Tuesday, August 30, 2011

חדשות בחברות קדם ידיעת קרוא וכתוב - סטפנס


חדשות בתרבות ידיעת קרוא וכתוב- בדרך הרגילה- סיכום מאמר של סטפן
                                         
שיטות העברת חדשות (אוראלית) והקבלה לדרך המודרנית:
* ע"י קולניות הודיעו על מוות- בני זולו קוננו בקול גדול, בני האיבו הכו על תוף עץ ועוד.
הקבלה המודרנית- טלגרף אלחוטי.
* הפצת המידע בשוק (רכילות)- ההקבלה המודרנית היא שיפור אמצעי התחבורה, דרכים טובות יותר, ספינות קיטור ורכבות שהביאו לשיפור במהירות החדשות.
* העברת המידע ע"י שליחים- ההקבלה המודרנית היא שימוש בשדרני חדשות.
* כרוז חדשות- העברת הודעות ע"י כרוז אשר הופיע לעיתים בזמנים מוכתבים מראש ולעיתים הביא חדשות הישר מהמקור. 
חדשות באמצעות רכילות:
השווקים משכו קהלים גדולים ומגוונים והוו מקום לאיסוף אינפורמציה.
התפיסה המנחה הייתה שחייבת להיות תחלופה של אנשים על מנת שתהיה תחלופה של מידע וזרימתו.
תרומת החדשות לקהילה:
אורחים התקבלו בברכה בשווקים, אנשים קיבלו אינפורמציה חדשה בצורה מתמדת, הודעות רשמיות או הכרזות על ניצחונות והפסדים כמו גם ההודעות בפן יותר אישי.
קשר בין חדשות למנהיג:
* כשמלך זולו נזקק להעברת חדשות הוא העסיק רצים (שליחים) וכך שלט המלך על זרימת החדשות לנתיניו.
* כרוזי החדשות היו לרוב בכיסו של המנהיג וגם הוסיפו מידה של רשמיות. מי ששלט בשליחים הרוויח הרבה כוח על נתיניו- להבטיח שהם יקבלו מידע על ניצחונות לא הפסדים.
העברת המסר שתתאים לנמענים:
ע"י מקצב, חרוזים, מנגינה שעוזרים בזכירת המידע, הייתה קבוצה קטנה ששרה את החדשות.
בימינו- קבוצת זמרי עם שרו על מלחמת וייטנאם וזכויות אדם.
ראפ- תיעוד ודווח על אירועים עכשוויים.  
קו מנחה בין חדשות כיום לחדשות אוראליות:
המסרים החדשותיים זהים כמו גם הדיווחים לדוגמא- סכנות מיידיות (התקפה על חתונה של בני זולו, הוריקן מתקרב), חדשות רעות ממלחמות, בידור אירועי ספורט רכילות. העיתונאים מחפשים ידיעות הכוללות השפעה, משיכה רגשית, עימות, דיוק וכו...


חדשות בחברות קדם ידיעת קרוא וכתוב – בדרך הרגילה / סטפנס

המאמר עוסק בדרכי העברת החדשות בתרבות האוראלית, עם התמקדות בשבטים כגון שבט הזולו שהעבירו חדשות בעל פה במהירות יחסית למרחקים ולקושי הניידות.

כדאי להתמקד בשיטות בהן העבירו חדשות וההקבלה שלהן לדרך העברה המודרנית
(תשובה חלקית ביותר- חסרים עמודים במאמר המתורגם...)

בני הזולו החיים בחלק הצפוני של דרום אפריקה לא פיתחו תקשורת כתובה משל עצמם, אלא שמרו על היכולת להפיץ חדשות מהר ולמרחקים גדולים ללא כתיבה- אלא באמצעות העברתם מפה לאוזן.
השיפור הגדול היה העברת מידע כאשר אנשים רכובים על סוסים. כמו כן, לאחר המצאת הגלגל החלו להפיק מרכבות אשר גם הועיל והגביר את מהירות העברת החדשות.
הדרכים בהן אנו משתמשים כיום כבר ידועות...

מה למעשה נחשב לחדשות – האם גם רכילות ראויה להיחשב לחדשות? האם שיחה בשוק הינה דרך להעברת מידע חדשותי ?
מעט מאוד מקומות משכו קהלים כה גדולים וכה מגוונים כמו השווקים. חשיבות השוק במערכת החדשות המקומית, הובנה היטב על ידי האנשים שביקרו בו. ניתן לומר, כי בשוק מתבססים יחסים חיוניים; היחסים הסימביוטיים בין חדשות וסחר.
אנשים נאספים במקום נעים, החדשות ניצתות ביניהם, מעירות אותם, גורמות להם להסתובב ולזמזם, להתווכח ולצחוק. (מרבית החדשות הועברו בשווקים).

