אונג – writing is a technology that restructures thought

אונג – writing is a technology that restructures thought

האם זה שאנחנו יודעים לכתוב זה כל כך פשוט או שזוהי טכנולוגיה?

הכתיבה היא טכנולוגיה לכל דבר.זוהי טעות לחשוב שידיעת קרוא וכתוב היא נורמטיבית ונורמאלית לכולם.אנשים שהם יודעי קרוא וכתוב כל תהליכי החשיבה צומחים מתוך הכוחות שטכנולוגיית הכתיבה מבנה,ולא מכוחות טבעיים.ללא כתיבה,שכל שרגיל לקרוא ולכתוב לא יוכל לחשוב ולחבר את מחשבותיו  בצורה שבע"פ.

הבדלים בין האדם האוראלי לבין זה שיודע לכתוב

צליל מול סימן

1.מבחינה תפקודית אדם שיודע קרוא וכתוב כשהוא מתבקש לחשוב על המילים "אף על פי כן" הוא ידמיין את האותיות של המילים,אולי במעורפל,אך באופן בלתי נמנע-בכתיבה או הדפסה.אם תבקש ממנו לחשוב על המילים שתי דקות מבלי להכניס אותו לדמיונם, הוא לא יצליח. לעומת זו,אדם שאינו יודע קרוא וכתוב לא תהיה לו בעיה לחשוב רק על המילים האמיתיות,כרצף של צלילים,א-ף ע-ל פ-י כ-ן,מפני שהמילים-כרצף של צלילים- אינם יכולות להיות נכוחות בבת אחת,כפי שמילים כתובות יכולות.

2.אדם שיודע קרוא וכתוב רוצה מילים ומחשבות מקובעים.מילים שיהיו מסודרות לו בזיכרון,כי ללא כן הוא נמצא במצוקה. הוא רוצה ניסוח באותיות לכל אירוע,שככה הוא יישמר לו בזיכרון.

לעומת זו,שכל שמאומן בתרבות שבע"פ יכול לפעול במיומנות חדה בעולם של צלילים,אירועים,היעלמויות.הוא מצליח בכך,שבאופן בסיסי,בפעולות השכליות הוא משתמש

בפתגמים,ובשאר ביטויים שגורים או כינויים כדי להגדיר דבר למשל( הלוחם "האמיץ",האלון "הקשוח", או סדרות מספריות, "שלושת החסדים", שבע המידות הרעות",וכו').

שימור בזיכרון מול תיעוד שבכתב

3.תרבות שבע"פ שומרת את מחשבתה קרוב לעולם החיים האנושיים.היא מאנישה חפצים ועניינים,ואוגרת מידע בסיפורים.דרך הסיפורים המידע נשמר לאורך זמן.לעומת זו בתרבות של קרוא וכתוב המידע נשמר פחות זמן מפני שהוא נמצא בקטגוריות בשכל,שאינן יציבות מבחינת הזיכרון.

4.תרבות שבע"פ הוא יותר שמרן,הוא נוטה לאחוז בדברים יחדיו ,לא לנתח אותם,אלא לשמור את הידע מגובש.מפני שהידע עובר מאב לבן לאורך הדורות רק בשמיעה,וכאשר אתה מתחיל לנתח ידע,אתה מסוגל לאבד אותו.

איזה סכנות יש לתרבות האוראלית כאשר תרבות הכתב משתלטת?

הכתיבה משפיעה על מבנים שכליים וחברתיים.למשל,ידיעת קרוא וכתוב משפיעה על שיווק ויצור,חיי דת ומשפחה,אמצעי תחבורה וכו.אפילו שיחות שבין אדם לחבירו של יודעי קרוא וכתוב הם שונות.לכן בכל חברה וחברה שבה הופנמה הכתיבה השתנה כמעט כל דבר במבנים השכליים והחברתיים שלה.

אחת ההשפעות המוכללות ביותר של כתיבה זוהי ההפרדה:

1.הכתיבה מפרידה את הידוע מהיודע.היא מקדמת "אובייקטיביות".כלומר,היא מפרידה בין הזהות של האדם שכתב את הדברים,לבין הטקסט הכתוב.מקדמת פרשנות "אוביקטיבית" לדברים.

2.כתיבה מפרידה פירוש מנתונים.כלומר,כאשר אנשי התרבות שבע"פ יתבקשו לחזור על מה שהם אמרו,הם יתנו פירוש של מה שהם אמרו במקור,ויחשבו שזה בדיוק מה שהם אמרו בפעם הראשונה.לעומת מה שיודעי קרוא וכתוב מתכוונים כשהם חוזרים מילה במילה מטקסט כתוב.

3.כתיבה מרחיקה את המילה מהצליל ומעבירה אותו אל החלל הויזואלי.

4.כתיבה מרחיקה את המקור(הדובר)מן המקבל(השומע),שהם לא נמצאים באותו זמן וחלל.

5.כתיבה מרחיקה את המילה ממישור הקיום.כלומר,שמילים,במצבן המדובר,תמיד הן חלק מהקשר של משהו שהוא לא-מילולי,כגון יחסים אישיים וחפצים.ולעומת זו טקסט כתוב הנושאים פחות "חיים".

6. הכתיבה אוכפת דיוק מילולי מסוג שאינו אפשרי בתרבויות שבע"פ.באמירה שבע"פ ההקשר כולל הרבה יותר מילים ופחות מהמשמעות הכוללת,אולם בכתיבה הקשר תמיד שולט במשמעות הכתיבה.

7.כתיבה מפרידה עבר מהווה.כלומר,תרבויות שבע"פ נוטות להשתמש הרבה בעבר כדי להסביר את ההווה,ובכך מאחדות עבר עם ההווה.

8.כתיבה מפרידה "ניהול",אזרחי,דתי,מסחרי,מסוגים אחרים של פעילויות חברתיות.כלומר,

בתרבויות שבע"פ המנהיג היה מתקשר עם הציבור רק בדיבור ולא ע"י פרסומים של הוראות בכתיבה.

9.כתיבה מאפשרת להפריד לוגיקה(מבנה מחשבה של שיח) מרטוריקה(שיח המשפיע חברתית)

10.כתיבה מפרידה בין למידה אקדמאית מחוכמה,היא מאפשרת להעביר מבני מחשבה מאורגנים משימושם האמיתי בחיים או משילובם בעולם החיים האנושיים.כלומר,היא מוציאה אותם מעולם המעשה,לעולם הידיעה.

11.כתיבה יכולה לחלק את החברה ע"י הצמחת סוג מיוחד של דו-לשוניות.שפה "גבוהה" שנשלטת במלואה ע"י כתיבה(כמו הלטינית),לבין שפות "נמוכות" שנשלטות ע"י דיבור ללא כתיבה.

12.כתיבה מבדילה בין ניבים כתובים,שעליהן משתלטת הכתיבה ומעלה אותן לכדי שפות לאומיות,לעומת הניב השגור והמדובר בפי כל שהוא בסדר גודל נמוך יותר מהכתוב.

13.כתיבה מרחיקה ביתר ודאות ויעילות כשהיא הופכת ליותר מופשטת(חסרת כל קשר למציאות).כלומר,היא מרוחקת מעולם הצליל לתוך חלל עולם הראייה.

14.הכתיבה מפרידה בין ישות לזמן,וזוהי ההשפעה המרשימה ביותר בהיסטוריה של המחשבה.למה שאנו קוראים פילוסופיה שדורש חשיבה מדעית נרחבת,לא ייתכן ללא הכתיבה,מפני שחשיבה מסבירה ומפורטת תלויה בכתיבה ובפעולות חזרה על מספר צעדים(זה מסובך להסביר את זה לעומק).

מה הקשר בין כתב לבין טכנולוגיות יותר חדישות? אולי הן ממשיכות דרכו של הכתב?

דפוס ואלקטרוניקה ממשיכים את דרכו של הכתב,ומפרידים באופן יותר מרשים מאשר הכתיבה בין היודע לידוע.והמחשב הוא לא רק מפריד באופן המוחלט ביותר בין הידוע ליודע יותר מאשר כתיבה או דפוס.אלא גם בתוך ההיסטוריה של עצמו ,המחשב הדיגיטאלי מפריד יותר(כי הוא במהותו יותר אנליטי,מפריד)מאשר המחשב האנלוגי.

הסיבות של אפלטון להתנגדות לכתב והחיסרון הגדול שלהם.

הטיעון העיקרי של אפלטון בהתנגדותו לכתב הוא שהכתב לא-אנושי,מלאכותי,תוצר. כלומר,שהכתב מבסס דברים מחוץ לשכל מה שבמציאות יכול להיות רק בשכל.

הטיעון השני הוא שטקסט כתוב ביסודו לא מגיב.אם תשאל אדם להסביר את דבריו תקבל תגובה,מה שאין כן בטקסט כתוב,שתקבל את אותה התגובה,לפעמים למילים מטופשות שבגללן בקשת הסבר.

הטיעון השלישי הוא שכתיבה הורסת את הזיכרון.אלו שמשתמשים בכתיבה הופכים לשכחנים והשכל נחלש אצלם.הם מסתמכים על מקורות חיצונים,למה שחסר להם במקורות פנימיים.

הטיעון הרביעי הוא שכתיבה אינה יכולה להגן על עצמה משום שלעולם היא סבילה.דיבור ומחשבה אמיתיים תמיד קיימים בהקשר של מאבק(סוקרטס ואפלטון ראו כל דבר במונחים של מאבק בין-אישי,בגלל המנטאליות הפולמוסית שלהם)שהם פעילים ומגיבים.

