פסיכולוגיה חברתית: תיאוריות של ייחוס סיבתי

פסיכולוגיה חברתית: תיאוריות של ייחוס סיבתי

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

תיאוריית ההתמקדות בתנאי החריג / הילטון

הילטון עושה לעצמו חיים קלים – ורק מכניס שינוי קטן בתיאוריה של קלי.
הילטון הוא הראשון שלא מתייחס לאדם כמדען נאיבי, אלא טוען שמושקע מאמץ מחשבתי בייחוס סיבתיות רק במקרים מסויימים – רק כאשר מתרחש אירוע מפתיע החורג מציפיותינו. דימוי האדם הוא כחסכן קוגניטיבי (חוסך במשאבי חשיבה וחושב רק איפה שצריך).
לפי התיאוריה, כדי להסיק על הגורם לאירוע שהתקיים נשווה אותו למצב הרגיל המוכר לנו וננסה לאתר את הגורם החריג – זה יהיה גורם האירוע. הניסיון לאתר את הגורם החריג יהיה לפי 3 המימדים שהציע קלי (הסכמה, ייחודיות ועקיבות).

הבחירה להתמקד במימד מסויים על פני מימד אחר (לשאול האם כולם מבריזים בדייטים – הסכמה, או לשאול האם הבחור הזה כבר הבריז לי בעבר – עקיבות) היא תלויית תוכן והקשר (גם בזה התיאוריה נבדקת מהתיאוריה של קלי).

תיאוריית הייחוס במצבי הצלחה וכשלון / ויינר

כמו הילטון, גם ויינר רואה באדם חסכן קוגניטיבי. כלומר, האדם עושה ייחוס סיבתי רק במקרים מיוחדים, לא כל הזמן- רק במקרים של הצלחה או כישלון, באירועים שליליים או בלתי צפויים. (מתי)

התיאוריה של ויינר שימושית מאוד גם לייחוס לזולת וגם לייחוס לעצמי. ויינר טוען שכשהאדם או הזולת חווים הצלחה או כישלון הם מרגישים צורך להסביר אותו, וזה תהליך הייחוס.
התיאוריה של ויינר היא היחידה שכוללת גם היבטים רגשיים. למעשה, ייחוס סיבתיות הוא חלק קטן ממנה.

מיקום	שליטה	יציבות
		יציב	לא יציב
פנימי	נשלט	מאמץ טיפוסי	מאמץ לא טיפוסי
	לא נשלט	כשרון, יכולת	מצב רוח
חיצוני	נשלט	דעות הזולת	עזרת הזולת
	לא נשלט	קושי המטלה	מזל

ויינר מציין 3 מימדים של ייחוס:

·         מיקום: פנימי / חיצוני

·         שליטה (נשלט / בלתי נשלט)

·         יציבות (יציב / לא)

ל- 3 המימדים של ייחוס הסיבתיות יש השפעה מכרעת על התגובה הרגשית להצלחה וכישלון וקביעת ההתנהגות בהמשך. (גם כשעושים ייחוס להצלחה/כישלון שלנו, וגם להצלחה/כישלון של אחרים).

השפעת הייחוס על התגובה הרגשית (דוגמאות)

·         מיקום הסיבה ß הערכה עצמית וגאווה

·         שליטה ß רגשות אשם (שליטה גבוהה) / בושה (שליטה נמוכה)

·         יציבות ß ציפיה להצלחה בעתיד, תקווה או ייאוש

במקרה של ייחוס לזולת נחוש כעס (אם השליטה שלו הייתה גבוהה) או רחמים (אם השליטה הייתה נמוכה)

השפעת הייחוס על הכוונות וההתנהגות

כאשר מדובר בכישלון/הצלחה שלנו זה ייקבע אם ננסה לבצע את המטלה שוב.

כאשר מדובר בכישלון/הצלחה של מישהו אחר זה ייקבע אם נרגיש כלפיו כעס/רחמים ואם נגיש לו עזרה.