בכדי לעסוק בכתב נדלג על שלב ראשוני התת-כתב (ציורי המקרוני והקשקושים שנמצאו המערות, שיכולים להתפרש ככל דבר) ונתייחס לכתב שקיים בתקופה עליה יש לנו מידע (התקופה שאחרי התקופה הפרה- הסטורית) ואנו יכולים לנתח. יש 3 סוגי כתב עיקריים:
1. הכתב הפיקטוגרפי- כתב ציורי. מערכת ציורים, סמלים או צירוף שלהם. כל ציור מייצג מילה.
זהו הכתב הקדום ביותר שהתפתח מהציורים של האדם הפרה היסטורי. ציורים אלו סכמטים וצוירו על כלים שונים או על קירות מערות – שמשו כנראה למטרות פולחן. בכתב זה הכוונה היא לציור עצמו – הר הוא הר ושמש היא שמש ואין משמעות מיוחדת מעבר לכך.
יתרונות : פשוט – כל אדם יכול לכתוב בכתב זה – נגיש לציבור,נכתב על גבי מוצר נגיש – קירות,
מאפשר ידע אלמנטרי.
חסרונותיו: מסר מופשט, ניתן להעביר בו מידע דל.
2. הכתב האידיאוגרפי (רעיוני)- כתב ציורים וסמלים בעלי משמעות. הכתב מאפשר להעביר רעיונות מורכבים. יש סימנים מוסכמים כך השמש היא גם אור וגם חום והר הוא גם גובה וגם קושי וכ"ו. קיימת פרשנות גדולה יותר לכתוב, בשביל להבין את הציורים, צריך ידע מוקדם: מאיזה צד לקרוא? להבין את המשמעויות של הציורים.
יכול לגרום לטעיוית בהבנת הנקרא. הכתב הזה מסמל את המעבר החברתי והתרבותי- ישנו שיתוף רחב, מוסכמות חברתיות/ תרבותיות מקובלות. המסר מובן רק לחלק קטן והוא מהווה תחליף לזיכרון, במיקרה זה הידע הופך לכוח של הקורא והכותב- מעבר מאיש החזק ששולט לאיש בעל הידע ששולט, השתנה המדד לקביעת המעמד החברתי.
* בשלבים הראשונים התפתחות הכתב הינה בשביל לשקף את המציאות בעוד מימד.
* ככל שנעזרים בנייר ניתן לקלוט יותר. לדוג': כתב החרטומים המצרי, כתב היתדות השומרי...
יתרונותיו: מסרים מורכבים יותר, נכתב על גבי חרס – נייר, ניתן להעבירו ממקום למקום.
חסרונותיו: אפשר לטעות בפירוש של הציור.
- הסינים המציאו כתב ציורי באלף ה-2 לפנה"ס, כתב זה הוא אידיאוגרפי לחלוטין.
3. הכתב הפונטי (הגאים)- הכתב הנהוג כיום. סימניו מייצגים צלילים בשפה, עיצורים ותנועות. אין שום דמיון בין צורת האות לצליל המסומן על ידה. הכתב מופשט ומאפשר להביע רעיונות מורכבים. החשיבה רציונאלית והכתיבה בו מהירה. הוא התפתי באלף ה-2 (באמצע) גם בסין וגם באיזור הים התיכון. כ-1200 שנה לאחר המצאתו הוא עבר ליוון שם פיתחו אותו היוונים עוד יותר, והוא מתחיל לשמש כאמצעי תקשורת כמו שאנו מכירים אותו היום- זה היה השלב הראשון בו אנשים ידעו קרוא וכתוב. הכתב משמש אמצעי פיתוח לבניית רעיונות ופיתוח התרבות.
יתרונותיו: יכולת ההבעה גבוהה יותר, הכל ברור ומוסבר (אין צורך בהמצאות גישור), אין צורך לדמיין למה התכוונו (מצד שני אם כותבים ספר יש הרבה מקום לדמיון), הוא נייד – נכתב על מוצרים קלים וגמישים, יכול להשתמר יותר טוב בגלל אופיו, ניתן להשתמש בו לאורך זמן – שמירת מידע, והא שחרר את לומדיו מהצורך לזכור מאות סימנים ומשמעויות.
