פסיכולוגיה חברתית: מבנה מושג העצמי

פסיכולוגיה חברתית: מבנה מושג העצמי

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

מבנה מושג העצמי

מורכבות העצמי

מימד המורכבות של מושג העצמי שבנוי מ- 2 אספקטים:

1.       מספר ההיבטים / תפקידים שהאדם רואה בעצמו בעבודה, עם חברים, בלימודים
אדם הוא בעל עצמי מורכב יותר ככל שיש לו יותר היבטים.

2.       מידת החפיפה / הקשר בין ההיבטים השונים של העצמי, באיזה מידה האדם מתאר עצמו בעל תכונות שונות במצבים/תפקידים שונים.
ככל שיש חפיפה רבה יותר העצמי פשוט יותר.
("אני מוצלחת בבישול ופחות מוכשרת בכדורסל" – זה מורכב יותר מאשר "אני מוצלחת")

אדם בעל עצמי מורכב = גם הרבה היבטים וגם מאפיינים שונים.

אם זה מעט היבטים והרבה תכונות / הרבה היבטים ומעט תכונות – זה מושג עצמי פשוט.

איך מורכבות העצמי משפיעה?

ככל שמושג העצמי פשוט יותר התגובות הרגשיות כלפי מאורעות בחיינו חזקות יותר. אם היה אירוע שלילי אצל אדם בעל עצמי פשוט – התחושות הרעות יתקשרו לכל התחומים ולא רק לתחום שקשור לאירוע הספציפי. לגלישה הזו להיבטים אחרים אצל בעלי מושג עצמי פשוט קוראים אפקט הגלישה.

מורכבות עצמית חיובית – הרבה היבטים, הרבה תכונות, רובן חיוביות; מורכבות עצמית שלילית – הרבה היבטים, הרבה תכונות, שליליות. בעלי מורכבות עצמית שלילית לא יתמודדו יותר טוב עם אירוע קשה מאשר בעלי מורכבות עצמית נמוכה (בניגוד לחיוביים).

תיאוריית פערי העצמי (היגינס)

היגינס מדבר על האופן בו בנוי מושג העצמי שלנו, המרכיבים והקשרים שביניהם:

המרכיבים במושג העצמי:

1.       עצמי ממשי – הדרך בה אדם תופס את מאפייניו כפי שהם בהווה.

2.       מנחי העצמי – ייצוגים של מושג העצמי שמשמשים נקודות השוואה עבור העצמי הממשי:

·         העצמי האידיאלי – ייצוג של התכונות והמאפיינים שהאדם היה רוצה לרכוש, מושג העצמי כפי שהיה שואף להיות. אני רוצה להיות פסיכולוגית

·         עצמי נדרש – תכתיבים חברתיים – ייצוג של התכונות שהפרט מרגיש שהוא צריך להיות בהתאם לנורמות וערכים חברתיים. אני צריכה להיות אזרחית שומרת חוק, אמא טובה, להרוויח הרבה כסף, להיות בעלת תואר ראשון

·         הציפיות והתפיסות של אנשים אחרים מאיתנו (אנשים ספציפיים, לא תכתיבים כללים). אמא שלי מצפה שאהיה פסיכולוגית

·         עצמי עתידי – איזושהי נקודת מבט עתידית, איפה אנחנו רוצים להיות בעתיד. (לאוו דווקא שאיפות באידיאל אלא משהו באמצע הדרך. עצמי באמצע התואר, עם עוד ילד וכו')

התיאוריה עוסקת בפערי העצמי – הפערים שקיימים בין העצמי הממשי לבין כל אחד ממנחי העצמי. למשל, אנחנו משווים את עצמי ממשי (מי אני עכשיו) מול העצמי האידיאלי (הציפיות שלי).

מודעות לפערים בין העצמי הממשי לכל אחד ממנחי העצמי גורמת לנו רגשות שליליים, תחושה של אי נוחות, זה מראה לנו כמה אנחנו רחוקים מאיפה שהיינו רוצים/ נדרש מאיתנו להיות.

