק אומר שאינו יכול יותר ומסרב פקודה.
סיבתיות  - יחסי סיבה-תוצאה בין  אירועים. A גורם ß B אפקט/תוצאה.
דרישות להוכחת הסיבתיות:
1.       ביטול קיומם של גורמים משפיעים אחרים על B
2.       A צריך להקדים בזמן את B
3.       קיים קשר כלשהו / הוכחה להשפעה / מתאם בין A ל-B.
על מנת לבדוק קיום קשר סיבתי בין המאורעות נדרש מערך מחקר ניסויי.
תצפית שיטתית – שיטה בה משתמשים במחקר מתאמי. איסוף נתונים אמפיריים על תופעה מסוימת תוך התבוננות בה, הניסיון למצוא הסברים תיאורטיים שיתנו פשר מובן לתצפיות, ובחינת ההשלכות שיש לנתונים שנאספו לגבי מבנים תיאורטיים העומדים ברקע התופעה. 
1.5 שיטות החקירה של הפסיכולוגיה החברתית
תחום הפסיכולוגיההחברתית מתמקם בין תחומים אחרים בפסיכולוגיה, ותחומים אחרים במדעי החברה:
·         תחומים אחרים בפסיכולוגיה – הקשר הוא בכך שהפסיכולוגיה החברתית נעזרת בנקודות מבט של תחומים שונים בפסיכולוגיה בבואה לחקור התנהגות חברתית (מישהו בחרדה לפני ראיון עבודה  תהיה התייחסות לאישיות שלו, ייעשה שימוש במושגים קוגנטיביים כדי להסביר וכו'). בנוסף, לא משנה איזה פאן בפסיכולוגיה חוקרים, תמיד יהי שם הקשר חברתי כלשהו – מה אני חושב שאחרים חושבים עליי, ציפיות ותפיסות של אחרים כוו'.
·         הקשר לתחומים אחרים במדעי החברה – שיטת המחקר דומות, התכנים עצמם דומים לעתים (יחסים בין קבוצות, תהליכים חברתיים, סטראוטיפים וכו').
סוגייה שלמה לגבי התיאוריה האינטרקציה הסימבולית... 

1 comment: