פסיכולוגיה חברתית: משיכה בין אישית

פסיכולוגיה חברתית: משיכה בין אישית

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

ניתן לחלק את המודלים לפי הגורם שגורם למשיכה:

גורמים למשיכה

חשיפה

1.       מחבבים את המוכר (עצם החשיפה)

זיונץ טוען שעצם החשיפה שלנו לאנשים היא זו שגורמת לנו לרצות בקרבה, עצם החשיפה באובייקט מגבירה את מידת החיבה אליו.

מדוע?  הריסון טען שהחשיפה החוזרת לאובייקט מצמצם את אי הוודאות ואת החששות הטבעיים מפני הלא מוכר, ההקלה שבמפגש עם המוכר היא שמגבירה את החיבה אליו.

תמיד? – לא, מה שמשפיע הוא לא רק כמות החשיפה אלא גם הדעה הראשונית על האובייקט. אובייקטים שזכו לדעה ראשונית חיובית (נקשר למשהו חיובי/נייטרלי), חשיפה חוזרת ונשנית אליהם תגביר את החיבה (ככל שיופיעו שוב מידת ההגברה תפחת). אובייקטים שנתפסו בדעה ראשונית שלילית: חשיפה חוזרת אליהם תחזק את הדעה השלילית עליהם עד כדי לעורר סלידה (גם כאן תהיה הפחתה בהגברת השליליות עם הזמן).

2.       קרבה גיאוגרפית (התמודדות עם הבלתי נמנע)

התפתחות חברות בין אנשים שיש ביניהם קרבה גיאוגרפית נובעת גם מעצם הציפייה לפגוש אותם. ההסבר: קרבה גיאוגרפית משמעה שנתראה עם מישהו הרבה, אנחנו מעדיפים להיות ביחסים טובים עם סביבתנו ולכן מראש מכינים את עצמנו נפשית לחבב אנשים מסויימים. זה נעשה גם במחיר עיוות המציאות וייחוס תכונות חיוביות לאדם ע"מ שנחבב אותו, הייחוס מקל עלינו ותורם לשיפור היחסים עם הזולת (תהליך ההתמודדות עם הבלתי נמנע). (מייחסים לו תכונות חיוביות כדי להימנע מדיסוננס קוגנטיבי/לפי תיאוריית האיזון ההכרתי: הקשר עם האדם קיים - בין האדם ל- X ובין הזולת ל- X קיים, ולכן נשאף שהמשולש כולו יהיה חיובי).

 עוד גורמי משיכה

מאפייני המצב - דגם החיזוקים באמצעות הרגש / ביירן

המודל מסביר שהנסיבות בהן אנו פוגשים אנשים עשויות לגרום לנו להימשך אליהםץ אנו נמשכים אל הזולת כיוון שהוא נקשר לחוויה נעימה שעברנו.
ההסבר הוא התנייה קלאסית (טיול שהיינו בו עם אדם אחר ומאוד נהנינו, מחמאה שנקבל מהאדם / מילה טובה. האדם הוא גירוי נייטרלי שמוצמד לגירוי חיובי = חיזוק, בסוף האדם יעורר בנו רגשות חיוביים גם בלי החיזוק המקורי).

מאפייני הזולת

1.       הדגם המתמטי

החיבה לאדם תהיה ביחס ישיר לערך התכונות המיוחסות לו. כאשר אנו מוצאים אדם אחר אנו עושים חישוב מתמטי של תכונותיו לפי הערכות שנתנו להן, אם הערך יוצא חיובי – תהיה משיכה (למשל, יופי חיצוני +2, חוכמה +5, מפונקת -3 וכו'). 2 דגמים מתמטיים שמאפשרים לחזות חיבה לאחר:

הדגם החיבורי – החיבה לזולת היא תוצאה של סכום ערכי התכונות שאנו מייחסים לו. מידע חיובי יגביר את החיבה, שלילי יקטין. למידע חדש יש השפעה רבה על החיבה.
הדגם המיצועי – החיבה לזולת היא תוצאה של סך ערכי התכונות המיוחסות חלקי מספרן. כך למידע חדש על האדם יש פחות השפעה ככל שהדעה מבוססת על היכרות מעמיקה יותר.

2.       הסתופפות בזוהר הזולת

אנשים נוטים להימשך / לחבב אדם שהערך שלו גבוהה בעיניהם, כשהוא מצליח / זוהר. הסיבות:

א.      תועלתנות – המשיכה / הקשר עם אדם זוהר יכולה לקדם אינטרסים אישיים

ב.      הסתופפות בזוהר הזולת - ש לנו רצון להיות בקרבת אנשים מצליחים כי ההצלחה שלהם מקרינה גם עלינו ומעלה את הערך העצמי שלנו (אולי הזוהר יידבק אלינו)

3.       דגם שמירת הערך העצמי / טסר

אנחנו נרצה להיות קרובים לאדם שמצליח בתחום שאין לי קשר אליו (אחרת זה יאיים עלי).
אם מישהו פחות מאיתנו זה יאיים עלינו, אם מישהו ממש כישלון נתרחק ממנו – אנחנו רוצים להיות ליד אנשים כמונו/טיפה מתחתינו כי זה משמר את הערך העצמי שלנו.

דמיון לזולת – מדוע אנו נמשכים למי שדומה לנו?

1.       דמיון בסיטואציה – תיאוריית ההשוואה החברתית / פסטינגר
אם אדם וזולתו חולקים סיטואציה יחד, לפי התיאוריה של פסטינגר תיווצר התחברות חברתית.

2.       דמיון בדעות

·      דגם החיזוקים ביחסים עם הזולת / ביירן
הדמיון לזולת (בדעות) מהווה חיזוק חיובי כלפינו, בעל אופי מיוחד שקרוי תוקף של הסכמה – העובדה שהזולת מסכים עם דעתי גורמת לי להרגיש יותר צודק ויותר מציאותי.

·      עיקרון ההדדיות
כשאנו מגלים שמישהו דומה לנו (במאפיינים / בדעות) אנו מגיעים עם הנחה שאותו אדם יחבב אותנו, וזה גורם לנו מראש לחבב אותו. (יש לנו נטייה לחבב את מי שמסכים איתנו בדעה, ולכן גם מניחים שמי שאנחנו מסכימים איתו יחבב אותנו)

3.       דמיון בעמדות - איזון הכרתי ביחסים עם הזולת / היידר
אדם שואף להגיע לאיזון הכרתי עם סביבתו: לכן שינוי בעמדות מרחיק את המשיכה, ולהיפך, אדם שדומה לזולת בעמדותיו יימשך אליו