החיסרון היחיד אצל אפלטון זה שהוא מעלה טענות כנגד הכתיבה דרך הכתיבה.החוק שפועל כאן הוא שברגע שמילה עוברת טכנוגליזציה-כלומר לכתיבה-,אין כל דרך יעילה לבקר את התנאים שלה ללא עזרת הטכנולוגיה אותה אתה מבקר.כמו כן, המחשבה הפילוסופית הניתוחית של אפלטון,כולל ניתוחו את ההשפעות של הכתיבה,נתאפשרה לו רק בגלל ההשפעה שהייתה לכתיבה על תהליכים שכליים.אנשים שאינם יודעי קרוא וכתוב,אינם מסוגלים לקו הניתוח המתמשך והנמרץ שניחן בו אפלטון.ואפלטון אפילו בדיבורו השתמש בצורות מחשבה שנולדו ע"י כתיבה.

אולסון

 אולסון מציג את הגישה שלו על הקשר שקיים בין שפה למחשבה והאוריינות ככלי.

מהי הבעייתיות בהעלאת האוריינות על נס?

1. אם נתייחס לאוריינות כתקשורת חיונית, נפלה חצי מאוכלוסיית העולם שיהפכו מאנאלפבתים ל"לא יודעי קרוא וכתוב".
2. השכלה אינה תלויה באוריינות, יש חברות משכילות ולא אורייניות.
3. היו לשונאים שטענו כי אין הבדל תחבירי בין תקשורת אוראלית לאוריינית.
4. מחקר הוכיח שאוריינות אינה כלי שמוביל ליצירתיות או תבונה יתרה.

מהם התנאים להתפתחות אוריינות?

דרושים מוסדות השכלה בסיסיים, מוסדות להשכלה גבוהה ו"קאנון" של כללי שפה (מילון).

כמו כן דרושה תודעת השכלה גבוהה ואמצעים להקמת מוסדות.

מה הקשר בין מוסדות חברתיים ואוריינות?

מוסדות חברתיים שדרושים להשכלה נדרשים לשתי משימות – לעשות שימוש בהשכלה ובשפה, ולחקור אותה באופן מנוסה ומשכיל.

מה הקשר בין עולם הילדים להתפתחות האוריינות?

עולם הילדים שלומדים קרוא וכתוב מוכיח כי מעבר משימוש משפה מדוברת  לכתובה קיים באופן ישיר בעזרת מיומנויות בסיסיות. גם ילדים שלא יודעים קרוא וכתוב מצליחים לבצע את המעבר. מכאן אולסון מסיק שאוריינות נרכשת כמיומנות בסיסית שקשורה לשפה ולא לטכניקה.

מהן 4 ההיפותזות ביחס לאוריינות ומחשבה?

1. עין מחליפה אוזן: תרבות אוראלית ע"י שמיעה מוחלפת באוריינות לפי העין. כשם שאנשים חושבים שונה ומדברים באופן שונה – כך כותבים באופן שונה. התפתחות קרוא וכתוב בשפה תלויה בדימוי הוויזואלי שמוצג. השפעת הראייה על דרך הכתיבה, הקריאה והשימוש בהם. היפותזה זו קושרת את האוריינות באופנה חזותית שהיא המשפיעה. 
2. האוריינות כאמצעי תקשורת: מתנגדת לאוריינות כאופנה. התייחסות לאוריינות כאמצעי תקשורת מובילה להיבט הקהל (ציבור הקוראים), התפתחות שיח ייחודי, יצירת ז'אנרים שונים של כתיבה (עסקית, אישית).
3. האוריינות ככלי לפיתוח חשיבה: האדם האורייני לומד לרכוש כלים לניתוח מילה, משפט וטקסט. את אותם כלים הוא מפעיל על דרך המחשבה בניתוח מצבים ואירועים כאילו היו טקסטים כתובים.
4. האוריינות העל שפתית: אוריינות היא כלי שמאפשר לשפה להפוך לאובייקט של מחשבה ושיח. מילים ומונחים בשפה הם בעלי משמעות ורעיון משלהם. בחירה במילה מסוימת על מנת להעביר רעיון או תחושה היא שימוש קונספטואלי בשפה. ניתוח טקסט שנבנה לפי רעיון מסוים דורש שיח של הקורא (בעל קונוטציות אישיות ונתוני מין, קבוצה וגיל) עם המשמעות בטקסט.

כיצד משפיעה הכתיבה בהקשר של קהל וציבור, של יצירת שיח וז'אנרים חדשים?

אם נתייחס לכתיבה כאמצעי תקשורת – עלינו לשים דגש על מאפייני אמצעי באשר הוא. לכל אמצעי יש קהל שמקבל את המסרים ומנתח אותם, שיח שנוצר עפ"י סוג הקהל ונתוניו האישיים, ויצירת סוגים שונים של מסרים ע"י אותו אמצעי (כתיבה יוצרת סוגי כתיבה שונים).

מהן היכולות הנדרשות מהאדם האורייני?

1. זיהוי אותיות ומילים.
2. הפרדה והפיכה של המילים לצלילים.
3. הכרה של המילים הכתובות ושימושן בשפה המדוברת.
4. ניתוח של טקסט לפי המשמעויות שבו ושימוש באותם רעיונות בשיח.

היסטוריה של אמצעי התקשורת - סיכום

היסטוריה של אמצעי התקשורת =- סיכום 2

אונג – writing is a technology that restructures thought