היסטוריה של אמצעי התקשורת - סילברסטון - למה ללמוד את המדיה
Silverstone R\ Why Study the Media
טראנסקסואליות בתוכניתו של ג'רי ספרינגר כשבריר בתודעה התקשורתית. רגע לוקאלי טראנסיות העובדות באותה המסעדה וגרות באותו אזור. רגע לאומי – התוכנית שודרה ברחבי ארה"ב. רגע גלובאלי – התוכנית שודרה בלוויין לעולם כולו.
הרגע מייצג את "הרגיל".הוא מקבל את משמעותו מתשומת הלב שיקדישו, או לא יקדישו, לו הצופים והמפרסמים.
בניגוד ובהמשך לכך, מעלה סילברסטון את השאלה "מדוע ללמוד מדיה?"
המדיה הם חלק חשוב ומרכזי בקיום שלנו. אנו מסתמכים עליהם, והם ממלאים את צרכינו בתחומי האקטואליה והבידור. הם מקיימים את ההמשכיות[1] (פונקציונאליזם-לאזרספלד).
כוח המדיה בא לידי ביטוי בהתעסקות הבלתי פוסקת שלנו בהם. הם נמצאים בכל ומהווים בסיס לתרבות המדיה שלנו.
לימוד המדיה חשוב כיוון שהם נוגעים לכל תחומי חיינו: פוליטיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים.
הם עוזרים לנו ליצוק תוכן ומשמעות אל תוך חיינו.
המדיה הם חלק מהgeneral texture of experience" " – החלקים הקטנים מהם מורכבת החוויה האנושית. החלקים הבסיסיים ההכרחיים לקיומה של החברה.
המדיה מאפשרים לנו להבין תקופות שונות, כמו גם את שלנו. השפה, הכתב, הדפוס והנוספים הם תעודה תרבותית.
(על פי ברלין) האדם לא נשען על הרציונאל וההיגיון בלבד, הוא יצרי ורגשי. הוא אינו חי בתבניות. הוא דינאמי, בעל רגשות, תחושות, רצונות ותשוקות. הוא מתנסה ומעגן עצמו בכל ולא בוחן סיטואציות כמשקיף חיצוני.
(מקלוהן) מדיה הם כלי, פרוטזה המאריכה את איבריו של האדם. עם זאת, אנו גם נתונים לתכנים ולא רק משדרים אותם.
כיוון שהמדיה מאפשרים לנו לנווט מסרים אנו עלולים להיהפך לתלויים בהם יתר על המידה (מדיה חדשים). מצד אחד, אנו קובעים מה נראה ומתי – הם משרתים אותנו, ומצד שני, אנו יושבים מול הטלוויזיה וחשופים כל העת לתכנים – הם משפיעים עלינו ועלולים להחליף את המערכת התרבותית המקורית שלנו.
העת האחרונה מאופיינת בהתחזקות כוח המדיה. האינטרנט הוא סממן לכך. זהו אמצעי המדגיש את הנגישות לכל, והמהירות בה עוברים המסרים.
המדיה הם חלק ממערכת פוליטית-כלכלית. הקפיטליזם של תקשורת ההמונים פוגע בתרבויות מקומיות ודוחף את ערכיו האינטרסנטיים.
תאגידי הענק השולטים במדיה מאפילים בכוחם על שלטונות המדינות. שליטתם במידע ובתיעולו מקנה להם את כוח זה.
ישנו הבדל בין ההתפתחות הטכנולוגית לבין ההתפתחות התרבותית. האבולוציה הטכנולוגית של המאה האחרונה הייתה מהירה, אך אין מכך להשליך על שינויים תרבותיים. עם זאת, אלו משפיעים ותורמים לאלו, ולהפך. המוסדות התקשורתיים אינם בונים סדרים חברתיים ותרבותיים חדשים אלא מציעים שינויים שיכולים להתקבל או להידחות על ידי החברה.
סילברסטון טוען כי למוסר מקום מרכזי בתהליך התקשורת. חשוב שיהווה גורם בבחירת התכנים, בניווטם וביחסי הגומלין בין המשתתפים בתהליך.
