פסיכולוגיה חברתית: משיכה בין אישית וחשיפה
במסגרת הדיון בנושאי משיכה בין אישית במסגרת הפסיכולוגיה החברתית ישנו דיון ענף בנושא הקשר בין משיכה בין אישית וחשיפה.
חשיפה חוזרת/חשיפה פיזית
מגע חוזר בין אנשים מביא בהדרגה להכרה הדדית. מגע חוזר זה יכול להיות בכל מיני מקומות. כאשר אנו מחכים לאותו אוטובוס, כאשר אני עוברת ליד חברים במסדרונות של המעונות וכד'.
אנשים מתחילים בהדרגה לברך אחד את השני, להעיר על מזג האוויר (נושא שיחה), עצם המוכרות מביאה לרגש חיובי.
דוגמה לכך, כאשר תינוקות מחייכים לתמונות של בנאדם מוכר יותר מאשר לתמונה של בנאדם לא מוכר.
אחד החוקרים המרכזיים בתחום בשם ZAYOC הוא טוען שחשיפה חוזרת גורמת לגירוי להיות מוערך בצורה חיובית. לדוג' מילים בשפה זרה, כאשר אדם נחשף למילה מס' פעמים אתה מתייחס לשפה בצורה יותר חיובית מאשר בהתחלה. ככל שיש יותר חשיפה יש יותר חיבה.
באופן ראשוני קיימת אי נוחות אך באופן הדרגתי הדבר החדש הופך להיות מוכר ומתחילים להרגיש ידידות כלפי הזר שישב לידך בכיתה, ומרגישים פחות חיבה כלפי אלה שנמצאים רחוק יותר. ככל שמספר ההופעות של אדם גודל בסביבה שלו כך אנשים נוטים לחבב את אותו אדם, לעומת אדם הנעדר מרוב השיעורים.
אפקט החשיפה החוזרת לא תופס לגבי גירוי שהתגובה הראשונית אליו היא מאוד שלילית.
לרוב הגירויים בעולם אנו מגיבים בצורה ניטראלית ולמעט אנו מגיבים בצורה שלילית. ברוב מצבי החיים המגע הראשוני הוא ניטראלי ואז שכיחות החשיפה הופכת את הגירוי ליותר חיובי.
מגע חוזר בין אנשים מביא בהדרגה להכרה הדדית. מגע חוזר זה יכול להיות בכל מיני מקומות. כאשר אנו מחכים לאותו אוטובוס, כאשר אני עוברת ליד חברים במסדרונות של המעונות וכד'.
אנשים מתחילים בהדרגה לברך אחד את השני, להעיר על מזג האוויר (נושא שיחה), עצם המוכרות מביאה לרגש חיובי.
דוגמה לכך, כאשר תינוקות מחייכים לתמונות של בנאדם מוכר יותר מאשר לתמונה של בנאדם לא מוכר.
אחד החוקרים המרכזיים בתחום בשם ZAYOC הוא טוען שחשיפה חוזרת גורמת לגירוי להיות מוערך בצורה חיובית. לדוג' מילים בשפה זרה, כאשר אדם נחשף למילה מס' פעמים אתה מתייחס לשפה בצורה יותר חיובית מאשר בהתחלה. ככל שיש יותר חשיפה יש יותר חיבה.
באופן ראשוני קיימת אי נוחות אך באופן הדרגתי הדבר החדש הופך להיות מוכר ומתחילים להרגיש ידידות כלפי הזר שישב לידך בכיתה, ומרגישים פחות חיבה כלפי אלה שנמצאים רחוק יותר. ככל שמספר ההופעות של אדם גודל בסביבה שלו כך אנשים נוטים לחבב את אותו אדם, לעומת אדם הנעדר מרוב השיעורים.
אפקט החשיפה החוזרת לא תופס לגבי גירוי שהתגובה הראשונית אליו היא מאוד שלילית.
לרוב הגירויים בעולם אנו מגיבים בצורה ניטראלית ולמעט אנו מגיבים בצורה שלילית. ברוב מצבי החיים המגע הראשוני הוא ניטראלי ואז שכיחות החשיפה הופכת את הגירוי ליותר חיובי.
מחקר בפסיכולוגיה חברתית על סוגי מגורים מראה שככל המרחק קטן
מגע מיקרי בין תושבים הופך מיקרי יותר וכך יש יותר סיכוי שיפתח יחס חיובי (לדוג'
בקיבוץ וכפר לעומת עיר).
בנוסף נמצא כי סטודנטים הגרים במעונות לרוב מפתחים יחס חיובי כלפי הדיירים הגרים איתם באותם הקומה ואליהם הם מתחברים יותר לעומת דיירים הגרים בקומות השונות מהם.
כאשר חוקרים בתחום של פסיכולוגיה חברתית בדקו את מרשם הנישואים של זוגות בפילדלפיה נמצא שהרבה אנשים התחתנו עם בני זוג שגרו קרוב אליהם.
ככל שאנו נחשפים למישהו יותר יש יותר סיכוי שנהפוך ממצב של זרות לחברות.
בנוסף נמצא כי סטודנטים הגרים במעונות לרוב מפתחים יחס חיובי כלפי הדיירים הגרים איתם באותם הקומה ואליהם הם מתחברים יותר לעומת דיירים הגרים בקומות השונות מהם.
כאשר חוקרים בתחום של פסיכולוגיה חברתית בדקו את מרשם הנישואים של זוגות בפילדלפיה נמצא שהרבה אנשים התחתנו עם בני זוג שגרו קרוב אליהם.
ככל שאנו נחשפים למישהו יותר יש יותר סיכוי שנהפוך ממצב של זרות לחברות.
No comments:
Post a Comment