מה שייקבע עד כמה יהיו התחושות האלו לא נעימות:

1.       גודל הפער – עד כמה אנחנו רחוקים ממנחה העצמי לעומת העצמי הממשי.
(יש גם קשר בין סוג הרגש השלילי שיופיע (חרדה, דיכאון) מול סוג המנחה שהשוויתי מול (ציפיות של אחרים, עצמי אידיאלי).

2.       נגישות הפערים מבחינת המודעות אליהם – עד כמה אנחנו מודעים ברגע נתון לפערים האלה.
ככל שנהיה יותר מודעים לפער יהיה יותר קשה.

תיאוריית המודעות לעצמי כאובייקט

התיאוריה מבחינה בין שני מצבי קשב שאנחנו יכולים להיות בהם:

1.       מודעות לעצמי כסובייקט – הקשב שלנו ממוקד בסביבה בשיעור, במשפחה, בסיטואציה חברתית, כשרואים טלוויזיה. רוב הזמן אנחנו נמצאים במצב זה כי הקשב מופנה החוצה, אנחנו עסוקים באינטראקציה.

2.       מודעות לעצמי כאובייקט – מצב קשב בו הקשב ממוקד בעצמנו. נמצאים בו פחות.
מסיטים את הקשב מהסביבה פנימה, זה קורה כאשר מתבוננים במראה, בתמונה שלנו, בעקבות הערכה / ביקורת שקיבלנו. כאשר אנו מודעים לעצמנו כאובייקט (תשומת הלב פנימה) פערי העצמי יותר נגישים ונמצאים במודעות.

אנחנו שואפים להפחית את הפערים ולצמצם את התחושות השליליות, באחת משתי דרכים:

1.       לנסות לצמצם את הפערים בין הרצוי למצוי (באמת – להתחיל דיאטה; או במניפולציה בחשיבה- "המראה לא משקפת את המציאות", "במציאות אני פחות שמנה" / "לא כזה חשוב לי איך אני נראית").

2.       להסיט את הקשב בחזרה החוצה - למודעות לעצמי כסובייקט. במקום להתמקד בפערי העצמי נתמקד בקשב החוצה.

*ככל שאנחנו יותר ממוקדים פנימה ויותר מודעים לפערים כך יגדלו הסיכויים שנתנהג לפי הציפיות והסטנדרטים של מנחי העצמי

בהירות מושג העצמי

המידה בה תוכן מושג העצמי (מכלול הידע שיש לנו על עצמנו) מוגדר באופן ברור, בעל עקיבות פנימית ויציב לאורך זמן.

ניתן לבדוק את ההבדל במידת הבהירות ע"י שאלוני אישיות שמכילים סקאלות של רצפי תכונות (אמיץ.....פחדן) והנבדקים צריכים למלא את עצמם על הרצף. יש לבדוק במבחנים  כמה סימנם באמצע הרצף יש (צמידות לקצה כלשהו תראה בהירות עצמי גבוהה, מיקום באמצע הסקאלה = בהירות נמוכה / עמימות גבוהה).
דרך נוספת היא להעביר לאותם אנשים שאלונים הכוללים שאלות לגבי תכונות שלהם בהפרשי זמן גדולים (מי שמושג העצמי בהיר לו – לא יהיה אצלו הבדל).

יש קשר בין הערכה עצמית של האדם לבהירות מושג העצמי שלו: אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה מתאפיינים בד"כ גם במושג עצמי בהיר. מדוע?

1.       כשאנחנו יודעים מי אנחנו ולכן מתאימים את הציפיות ליכולות שלנו. לכן יהיו לנו פחות אכזבות מעצמנו.

2.       אדם שבטוח בעצמו יודע להגדיר את עצמו כמו שצריך, למקדם את עצמו בתכונות שונות. הוא פחות מושפע מהסביבה או ממידע שלילי שייתקל בו. אני אמשיך להגדיר את עצמי כאדם אסרטיבי גם אם בשיחה מסויימת מול הבוסית שלי התקפלתי. קל לנו יותר להחזיק במסגרת של מי אני כשברור לי מי אני. מושג עצמי עמום מעלה את הפגיעות של אדם למידע שלילי, מידע שפוגע בהערכה העצמית שלו.