סיכומים בפסיכולוגיה: סטריאוטיפים

השפעה חברתית: יחסים בין קבוצות – סטריאוטיפים

n      למרות שבמרבית הזמן אנחנו לא מודעים לכך, לכל אחד מאיתנו יש מאגר אינסופי של אמונות לגבי תכונות של קבוצות שונות באוכלוסייה: עורכי דין הם חמדנים וערמומיים, התל-אביבים בליינים בעוד שהירושלמים רציניים,  האתיופים שקטים ומנומסים, הבדווים מכניסי אורחים, נהגי מוניות מייצגים את הלך הרוח ב"עם", ההולנדים נחמדים..

מהם סטריאוטיפים

אמונות לגבי תכונות ומאפיינים משותפים לאנשים השייכים לקבוצה חברתית מסוימת.

כשמתייחסים למישהו באופן סטריאוטיפי, זה בא בהתאמה לאותה קבוצה חברתית אליה משתייך האדם, ממנה אנחנו מסיקים עליו כל מיני מסקנות, ולא בגלל שאנחנו מכירים אותו או את תכונותיו האישיות.

למשל, כאשר אנו פוגשים בחורה שמקצועה דוגמנות, ומסיקים מכך שהיא אינה חכמה, אנו מעריכים את יכולתה האינטלקטואלית בהתאם לסטריאוטיפ הרווח על דוגמניות.

נעסוק בשלוש שאלות:

n      כיצד נוצרים סטריאוטיפים?

n      עמידות הסטריאוטיפים בפני שינוי ?

n      האם ניתן להתגבר על שימוש בסטריאוטיפים?

כיצד נוצרים סטריאוטיפים?

ניתן לחלק את שאלה זו לתשובה מתוך הפסיכולוגיה החברתית שתעסוק בגורמים הקוגניטיביים היוצרים סטריאוטיפ בכלל, ולתשובה מתוך פרספקטיבות היסטוריות וסוציולוגיות העוסקות במקור של התכנים הסטריאוטיפים

1. קטגוריזציה חברתית
2. אשליית ההומוגניות של קבוצת חוץ       גורמים קוגניטיביים להיווצרות
3. המתאם המדומה                               סטריאוטיפ
4. בולטות הסיטואציות
5. גורמים חברתיים תרבותיים                   גורמים הקושרים בין תכונה
6. היבט היסטורי                                    מסוימת לקבוצה מסוימת
7. היבט סוציולוגי
8. היבט אידיאולוגי

קטגוריזציה חברתית

n      הנטייה לסווג אובייקטים לקטגוריות היא נטייה אנושית טבעית, שמאפשרת לנו התמודדות יעילה יותר, מבחינת עיבוד מידע, עם עולם מורכב. במובן הזה אנשים אחרים הם אובייקטים שאנו ממיינים לפי קטגוריות: על פי מין, גיל, מוצאם ותכונות אחרות בתהליך המכונה קטגוריזציה חברתית.

n      יתרון: סיווג אנשים לקטגוריות מאפשר לנו להשתמש בניסיון שצברנו בעבר עם אנשים חדשים מאותה קטגוריה, ולגבש במהירות רבה יותר רושם על אנשים חדשים.

n      חסרון: סיווג אנשים לקבוצות גורם לנו לתפוס את ההבדל בין הקבוצות כגדול יותר מכפי שהוא באמת, ולהמעיט בהערכת ההבדלים הקיימים בין האנשים המשתייכים לאותה קבוצה: 

            - תפיסת אנשים השייכים לקבוצות שונות כשונים יותר ממה שהם.

             - תפיסת אנשים השייכים לאותה קבוצה כדומים יותר ממה שהם.

