פסיכולוגיה חברתית: רכישה ושינוי עמדות

פסיכולוגיה חברתית: רכישה ושינוי עמדות

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

רכישת / שינוי עמדות

רכישה סבילה

1.  התניה קלאסית
מישהו חושב שהוא "הומני" ולא ריאלי בשל מורה גרוע למתמטיקה:
מתמטיקה (גירוי מותנה) ß אין תגובה
מורה למתמטיקה (גירוי בלתי מותנה) ß תגובה שלילית (תגובה בלתי מותנית)
יוצא ש: מתמטיקה (גירוי מותנה) ß תגובה שלילית (תגובה מותנית)
*אלברט רכש עמדה שלילית נגד חולדות לבנות כיוון שהושמע רעש מחריד כשהן הופיעו.
נלמד קשר בין גיורי מותנה לתגובה מותנית ע"י הצמדתו של הגירוי המותנה לגירוי בלתי מותנה. תהליך של רכישת עמדות ע"י התניה קלאסית הוא תהליך של הכללה: של התגובה המותנית על גירויים דומים.
הכללה – הרחבת העמדה שנרכשה בהתניה קלאסית על אובייקטים אחרים דומים לאובייקט הראשוני.

2.  התניה אופרנטית: פעולות שאנו מקבלים עליהם חיזוק חיובי נוטות לחזור על עצמן, אנו נמנעים מלחזור על מעשים שגררו תוצאות שליליות. נוצר קשר בין גירוי לתגובה באמצעות החיזוק.  ברכישת עמדות ע"י התניה אופרנטית אנחנו נוטים לחזור ולהביע עמדות / לאמץ אותן אלינו כאשר אנו זוכים להסכמה / תגובות אוהדות מצד הסביבה שלנו. אם הסביבה תיתן לי חיזוק חיובי כל פעם שאומר משהו שלילי על אוניברסיטאות ארכוש עמדה שלילית כלפיהן.
חיזוק – תגמול שמקבלים בעקבות תגובה מסוימת שביצענו.

3.  למידה תצפיתית/ חיקוי – רכישת עמדות ע"י צפייה, הסתכלות על הזולת. התהליך מתרחש באופן טבעי, בעיקר אצל ילדים (דעות דומות להורים).
ילדים שחורים "ידעו" בגיל רך שעדיף לא להיות שחור והעדיפו לשחק עם בובות לבנות, כנראה כי חיקו את הוריהם.

רכישה פעילה

1.       גישת הערך הצפוי – לפי גישה זו אנחנו רוכשים את העמדות שמבטיחות לנו תועלת עבורנו. לפני שאדם נוקט עמדה הוא מחשב ערכים (רווח ועלות) שצפויים לו בעקבות נקיטת העמדה, ובהתאם נוקט בעמדות שמבטיחות לו את מירב התועלת.

2.       גישת התגובה הקוגנטיבית – כאשר מוצג בפנינו אובייקט מסויים לראשונה (אדם קורא/מאזין למסר) עולות במוחו אסוציאציות, אלו הן שייקבעו את העמדה שנגבש כלפיו. גישה זו הגיעה כהמשך לגישת הערך הצפוי.

3.      

-

+

אובייקט משותף (חינוך חוץ בי"ס)

+

זולת (אמא)

אדם (אבא)

תיאורית האיזון ההכרתי / היידר -
תיאוריה זו מסבירה רכישת עמדות ושינוי של עמדות בצורה פעילה. היא מתארת מצב סובייקטיבי שמעורבים בו האדם, הזולת ואובייקט משותף מסויים. האדם רוכש / משנה עמדות על מנת שהיחסים עם הזולת ביחס לאובייקט ייצרו תמונה הרמונית.
התיאוריה מניחה שהאדם שואף לאיזון הכרתי בעולמו. איזון הכרתי הוא מצב קוגנטיבי נוח של הרמוניה והעדר מתח. התיאוריה מתארת מערכת יחסים של האדם, הזולת ואובייקט משותף על גבי משולש. על גבי המשולש מסמנים בפלוס או במינוס את טיב היחסים בין האדם לזולת וזין שניהם לאובייקט המשותף. כאשר מכפלת הסימנים היא שלילית נוצר מצב של חוסר איזון הכרתי, ולהפך. מינוס מציין יחס שלילי כלפי האדם / האובייקט, ופלוס מייצג יחס חיובי.
האדם לפי התיאוריה אינו סביל, ויפעל למטרת האיזון ההכרתי באחת מכמה דרכים:

·         לשנות את העמדה שלי (האבא יהיה נגד חינוך חוץ בי"ס)

·         להשפיע על הזולת ועמדתו ביחס לאובייקט (לשכנע את האמא בעד)

·         להשפיע על מערכת היחסים (להתגרש)

הדרך שתיבחר, לפי התיאוריה, היא זו שכרוח בה מאמץ מינימלי מבחינת: (איזו צלע רופפת יותר)

·         טיב היחסים עם הזולת / חשיבותם (הילד שלי חשוב יותר ולכן לא אריב איתו שיילך לחוג)

·         חשיבות הנושא