היסטוריה של אמצעי התקשורת - עיתונות ומהפיכות, עיתונות ולאומיות

עיתונות ומהפיכות, עיתונות ולאומיות

לותר חשף לראשונה את השימוש בהפצת מידע בצורה המונית ואת הקשר בין תקשורת לבין ההמונים. האירועים שהתרחשו באנגליה (תעשייתית), המהפכה הצרפתית וכינון ארה"ב- נחשבים לנקודות לפיהם ניתן לקשור בין ציבור רחב להמון. מתחילים לקרוא לציבור הרחב- המון כי הוא מתחיל להגיב בצורה מגובשת יותר ומאורגנת ולדרוש דברים למען עצמו. יש בין 3 המדינות לעיל קווים משותפים באירועים אלו- ההמון מתחיל לתפוס עצמו כשווה, כבעל זכויות מבחינה חברתית, כלכלית. חופש הבעת הדעה, גם אם מנוגדת לדעת השלטון, צובר תאוצה.

העיתונות תתפוס בעידן המהפכה הצרפתית/ התעשייתית/ האמריקאית, תפקיד חשוב בתפיסות ובנושאים שהיו באותן תקופות ותשרת את הציבור בוויכוחים בנושאים אלו.

שלוש המהפכות- כל אחת בדרכה מדברת על שוויון בין בני האדם.

המהפכה האמריקאית- חופש דעה, חופש דת.

המהפכה הצרפתית- שוויון פוליטי בין רמות שונות של החברה.

המהפכה התעשייתית- מהפיכה טכנולוגית שבעקבותיה יש דרישה לשוויון.

כך שכולם מכוונות לתחום של שוויון. הרעיונות של המהפכות מרמזות לנו שהם יצטרכו להדביק את החברה הסוציאליסטית, לכן הם נזקקים למכשיר להפצת המסרים שהוא יהיה העיתון.

אנגליה- המהפכה התעשייתית באנגליה (1760-1830):

השיפורים הטכנולוגים חלים גם על הדפוס:

מעבר מה-press הידני לכוחות סוס ומשם לכוח קיטור המגביר את הקצב וכמות ההדפסה.

-          הורדת עלויות העיתונים מאפשרת להמון להיכנס למעגל חברתי חדש של קוראי עיתונים.

-          פיתוח ה"לינוטייפ" מסדר את האותיות והחטיבות בצורה ישרה ושלמה ומאפשר הדפסה מהירה וזולה יותר של עיתונים נוחים לקריאה.

-          שינויים דמוגרפים מביאים לגיוון בחומרי הקריאה המתפרסמים, התפתחות של עיתונות המונים עם כותרות ענק וכתיבה פשוטה. במקביל העיתונות האליטיסטית עדיין נשמרה.

## מאז אמצע המאה ה- 18 יש אפשרות טכנולוגית להפצה מאסיבית של ידע וציבור הרחב.

אמריקה-

הדוגמא הכי טובה להראות את החשיבות שנתן הציבור להפצת המידע היא באמריקה. מטרתם של האמריקאים הייתה להשתחרר מן האנגלים. הם תיקנו לעצמם את החוקה ב-1791, והוסיפו חוק של תיקון שאסר על איסור התכנסות.= מותר להתכנס ולשמוע בהתכנסות מה שרוצים.

     - שיטת הסינדיקציה- כיוון הידיעות ומיונן על פי ארציות ומקומיות והבלטתן בהתאם לאינטרס של אותה מדינה.

צרפת-

פרסמו את הצהרת זכויות האדם, 1789- המפכה צרפתית: שורת סעיפים שאומרת כי יש לדאוג לשוויון וחירות של הבעת דעה. -- שוויון פוליטי של כלל האזרחים, חופש הדיבור והעיתונות, קדושת הקניין, ריבונות העם, הסמכות לשרת בשירות ציבורי, חלוקה שווה של נטל המיסים.

## באופן תיאורטי (תיאורטי- כי באנגליה לא היה שוויון בזמן המהפכה התעשייתית. מתוך הבעייתיות של מעמד הפועלים הדרוס והמנוצל- צמחו רעיונות של שוויון) במדינות אלו צמחו רעיונות השוויון והחירות במקביל- חלה התרחבות משמעותית של כתבי עת ועיתונים.- מבחינת התפוצה. יש עלייה בפרסום כתבים, ועיתונים בנושא שוויון. וזאת למרות שלא הייתה עלייה במספר האנשים שידעו קרוא וכתוב. אך היה רצון בקרב האנשים שכן ידעו, להגיד מה הם חושבים, יכול להיות שהם הקריאו למי שלא ידע.

העיתונות הופכת להיות כלי יותר פופולארי. וזה מקל על צמצום פערים חברתיים. יש קשר בין פיתוח רעיון טכנולוגי, לבין עיבודו לרמות מתקדמות יותר. זה משפיע על אופן החשיבה, וגם אם זה קרה עוד קודם לכן, כלומר כבר מקודם היו דעות שונות ורק עכשיו יש לנו את הכלי להוציא אותו לפועל.

- הערה: באופן מעשי, במהלך מהפכות ההמונים מי שהיו נתינים הפכו להיות אזרחים.

אותם פרסומים תיאורטיים ומאמרים שדנים בשינויים של החוקה למשל וכדומה, התפרסמו ותוך כדי התרחבו. מפרסמים ומשנים, מפרסמים ומשנים. הפרסומים היו מיידים.  כאשר היה שינוי כלשהו- כתבו על זה בעיתון- ואז חוקקו. וגם אחרי כן זה נדון בעיתון. חלק מהשינוי היה בעצם בדיון.