הדגמה להשפעת תהליך הקטגוריזציה

ניסוי של טג'פל ווילקס (Tajfel & Wilkes, 1963): הערכת אורך הקווים.

n      קבוצת ביקורת: הם ביקשו מנבדקים להעריך את אורכם של 8 קווים שנבדלו זה מזה בסנטימטר אחד, והוצגו להם בזה אחר זה על גבי כרטיסים.  הנבדקים ביצעו את המשימה בהצלחה.

n      קבוצת ניסוי: לצד כל קו שהוצג להם הופיעה האות A (על יד 4 הקווים הקצרים) אוB  (על יד 4 הקווים הארוכים). הנבדקים העריכו את הקווים הארוכים יותר בקבוצה A כקצרים יותר, ואת הקווים הקצרים בקבוצה B כארוכים יותר.

n      הנבדקים התאימו את התפיסה שלהם לחלוקה הקטגוריאלית: הם הגזימו בהערכת ההבדל שבין הקבוצות ובהערכת הדמיון שתוך כל קבוצה.

ממצא דומה התקבל גם בניסוי שנערך בהקשר חברתי:

n      ניסוי של איסר (Eiser,1971) : ניסוי כתבות בעיתון.

n      בניסוי זה שפטו אנשים היגדים שהביעו עמדות שמרניות או מתירניות כלפי השימוש בסמים מתוך כתבות בעיתון.

n      קבוצת ביקורת: לא הוזכרו שמות עיתונים.

n      קבוצת ניסוי: חצי מההיגדים הוצגו כציטוטים מתוך עיתון שמרני, והחצי  השני הוצג כציטוטים מעיתון שאינו שמרני.

n      ממצאים: נבדקים בקבוצת הניסוי תפסו את שתי קבוצות ההיגדים כשונות זו מזו במידה רבה יותר מאשר קבוצת הביקורת.

n      קטגוריזציה חברתית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק ליצירת סטריאוטיפים.  בסעיפים הבאים נראה מה המנגנונים המובילים מסיווג ליצירת סטריאוטיפים.

אשליית ההומוגניות של קבוצת חוץ

הקבוצות החברתיות עימן אנחנו מזדהים נקראות קבוצות פנים, בעוד קבוצות אחרות נקראות קבוצות חוץ. במחקרים נמצא הבדל עקבי בין האופן שבו נתפסת קבוצת הפנים, לבין האופן שבו נתפסת קבוצת החוץ.

תופעה זו נקראת אשליית ההומוגניות של קבוצת חוץ: הנטייה להניח שבין חברי קבוצת החוץ קיים דמיון רב יותר מאשר בין חברי קבוצת הפנים – "אנחנו" מיוחדים ושונים, ו"הם" אותו דבר.

מחקרים רבים מצאו את התופעה הזו באופן עקבי- למשל, חילוניים שמים בסל אחד את כל הדתיים

מדוע?

1. הבדלים בכמות מידע שיש ברשותנו על קבוצת הפנים והחוץ: את קבוצת הפנים אנו מכירים יותר, ויש לנו יותר מידע עליה בהשוואה לקבוצת החוץ – השערה סבירה אך לא נמצאה לה תמיכה אמפירית. נמצא שגם כאשר יש לנו מידע על קבוצת החוץ ניטה לתפוס אותה כיותר אחידה.
2. הבדלים בחשיבות שיש לקבוצות הפנים והחוץ עבורנו: קבוצת הפנים חשובה יותר, ומכיוון שכך יש לנו יותר מוטיבציה לגבש לגביה מושג מדויק יותר. מוטיבציה זו מביאה אותנו לאמוד את השונות בקבוצת הפנים כגבוהה יותר, ולתפוס את הקבוצה כמגוונת יותר.

אבל...

n      בקבוצות מיעוט יכולה להתקיים ההטיה ההפוכה: אשליית ההומוגניות של קבוצת פנים. סימון ובראון (Simon & Brown, 1987; Simon et al., 1991 ) מצאו כי נבדקים המשתייכים לקבוצות מיעוט תפסו את קבוצת הפנים כהומוגנית יחסית לקבוצת החוץ, למשל, תפיסות הדדיות של גברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. 

n      למה? אנשים מונעים ע"י שני צרכים מנוגדים: הצורך להשתייך לקבוצה ולהיות דומה, והצורך בייחודיות. קבוצות קטנות מאוד מספקות את הצורך בייחודיות, אך לא את הצורך בשייכות. על כן, בני קבוצת מיעוט מעוניינים לתפוס את קבוצתם כהומוגנית יותר, כדי להגביר את תחושת השייכות ע"י כך שהם מרגישים דומים לחברי הקבוצה האחרים.