חסרונותיו: מותנה בידע מוקדם- צירופים ומשמעויות של האותיות, קיים מיעוט של יודעי קרוא וכתוב,
יוצר מעמדות – מי שיודע לקרוא אותו הוא במעמד גבוה יותר ושולט על האחרים – דוגמת מיצרים העתיקה ואגודת הכותבים שניתנו למלך ואת הוראותיו – הם נחשבו לבעלי עוצמה ומעמד ולא שילמו מסים בנוסף החברה מתעדת רק את החזקים.
הכתב הוא אלמנט של כוח מי שיודע קרוא וכתוב חזק יותר מאחרים.
שלושת התרבויות שאצלם מתפתח הכתב הם: מסופוטמיה (אזור הסהר הפורה בין הפרתי וחידקל), מצרים, החיתים – טורקיה של היום. המכנה המשותף בין חברות אלו, הוא שבכל האזורים שבהן החברות האלו יושבות הם אזורים חמים יחסית. אין קרחונים או ביצות. ניתן לגדל יבולים שונים. נמצאים ליד נהרות ויש איזשהו בסיס לפיתוח כלכלי, הם יכולים – ויפתחו – סחר. החברות האלו לא צריכות לדאוג יותר מדי לקיומן.
דבר מעניין נוסף הוא שהמצאת הכתב מתרחשת ב – 3 מקומות שונים באותו זמן ובין החברות הללו אין שום העברת מידע אולי רק העברת סחורות ומסחר.
מסופוטמיה: התגוררו בה שתי קבוצות:השומר- לשונם זרה למקום, והשמית- מדברים בשפה מקומית.
החברה השמית- זוהי החברה הראשונה בה נמצאו כל סוגי הכתב. זוהי חברה מאוד מפותחת. באיזור יש הרבה מים, האדמה טובה לחקלאות, למגורי אדם- לצאן, בקר ולדגנים.יש שפע בחימר, קני סוף וזפת. חומרים חסרים הביאו ממקומות אחרים- הם כבשו איזורים (נסיכויות) והביאו משם את החסר כמו: אבנים, מתכות וכ"ו. חברה זו פנתה לצרכים כלכליים, תרבותיים, דתיים ומדיניים- קיימו יחסים דיפלומטיים עם שכניהם.
החברה השומרית- פיתחה את הכתב הראשון הפיקטוגרפי ולאחמ"כ ( לאחר 500 שנה) עברה בהדרגה לכתב האידיוגרפי. בתחילה הכתב שימש רק כאמצעי לזיכרון, אל לאחמ"כ שימש להפצת ידע ממקום למקום. הם כתבו על חימר וייבשו אותו ולאחמ"כ חרטו עליו וצבעו אותו עם צבעי אדמה וצמחים. אדום ושחור הם הצבעים הבולטים ביותר. הבעיה בהעברת המידע ממקום למקום היא סכנת השבירה (לא תמיד ניתן היה לשחזר אותם). לאחמ"כ הם עברו לכתוה על הפפירוסים כהבעיה איתם היתה שהדיו יכול להימחק או להישרף.
מצרים: שם פותח "כתב החרטומים". עברו מהכתב האידיוגרפי לפונטי (עם מרווח של 100 שנה). הכתב בפונטי נוצר ב- 2900 לפנה"ס. באותו הזמן מגלים את התפתחות כתב החרטומים במצרים. איזור דומה מבחינה כלכלית וגאוגרפית למסופוטמיה.
הם השתמשו בכתב ל-2 מטרות עיקריות: 1. כישוף בפירמידות. 2. כתיבה על גבי פיפרוס לצרכי זיכרון והמשכיות. בעזרת הכתב הם השתמשו בתקשורת עם אלילים, זוהי חברה פולחנית. התפיסה היתה שהפרעונים המלכים הם גם אלים עלי אדמות- לא רק נציגי האל. קיימת כאן תפיסה המעניקה למלך יכולות אליליות- הוא האחראי על הכל- שמש, גשם, פריון האדמה וכ"ו. הפירמידות נועדו לקשר שבין האדם לאל. (בגלל הגשם הרב, היה צורך לייבוש האדמה כדי לקטוף את הפירות והירקות לכן אל השמש (פרעה) היה החזק מכולם).