בארה"ב – אוכלוסיה בעלת אופי מהפכני יותר. רוצה להשכיל ולקדם עצמה. הם מבינים כי קריאה וכתיבה יועילו להם בעיקר מבחינה כלכלית- שם יש יותר יודעי קרוא וכתוב.יש מוטיבציה לרצות לדעת, לא סתם זה ציבור שעזב את אירופה בשל רצון למצוא אלטרנטיבה חדשה- חשיבה משוחררת יותר. ישנם הטוענים כי האמריקאים היו הראשונים לתמוך בחירות הבעת הדעה-  ב- 1735, העורך של  "ניו יורק וויקלי" זוכה מהוצאה להורג בעקבות מאמר ביקורתי כלפי הממשל האנגלי, וזאת בזכות הגדרת חופש הביטוי. חבר המושבעים קבע כי מותר למתוח ביקורת וזאת הייתה תחילתה של החשיבה כי יש לאפשר חופש הבעת דעה בעיתונים.

- ארה"ב גם הייתה הראשונה שהייתה צריכה להתמודד עם פיזור האוכלוסין העצום. וכאן באה שיטת הסינדיקציה- העברה מאחד לשני. יש לזה יתרון כלכלי עצום. כל סניף יכול לקבל מסניפים אחרים, יש חיסכון בעלויות. זה גם מאוד דמוקרטי- כי כולם ידעו מה היה במקום מסוים. רעיון העבודה ברשתות של עיתונים- הוזלה במחיר העיתון, וגם שני צדדים לאותו אירוע.

באנגליה- בראשית המאה ה-20, יש חלוקה ברורה בין העיתונות הכבדה יותר, לבין העיתונות הצהובה. עיתונות כבדה כמו ה"לונדון טיימס" קבעו את סדר היום בפרלמנט והשפיעו רבות- היוו גורם מקשר בין האזרח לשלטון.

צרפת- דומה לאנגליה בכך שבתחילת המהפכה לא הייתה דעה אחידה בציבור ולכן חלק גדול מהמלחמה על הדעה הנכונה התנהל בעיתונות.

-----------

הטכנולוגיה החדשה היא טכנולוגיה ששרתה גם תפיסות לאומיות ולא רק סוציאליסטיות. אם יש מיעוט אתני במקום כלשהוא, הוא יכול להשתמש באותם אמצעים טכניים. המקרה היהודי: היהודים שחיו בחברה סגורה- היו שונים מהחב' האירופאית. שמרו על שפה ייחודית ולא יומיומית, אחוזי יודעי הקרוא וכתוב היו גבוהים, הם רצו מקום ייחודי לתרבותם אולם, נתקלו במס' בעיות:

• מדובר בשפה מתה, שפת קודש ולא שפת חולין.
• היהודים מפוזרים לאורך טריטוריות נרחבות ויש קושי להגיע לכלל המקומות
• ההדפסה היא יקרה מאוד- זו הרי אוכלוסיה מצומצמת עם פחות נמענים
• בעיית אותיות- יש לייצר אותיות עבריות.
• חוסר פרופורציה בין גודל האוכ' לכמות הכותרים (הרבה ידיעות) שהעיתונים העבריים הדפיסו, היה נראה כאילו האוכ' הרבה יותר גדולה- הדפיסו כך כיוון והעתיקו מדגמים אירופאים וגם כיון והיו משכילים

# הבעיות יימשכו ויוחרפו כאשר מרכז היהודים יעבור לישראל.... ניתן לראות כי טיפוח השפה מעודד לאומיות.

סידור ראשי פרקים:

זיכרו!!

א.      העיתונות החלה כעיתונות מידע ועיתונות פמפלט (עלונים)

ב.      עיתונות ההמון החלה בשנת 1790  - "ז'אן בארט"

ג.        שימוש בפחד וסנסציה, קריאות לגיוס כללי ושימוש בשמועות.

ד.      הפעלת המונים וגיוסם – באמצעות ספורי הפחדה הצליחו העורכים להגדיל את קצב מכירות העיתון.

ה.      שיא ושקיעה של עיתונות ההמון – 1792 עם נפילת המלוכה.

מושגים

1. טלגרף אופטי - השימוש בטלגרף נעשה כדי להתגבר על בעיית הזמן והמרחק. הטלגרף האופטי הוא איתות ע"י מגדל מראות והעברת דרכו מסרים – מידע.

2. טלגרף ביתי - נוצר ב-1833. ניצלו את החשמל ובאמצעותו ניסו ליצור אותות. העבירו אותות ע"י זרם חשמלי מנקודה לנקודה. שידור אות משני צדדים שונים.

3. סימני מורס - סמואל מורס, אמריקאי, המציא ב-1844 את הסימנים הללו. זאת שפת הטלגרף שפיענחו מסמלים/סימנים לשפה רגילה.

4. טלפרינטר - 1897. מכשיר מסורבל לפיענוח קודי מורס. בצד אחד מקלידים את הסימנים ומהצד השני מפענחים, פיענוח אוטומטי, וכך פותרים את בעיית הזמן. הקודים יוצאים בצורת טקסט. עיתונים השתמשו בו כדי לעקוב אחר ידיעות.

5. "כפר גלובלי קטן" – הפיכת העולם למרכז קטן שבו בעיית המרחק והזמן לא קיימת. אין תלות גאוגרפית או בתחבורה (שינוע). 

היסטוריה של אמצעי התקשורת - סיכום

היסטוריה של אמצעי התקשורת =- סיכום 2