המתאם המדומה

הנטייה לקשור בין שתי תופעות שאין ביניהם קשר אמיתי.

n      מחקרים מראים כי יש לאנשים נטייה לקשר בין שתי תופעות יוצאות דופן או אירועים מיוחדים. מתאם מדומה יכול להיווצר גם בין אנשים יוצאי דופן לבין מעשים יוצאי דופן. למשל, ידיעות בעיתון המספרות על מעשים פליליים שבוצעו ע"י קבוצת מיעוט מסוימת, ימשכו תשומת לב מיוחדת, בניגוד לידיעות על בני אותה קבוצה שלא בהקשרים פליליים, או מעשים פליליים של קבוצת הרוב, באופן כזה יכול להיווצר קשר בין קבוצת מיעוט לבין נטייה לפשע.

בולטות סיטואציה

מניעים הקשורים לסיטואציות

n      אם ביתך עולה באש, סביר יותר להניח שתסווג כבאי ,זכר, שחור ככבאי יותר מאשר שחור או זכר.

n      עד כה התייחסנו לתהליכים קוגניטיביים שנוגעים בעיקר בשאלה כיצד נוצרים סטריאוטיפים בראשו של הפרט .

n      אך היווצרות תוכן הסטריאוטיפים מושפעת גם מגורמים היסטוריים, חברתיים-תרבותיים.

גורמים חברתיים תרבותיים גורמים אלו כוללים ייצוג של קבוצות שונות במדיה, ואיך הורים, חברים ובתי ספר מקדמים סיווגים של קבוצות שונות (סוציאליזציה של סטריאוטיפים).

n      אם למשל, בתקשורת נוהגים לאפיין אנשים לפי גזע, ואם הורים מזהירים את ילדיהם מלשחק עם ילדים מגזע אחר; גזע תהיה שיטת סיווג וחלוקה של אנשים (Bar-Tal, 1996).

n      למשל ייצוג דרום הארץ בחדשות.

n      בספרי הלימוד : מחקר שנערך ב- 1995 על תפקידי מגדר בספרי הלימוד ומצא שנשים מופיעות בתדירות נמוכה יותר, ומוצגות שדמויות חלשות ופחות חכמות בהשוואה לגברים.

n      למשל המחקר של Duvien על הבדלי מגדר בקרב פעוטות בני 3-6

למה מקושרת קבוצה מסוימת לתכונה זו ולא לאחרת?

היבט היסטורי

סטריאוטיפים יכולים להיווצר בגלל אירועים שהתרחשו בעבר. למשל, מקרים שבהם הולנדים הצילו יהודים בזמן השואה הם שהביאו לתפיסת ההולנדים כעם נדיב.

היבט סוציולוגי

 א) הבדלים תרבותיים ממשיים בין קבוצות חברתיות הם שמביאים להבדלים הנתפסים. למשל, אם קבוצה מסוימת באוכלוסיה נתונה במצב כלכלי קשה, סובלת מאבטלה גבוהה ומהישגים חינוכיים נמוכים  - הקבוצה נתפסת כ"ענייה" או "מפגרת". ב) ישנן קבוצות באוכלוסיה שלא מיוצגות באופן פרופורציונאלי בתפקידים חברתיים מסוימים. למשל חלק מהסטריאוטיפים על נשים אינם נובעים מתכונותיהן היסודיות, אלא מכך שנשים ממלאות בעיקר תפקידים הקשורים בהענקת טיפול ובדאגה לאחרים.

מניעים הקשורים לסטאטוס (היבט אידיאולוגי)

יש קבוצות שונות או אנשים (בדרך כלל במוקדי כוח) בעלות מניעים ליצור ולשמר סטריאוטיפים, כדי לשמר את כוחם ולשמר את רגשות העליונות שלהם. התייחסות לקבוצה מופלית כעצלנית, מסייעת להצדיק את המערכת החברתית שהביאה קבוצה זו למצבה הנחות, ועוזרת לשמור על מעמדה המועדף של הקבוצה השלטת.

