השלכות של התפתחות הדפוס:
* תחום הדפוס יוצא מידי הכנסייה ומועבר לציבור, המקבל לידיו חומרים כתובים שונים. למעשה, יש התחלה של ליברליזציה של הידע (למרות שלא כולם יודעים עדיין קרוא וכתוב).
* מבחינה רעיונית, מלבד ביטול מונופול הכנסייה, האירופים נותנים לרעיונות יותר חופש- רעיון לותר.
*הרעיונות החדשים בקרב השכבות המשכילות הם שיביאו למהפכות חדשות.
* "ריבוי הדעות"- מתחילות לצוף דרשות חדשות המופיעות בעיתונים הראשונים. כלומר הציבור מקבל דעות חדשות בעניינים שהם לא בהכרח דתיים.
* עם התפתחות הדפוס מתחילים סטנדרטים חדשים: מהו אדם משכיל? מיהו משפטן? אנשים צריכים לעבור סטנדרטים לימודיים – זה יוצר פיתוח השכלה. במאה ה-16 כמות המקצועות מוגבלת, אך עדיין יש יותר אנשים שמבקשים ללמוד ולהשכיל.
* העולם שהיה עד אותה תקופה עולם שומע, הופך לעולם כתוב, עולם שכלתני יותר רציונאלי, הדברים יותר מסודרים. עולם רציונאלי מביא לחילון עתידי.
* העולם מגלה כי אנשים חרדים שהיו דחויי החברה, יכולים לפעול מבלי לשמוע- בעזרת הכתיבה.
* הדפסת מפות- המפות זמינות וקיימות, נתבך חדש בשרטוט העולם החדש, היקום (אסטרונומיה), נגישות למקומות אחרים בעולם. הדפסת המפות מגדילה את טווח החשיבה של האדם- הרחבת העולם לעצום (כאשר בעוד מס' שנים יתחילו ליצור המצאות אלקטרוניות שיהפכו את העולם לקטן יותר).
* כסף- הדפסת שטרות כסף, בורסות, העולם הפך למסחרי יותר בדרך תקשורתית. סוחרים המנהלים מו"מ עם הזמן יש להם זמן וכסף לפיתוחים חדשים.
* בעקבות המצאת הדפוס החלה העיתונות. העיתונות עתידה לפנות לרבים, ומהווה שינוי גדול בתפיסת העולם החברתי. הקוראים הראשונים היו משכילים וביקורתיים.
העיתון ומקומו בתקשורת ההמונים:
הכלי ה-1 של התקשורת עם פוטנציאל להמונים. העיתונים אינם עוסקים בדת, אלא בהווית היומיום. השלטון החילוני מבין כי יש בכך סכנה כי האנשים עלולים להעביר ביקורת על השלטון. לכן הם קבעו שי רישיון להבעת דעה בעיתון. השלטון עסק גם בשרפה של בתי דפוס ואנשים שהביעו דעות בעיתיות. בעל בית דפוס חייב רישיון (לרוב אלה אנשים בעלי ממון ושאינם מהפכנים).
בתחילה היה מתאם בין אנשים מרדניים לבין יודעי קרוא וכתוב- הם השתמשו בידע זה למהפכות. לכן הנמען נתפס כסכנה גדולה- הוא עלול לקרוא רעיונות מרדניים שיביאו אותו לבקר את השלטון.
התורה הלותרנית תפסה מקום חשוב, למרות שהרוב לא ידע קרוא וכתוב, אך כנראה היה מי שהשמיע להם את הדברים, הם הצליחו לעבד את הרעיון ולהפוך לפרוטסטנטים.
הכתבים של רוסו פורסמו ומיד לאחר מכן פרצה המהפכה הצרפתית, כלומר יש תגובה בציבור למרות שהם לא קראו. לאחר פרסום רומן המכתבים: וטוריי ורטר (?) שנים טענו כי בעקבות הספר רבים התאבדו...
ההגדרה הקלאסית של עיתון היא של החוקר (Oho groth) שהגדיר עיתון ע"י 5 מרכיבים:
1. מופיע בתדירות גבוהה, לפחות 1 לשבוע.
2. מופיע באמצעים מכאניים (לא מועתק ידנית)- משוכפל.
3. לחומר יש גישה חופשית לכולם (לא יקר, לא סודי, לא מוחבא).
4. ריבוי תכנים- מתעסק במס' נושאים: פוליטיקה, חברה כלכלה וכיו"ב.
5. בעל המשכיות ויציבות.
מהמאה ה-17 התחילו להתפתח העיתונים המתכונת זו.
העיתונים היו קיימים עוד לפני המצאת הדפוס, אך קודם הם פנו למגזר מסוים באכלוסיה.
הראשונים היו "איגרות"- הופצו ב-60 לפנה"ס ע"י יוליוס קיסר- "יומני האומה הרומית" הופץ למעמד הגבוה של הרומים. בסוף ימה"ב האיגרות הפכו ל- "Gazette" – עלון קטן, אוסף מידע בנושא מסוים. הגזטה הייתה מיועדת לגילדות (האיגודים המקצועיים). מקור השם גזטה: א. דומה לשם המטבע בוונציה שהיה חשוב בים התיכון.
ב. המקום שהרומים הדפיסו את הגזטה- gaza.