ניתוח המדיה נעשה בעיקר על סמך סיקורם אירועים יוצאי דופן: אסונות, מלחמות, רצח וכו'. יש בכך מן ההיגיון כיוון שבדרך כלל יוצא הדופן ממחיש עבורנו את הנורמאלי. ובכל זאת, המדיה הם יומיים ועוסקים בעיקר בשגרה ובנורמה, על כן, יש להיזהר מלייחס להם פרשנויות רק על סמך המקרים היוצאים מן הכלל.
המדיה היא כלי בו אנו משתמשים על מנת לקחת חלק בעשייה ובמציאות היומיים. גם כאשר הדרך לפנינו ידועה וקבועה, יש לנו את האפשרות למחות או לשנות אותה בעזרת המדיה.
גורם מרכזי נוסף בחיינו ובתהליך התקשורת הוא ההיגיון. העולם מציג בפנינו דעות, אמונות ורעיונות שונים. בבואנו לגבש דעה בעלת משמעות ההיגיון הוא שצריך להנחות עבורנו את הדרך ביניהן.
בנוסף לפסיכולוגיה, לפילוסופיה ולהגיון הבריא, המדיה הם גם כלי התורם לגיבוש זהותנו.
תמורות המדיה ניכרות במושג ה"זמן". הזמן מקבל משמעות נוספת תודות לטכנולוגיות המחשב.
הוא אינו רק לינארי ועל ציר, כי אם מתקיים, בעזרת האינטרנט שוב ושוב. התכנים נמצאים לכל דורש, בכל שעה.
המדיה משפיעים על המרחב שלנו הלכה למעשה. בכל מקום שבו אנו נהיה, באם אישי, חיצוני, מוכר או בלתי ידוע, למדיה תהיה נגיעה ותרומה כלשהי – של תוכן, של מסר, של ערך או של תקשורת כלשהי.
כאשר אנו עוברים בין דמיון ומציאות, המדיה נמצאים שם. הם טבועים בהכרתנו ומהווים חלק מהמערכת המחשבתית שלנו.
החוויות שלנו הן אמיתיות, אפילו החוויות המבוססות על המדיה. בני אדם, אמנם באופן שונה, יודעים להבדיל בין מציאות ודמיון, ועל כן, יודעים מתי להתייחס אל תכני המדיה כלא אמיתיים.
המדיה הם חלק מחוויותינו. מקלוהן טען כי הם פרוטזה המאריכה את ידינו, אך לעיתים הגבול מיטשטש והפרוטזה הופכת חלק מאיתנו.
הפסיכואנליזה משמשת תפקיד לניתוח משמעויות סוציולוגיות. המדיה נותנים גם הם אפשרות לחקור את דעת והנפש, ונותנים לנו פרספקטיבה אל מול העולם.
המדיה מביאים את הפרטי והאישי אל הציבור. הם מאפשרים לנו להשוות את דעותינו ותפיסותינו אל מול אחרות, ובכך תורמות לעיצוב דעה ומחשבה.
המדיה מספקים לנו סדר, המורכב מקטגוריות חברתיות המשתנות כל הזמן.
לסיכום: המדיה הם כלי התורם לעיצוב הדעה ולקבלת החלטות. הם כלי אשר דרכו עוברות הדעות והמחשבות, ועל מנת לדעת מה התרומה וההשפעה שלהם על עיצוב החוויות והמציאות שלנו, עלינו ללמוד אותם.
כיצד סילברסטון משווה בין מדיום האינטרנט למדיה חדשים?
השוואה בין המדיה השונים לפי חדשנותם נבחנת לפי: השפעה על החברה ומוסדותיה, החופש, השליטה וההשפעה על הפרט.
סילברסטון מבחין בהתפתחות מהדפוס, אל הרדיו והטלוויזיה ועד לאינטרנט.
דפוס – מתייחד בפונקציה קוגנטיבית והזדהות תרבותית – השפעה על עיצוב דעה וביקורת.
טלויזיה רדיו וקולנוע – הפצה מאסיבית לקהל עצום, במהירות, תכנים אוטונומיים ועשירים.
אינטרנט – מאיץ את ההפצה, שילוב של כל המדיה, גלובלי.