עמידות הסטריאוטיפים

סטריאוטיפים עמידים בפני שינוי מכמה סיבות:

1. הטיית האישוש
2. הטיה לשונית בין קבוצתית
3. תת-קטגוריזציה

הטיית האישוש

n      הטיה זו מאפיינת את האופן שבו אנשים בודקים את השערותיהם, כך שהם מחפשים עדויות שיתאימו למה שהם חושבים , ולא עדויות שיפריכו את ההשערה, וכך עולה הסיכוי למצוא אישוש להשערה שלהם.

n      כיצד אנו עושים זאת?

1. שאילת שאלות התורמות לסטריאוטיפ: במחקר שנעשה, ביקשו מנבדקים לבנות ראיון לסטודנטים לפיסיקה, כדי לגבש התרשמות עליהם. את השאלות, הנבדקים נתבקשו לבנות מתוך רשימה ארוכה של שאלות. מה שמצאו במחקר, שכל השאלות שהנחקרים בחרו הן שאלות שמתאימות לסטריאוטיפ של מי שלומד פיסיקה. רק שאלות שהולכות עם הסטריאוטיפ: האם אתה אוהב מדע? כמה חשוב לך לדעת על העולם? וכו'. שאלות מתחומים אחרים, כמו פוליטיקה – לא נשאלו בכלל. כלומר, כבסיס, אנחנו רוצים לאסוף מידע על מישהו, כך שהוא יאושש את הסטריאוטיפ.

2. כמות מידע: אנשים נוטים לחפש פחות מידע לגבי דמות המשתייכת לקבוצה סטריאוטיפית. אם נרצה לדעת מה העמדות של אמיר- סולן להקת רוק, ועידו – סטודנט להיסטוריה לגבי התרת השימוש בסמים קלים על פי חוק, נוכל לומר בביטחון מסוים שאמיר תומך בחוק, אך נתקשה לומר מהי עמדתו של עידו, ובהתאם לכך נשקיע פחות מאמץ בחיפוש מידע נוסף לגבי עמדתו של אמיר.

3. פרשנות בהתאם לסטריאוטיפ: גם כאשר יש בידנו מידע ספציפי על אדם המשתייך לקבוצה מסוימת, אנו מפרשים את המידע כך שיתמוך בסטריאוטיפ שבו אנו מאמינים, ושיחזק את תפיסתנו הראשונית לגבי אדם זה. 

הטיה לשונית בין קבוצתית

n      אנשים נוטים לתאר התנהגויות שתואמות את ציפיותיהם במונחים מופשטים, שמבליעים בתוכם היסק לגבי טבעו של המתנהג ("גילי נדיבה") , ואילו התנהגויות שאינן תואמות לציפיות, במונחים קונקרטיים וספציפיים ("גילי נתנה למאיה סוכרייה"). ניסוחים לשוניים כאלו הם אחד המנגנונים שבאמצעותם אנשים משמרים ומעבירים זה לזה תפיסות סטריאוטיפיות.

n      למשל,בארה"ב, לאסיאתים סטריאוטיפ של שקטים ועדינים. לשחורים, סטריאוטיפ של אלימים. על בסיס זה החוקרים עשו ניסוי הראו תמונות וביקשו להצמיד אליהם היגדים המתארים אותם.

בתמונה 1 – גבר שחור מרים יד על מישהו.

בתמונה 2 – גבר אסיאתי מרים יד על מישהו.

הנבדקים תיארו את הגבר השחור: "ג'מאל הוא אדם אלים"

הנבדקים תיארו את הגבר האסיאתי" "צ'ו מכה מישהו"

n      הטיה לשונית זו גורמת לאנשים לתאר את זה באוזני זה את המציאות תוך פירושה בהתאם לסטריאוטיפ, וכך לשמר אותו.