הפיפרוס- זהו פיתוח נוסף. מייבשים את העלים של קני הסוף מחברים אותם בצורת שתי וערב וכך נוצרו בתחילה מגילות ארוכות. רק בתקופה מאוחרת יותר גוזרים אותם, ומניחים אותם אחד על השני, מחוררים בצד וקושרים בחוט. לפפירוס יתרון בולט ממה שהומצא בשומר- ניתן להעבירו ממקום למקום. על הפיפרוס ציירו עם צבעי אדמה (ציורים פרימיטביים אך יפים)
הפיפרוס- זהו פיתוח נוסף. מייבשים את העלים של קני הסוף מחברים אותם בצורת שתי וערב וכך נוצרו בתחילה מגילות ארוכות. רק בתקופה מאוחרת יותר גוזרים אותם, ומניחים אותם אחד על השני, מחוררים בצד וקושרים בחוט. לפפירוס יתרון בולט ממה שהומצא בשומר- ניתן להעבירו ממקום למקום. על הפיפרוס ציירו עם צבעי אדמה (ציורים פרימיטביים אך יפים)
*לאחר הפפירוס מתפתח הקלף מעור של חיה, ולאחמ"כ הומצא הנייר בסין.
*במאה ה-5 לספירה מתפתח רעיון הקלסר במערב- קלסרים מקלף.
* במאה לפנה"ס מומצאות האותיות הרומיות.
טורקיה של היום- החברה החיטית: באיזור הזה אין הרבה גשם, אך יש רכסי הרים שמספקים מים. האדמה פוריה, האיזור מיוער. ההר הינו אסטרטגית הגנה טובה מפני אוייבים. המיוחד כאן הוא שיש יותר מכתב אחד ויותר משפה אחת שמתפתחים.
המדינה החיטית התפתחת באלף ה-2 של הספירה (כ- 1500 שנה לאחר מצרים). הכתב מופיע על חרס
פרט לשפה החיטית הם דוברים גם בשפה הקדית ובשומרית. החוקרים מעריכים כי יש שם שפות נוספות שהיגרו לאירופה. לא ברור איך התפתחו כ"כ הרבה שפות באותו המקום. השפות הללו מתפתחות על גבי חרס 1600 שנה לפנה"ס וב-1500 לפנה"ס נמצאו עדויות של כתב חרטומים על גבי סלעים (אותם לא ניתן להעביר).
* הכתב הומצא ב-3 סוגים ובכמה מקומות, חייב שתהיה חברה מבוססת כלכלית- קיים קשר גדול בין אנטיליגנציה לביסוס כלכלי.
אנו עוסקים בקשר שבין פיתוח כתב לרעיון. הפיתוח כולל: פילוסופיה, תיאטרון, טכנולוגיה ויצירות אומנות. את הנושא הזה בדקו 2 אנתרופולוגים: jaspers ו- mumford פיתחו מודלים לגבי התפתחות הכתב. הטענות הביסיסיות של החוקרים מלמדות על 2 עקרונות:
1. יש יצירתיות בחברה. 2. האדם יכול להעלות ולארגן את חשיבתו בצורה רציונאלית על הכתב. 3. ברגע שהאדם יכול לכתוב הוא מתחיל לשאול שאלות פילוסופיות.
* בכתב משתמשים כהני הדת, בעלי ממון, סוחרים, פוליטיקאים, אליטות בעלי שררה.
לאליטות חשוב לקבל ידע בכדי לשמור על כוחם. לאחר נפילת האמפריה הרומית הכנסיה מנצרת את אירופה, והכנסיה שולטת בידיעת הקרוא וכתוב.
כתב נוסף הוא הטופוגרפיה/ הקרטוגרפיה- קריאת המפות. משלב את כל סוגי הכתיבה. בשלב מסויים המפות היוו סמל סטטוס. המפה היא מוצר יוקרתי (בעיקר במאות ה-15 ו-16, לאחר גילוי העולם).
No comments:
Post a Comment