ייחודיות האינטרנט:
- תקשורת רבים לרבים אפשרית.
- סימולטניות של קבלת מסר, אפשרות עריכה והפצה מחודשת לתכנים.
- שינוי תפיסת המרחב וצורת שידור המסרים.
- אפשרות קשר גלובלי מיידי.
- המשתמש ברשת הוא פוסט מודרני – תפיסה לא מציאותית, אינדיבידואלית ומדומה.
מהי "סימולקרה?
אובייקט המשלב בין נמענים, מסרים ומקומות – לדוגמא האינטרנט.
מהו הקשר בין התיאוריה של אלתוזר לאינטרנט?
אלתוזר טוען שכמו שחוויה של אדם לא מושפעת רק מהאירוע הנוכחי אלא גם מעטיפה שלמה של קונוטציות וחוויות קודמות – כך גם האינטרנט מאפשר לאובייקט מסויין להפוך לסובייקט בעיני המתבונן ביחס לשאר המסרים שהוא מקבל באופן סימולטני.
מושג הזמן והמרחב לפי מאמרו של סילברסטון :"מדוע ללמוד מדיה"
זמן:
- הזמן הוא אינו רצך של נקודות, הוא אינו מתוחם ע"י הבחנות ברורות בין עבר, הווה ועתיד. הוא אינו יחידני, אינו משותף ואינו עמיד.
- רציפותו של הזמן היא מרכזית, הזמן אינו הפוך (חוץ מאשר על המסך).
- חיי האדם מנוהלים לאורך הימים, השבועות והשנים, החיים מאופיינים ע"י הישנות של עבודה ופנאי, ע"י מחזוריות של לוח השנה, ע"י ההיסטוריה המועדת יותר ויותר לשיכחה.
- למדיה אחריות רבה בנושא הזמן במיוחד למדיה המודרנית המבוססת על המחשב, מפני שהשידור תמיד היה מבוסס על זמן, האם ביכולתו של הזמן לשרוד בתנאים אלה?
מרחב:
v המרחב הוא זמן סימולטני בהגדרתו של מנואל קסטל.
v אנו נעים בין מרחבים פרטיים לציבוריים, מסביב מדיה אחת לאחרת. אנו נעים בין מרחבים ממשיים לפיקטיביים, בין מרחבים מקומיים לגלובליים.
v להדליק את הטלוויזיה בפרטיות בחדר- משמעו פעולה של טרנסדנצניה מרחבית, מקום פיזי מזוהה כלשהו – חדרינו – עומד מול הגלובוס ומקיף אותו.
v פעולה זו מקשרת אותנו לאחרים, לשכנינו המוכרים והלא מוכרים שעושים אותו הדבר באותו זמן. הצפייה ב-טי וי מאחדת אותנו לרגע כקהילה לאומית.
v מרחב- אנו לא באמת צריכים להיות הבעלים שלו, נוכחות במרחב לא מקנה לנו זכויות.
v החוויות במרחב המדיה ייחודיות וקצרות בדר"כ.
v איננו משאירים סימן של עצמינו בעודנו יוצרים מגע עם אלה בהם אנו צופים בטי וי.
v ביומיומ אנו מקיימים מסע הכולל כניסה ויציאה ממרחב המדיה ותנועה לאורכם של מרחבי מדיה שונים.
v אמצעי התקשורת הם גם חלק מהיומיום וגם חלופה ליומיום.
מנואל קסטל דיבר על מרחב הזרימה:
בעיניו מרחב הזרימה מציין גם את הרשתות האלקטרוניות וגם את הפיזיות שנמצאות בבסיס רשת התקשורת שלכאורה נעים מידע אין סופי, סחורות ואנשים. החברה החדשה היא חברה של תנועה וזרימה נצחית, המרחב נעשה לא יציב ומתנתק מהחיים אשר אנו מנהליםבמרחבים האמיתיים, אך במובן מסויים הוא עדיין תלוי במרחבים אלה.
עוד סיכום בקורס היסטוריה של אמצעי התקשורת
היסטוריה של אמצעי התקשורת - סילברסטון - למה ללמוד את המדיה
No comments:
Post a Comment