תת-קטגוריזציה

n      גם כאשר אנשים ניצבים מול דוגמא שסותרת באופן ברור את הסטריאוטיפ שבו הם מחזיקים, הם יכולים לסווג דוגמא זו כבלתי מייצגת, ולהימנע משינוי הסטריאוטיפ.

n      למשל, באונ' חיפה יש מפגשים בין סטודנטים יהודים וערבים, בקבוצה מונחית. לפני שמתחיל המפגש, מבקשים מהסטודנטים לומר מה הם חושבים על הקבוצה השנייה. המפגשים נמשכים לאורך שני סמסטרים. יש לציין שחלקם באים עם דעות מאד מוצקות. ניסו לראות אם קבוצות מפגש יכולות לרכך אותן. נמצא, שהסטודנטים יכולים לעשות תת-קטגוריה, ובמקום לשנות את הסטריאוטיפ על הקבוצה השנייה, הם יכולים להעביר לתת קטגוריה רק את הערבים הנחמדים, אבל להשאיר את הסטריאוטיפ הכללי. כלומר, הפגשת אנשים מקבוצות שונות לא בהכרח מפחיתה את הסטריאוטיפים.

האם אפשר להימנע משימוש בסטריאוטיפים?

n      מחקרים מעידים כי הדבר קשה כיוון שהסטריאוטיפים פועלים לעיתים כתהליך אוטומטי  ובלתי מודע, ומשפיעים על השיפוט שלנו מבלי שנתכוון לכך.

n      למשל, בניסוי שערכה דיווין (Devine, 1989 ) היא הקרינה לנבדקים מילים למשך אלפיות שנייה וביקשה לזהות את מיקום המילים על המסך. למעשה, המילים היו גירויים בעלי משמעות, אולם מאחר והוקרנו למשך זמן כה קצר, הנבדקים לא ידעו זאת.

n      בקבוצת הניסוי, 80 מתוך 100 המילים שהוקרנו היו קשורות לסטריאוטיפים על שחורים ("עצלים", "עניים", "הארלם"). בקבוצת הביקורת רק 20 מילים היו קשורות לסטריאוטיפים כאלו.

n      בשלב הבא כביכול כחלק מניסוי אחר, קראו הנבדקים על אדם בשם דונלד, שגזעו לא הוזכר ("דונלד הודיע לבעל הבית שהוא מסרב לשלם שכר דירה עד שהדירה תשופץ", "סוכן מכירות נקש בדלת אך דונלד לא הכניס אותו"...). הנבדקים התבקשו להעריך את אופיו של דונלד על פני תכונות כמו התחשבות, עוינות, חביבות וכו.

n      החוקרת מצאה כי הנבדקים שנחשפו למילים רבות הקשורות לסטריאוטיפים על שחורים, פירוש את התנהגותו של דונלד כהתנהגות תוקפנית ועוינת יותר מאשר נבדקי קבוצת הביקורת.

n      כלומר, על אף שהמילים שהוקרנו לא היו קשורות ישירות לעוינות ותוקפנות, הן הגבירו את הנגישות של סטריאוטיפ הקשור לגזע, ולכן הביאו בעקיפין לתפיסת ההתנהגות כתוקפנית: הסטריאוטיפים שבהם מחזיקים הנבדקים, שמקשרים בין שחורים לתוקפנות, גרמו לכך שהגברת נגישות למושגים הקשורים לשחורים, הביאה גם לידי הגברת נגישותם של מושגי התוקפנות.

התנאים הדרושים להימנעות מסטריאוטיפים

1. משאבים קוגניטיביים: סטריאוטיפים מסייעים לנו לשימור אנרגיה מנטאלית, לכן, במצבים של חוסר אנרגיה נשתמש בהם יותר. למשל, חילקו אנשים לאנשי בוקר ולילה, ובדקו את השימוש שהם עושים בסטריאוטיפים בשעות הטובות והקשות שלהם. ונתנו מטלה בשעות הטובות שלהם=> הם חשבו באופן פחות סטריאוטיפי מאשר בשעות הקשות.
2. משאבים מוטיבציונים: מוטיבציה לא להשתמש בסטריאוטיפים: כאשר אדם תלוי בזולתו, או כמאפיין אישיותי.