העיתונים היו ייעודיים, מוגדרים, מסוימים. אנשי הגילדות הגבילו את הכוח לעצמם- כי מי שכבר ידע קרוא וכתוב לא רצה לצרף עוד אנשים לכך. מלכתחילה גם הכנסייה וגם הגילדות שמרו את הידע לעצמם.
באזור גוטנברג, ליד הריין החלו להתפזר העיתונים הראשונים- Curant – דף מידע המודפס מ-2 צדדיו.
בתחילת המאה ה-17 מתחילה הדפסת עיתונים בהולנד, בשפה ההולנדית ובשפות שונות. הסיבה: באזור הולנד הייתה כלכלה מפותחת והם היו פרוטסטנטים (שם יש ריבוי דעות בשונה מהקתולים)- הם עוסקים בכלכלה. הסיבה לריבוי השפות היא כי יש מוצא לים והיא ארץ מקלט לנרדפי דת מאזורים שונים בעולם. בגלל הפעילות הכלכלית הענפה מגיעים סוחרים רבים ממדינות שונות. הולנד הופכת לבית המהפכנים והמורדים.
בהולנד היה סגסוג כלכלי ושם החלו להופיע עיתונים יומיים. העיתון היומי ה-1 שידוע עליו יוצא במזרח גרמניה ב- 1666- "לייפצינגר צייטונג".
צרפת, שבה זה מתחיל ב-1785 מאוחר יחסית לגרמניה ולאחר 4 שנים הייתה המהפכה הצרפתית.
מהו העיתון ואיך הוא פועל? החלפת מכתבים- אנשים שולחים וזה מודפס בעיתון. המכתבים עוברים בכרכרות סוסים העוברות ממקום למקום. בתחילה קראו את העיתון 20 איש ומגזין 40 איש= עובד מיד ליד ולא כל אחד קונה אחד. הם קוראים את העיתון ביום א'- במקום ללכת לכנסייה, כלומר חל שינוי דתי. כמו כן אנשים מסתגרים עם העיתון- הוא אנטי סוציאלי. העיתון ספג ביקורות בהתחלה כגורם לחילול וכגורם המפורר את החברה. העיתון כביכול יוצר קהילתיות, אך למעשה אנשים נסגרים איתו= זהו שלב הפריצה הוא עדיין לא מתמסד. (כל אמצעי חדש נחשב כמפורר חברה גם טלוויזיה ורדיו).
אחרי שהאמצעי פורץ עליו להתמסד- למסד שוק מאורגן ואח"כ יתגונן- כשתיכנס האלקטרוניקה- הרדיו.
סוגי עיתונים:
1. הפרטי- המ"ל הוא העורך (בעל המאה הוא בעל הדעה, הוא המערכת והמנהלה). כאשר המו"ל הוא גם העורך יכול להיווצר ניגוד אינטרסים (בעיקר כלכליים)- העורך בד"כ יהיה מהפן. אדם שיש לו מה להגיד - דעה אחרת.
2. בעלות ציבורית\ פוליטית- (ניתן לחלק לשני סוגי עיתונים שונים- פוליטית, ציבורית- אולם בפועל ציבורית היא גם בבעלות פוליטית)- עיתון שהוא קונצנזוס- לא מהפכני. מסייע לשלוט ומעביר את מסרי השלטון.
יש צורך בייצור הרגלי צריכה של הקוראים ולכן תחילה יש כותרות גראפיות, אח"כ גם ציורים בכותרות וציורים לבד. כדי שהקורא ייקרא את העיתון שלי ולא את של מתחריי, אבנה בסיס קבוע לעיתון ואז הקורא יידע איפה לחפש מה- כלכלה, ספורט.... הגרפיקה משרתת מטרות תכניות- סדר- מה נמצא ואיפה- ככה מתרגל הציבור.
משתמשים באיורים, קריקטורות שיסבירו איך לקרוא. הקריקטורה המוכרת ביותר הייתה של ה"ילד הצהוב"- הסביר איך לקרוא את העיתון- מכאן גם נולדת העיתונות הצהובה. עיתונות שכתובה הפשטות ויורדת אל העם, עיתונות שנקראת "penny paper"- עולה פני וגם שווה ככה.- עיתון פשוט וזול. לצד עיתונים כאלו צמחה גם הספרות הזולה- ספרות למשרתות. כל אלו מתרחשים במאה ה- 19.
במהלך המאה ה- 19 גם מפיצים עיתונים ברחוב, מכירה גסה- ילדים צועקים ומפיצים. זה גם מביא לכך שהכותרות בגדול, סנסציוניות, בכדי למשוך תשומת לב – עיתונות זולה להמונים.
מבחינה טכנולוגית- שלב ראשון- מכבש הדפוס (press) ומכאן גם השם של העיתונות. שלב שני- רעיון האנרגיה של כוחות סוס נכנס לעיתונות. אין יותר אנרגיה של אדם כמו במכבש. שלב שלישי- כוח הקיטור. לא בעל חיים ולא אדם אלא מכונה. לכוח הקיטור היה אופי טכנולוגי- אותו כוח שהניע את המהפכה התעשייתית באנגליה. יש כאן קשר בין מהפכנות לבין הפצת מידע.
No comments:
Post a Comment