אנשים חטטנים הפיצו בשמחה רכילות – בעלת עניין מועט לציבור. חלק ייצגו כביכול רק הטלות דופי וערמומיות – דעה, לא מידע. אולם הרכילות שאותה קיבלו גברים מנשים ונשים מנשים אולי הכילה מידע על עניינים משמעותיים כמו: מיתות, לידות, נישואין, צייד, שערוריות, וויכוחים. ניתן לומר כי ישנו תחום משמעותי של חפיפה בין רכילות וחדשות. למרות סטיותיהם, סקרנותם וערמומיותם, חטטים עזרו לפריטי חדשות גדולים וקטנים לחצות מרחקים בין משפחות שונות המהווים קהילייה.

מה תורמות החדשות לקהילה ?
חשיבות חדשותית- החדשות החשובות ביותר היו אזהרות על סכנה ברורה ומיידית. (לדוגמא- בעת תקיפה של קבוצת אנשים משבט הזולו, נשות הזולו רצו להזעיק עזרה). החדשות גם מספקות לעיתים בידור ותענוג , או הכרזה על אירועי ספורט...
סערת גשמים או הנוכחות של שודדים היו חדשות בעיקר משום ההשפעה האפשרית שלהן על חיי האנשים. למוות גם הייתה השפעה שאולי הוגברה על ידי האמונה השכיחה כי זה מספק רמז למצב רוחם של האלים.

מה הקשר בין חדשות למנהיגות וממשל?
מנהיגי חברות גדולות דורשים דיוק ואמינות רבים יותר ממערכת חדשות. לשם כך נעשה שימוש במומחי חדשות מאומנים. הזולו למשל העסיקו רצים על מנת להעביר את החדשות,השליחים היו יוצאים למגוון צ'יפים בממלכה, הצ'יפים הבטיחו כי הידיעה הועברה לראשי המשפחות ומשם לשאר האוכלוסייה. עבודה זו של השליחים אפשרה למנהיגים להשיג את כל מה שהרשויות רצו בעצם- מידת שליטה על זרימת החדשות לנתיניהם.
מי ששלט בשליחים יכול היה לבחור איזה מידע יהיה מועדף על ידי טיפולו. לכן, מי ששלט בשליטים הרוויח אפיק אל אנשי החברה - היכולת ליידע אותם על תקנות חדשות, וכן הרוויח מידה של כוח על בחירת חדשות שאנשי החברה יקבלו. (שליחים נשלטו ברובם ע"י מלכים, צ'יפים, מנהיגים וכו') . השליחים הפיצו מידע בעל עניין רב לציבור ובמקומות המאפשרים להפיץ חדשות בציבור.
היו גם כרוזי חדשות שהיו בעצם לרוב בכיסו של המנהיג . הרשויות השתמשו בהם על מנת לבצע תפקיד ממשלתי חיוני- פרסום אסיפות, הוראות ופקודות. מנהיגים גם השתמשו בכרוזים במאמציהם לשלוט בחדשות שנתקבלו על ידי תומכיהם.

כיצד מעבירים מסר בצורה שתתאים לנמנעים והאם זה נעשה באותה שיטה של ימינו?
הקו המנחה בינו הקשר בין החדש כיום לחדשות של תרבות אוראלית לחלוטין – הבדלים מול קווי דמיון:
בלב העיתונאות המודרנית הוא החיפוש אחר פריט האחרון ברשימה זו- הלא רגיל. החדשות שלנו הן ברובן על אותם אירועים המצליחים להבחין עצמם מההמולה של חיי היום יום. לחברות שבע"פ לא היה טעם פחות ללא רגיל.
אם הסטנדרטים הבסיסיים של שיפוט חדשות בחברות שבע"פ נראים דומים לאלו המשמשים את חברתנו כיום, כך גם הסוגים הבסיסיים של סיפורים. יש לנו במשותף דיווחים של תאונות, רעידות אדמה , מבצעים צבאיים, ספורט, מזג אוויר, מוות והפרות של החוק. גם אנו מפיצים אזהרות – למרות שהסכנות, אם תוחלת החיים היא סימן כלשהו, יכולה לגדול יותר.
החדשות הכלכליות שלנו כיום אולי לא כוללות עובדות על פוריות שדות, אך הדיווחים שאנו מקבלים על אספקת הכסף או שווקי הסחורות מבצעים במהותם את אותה פונקציה כמלוא כף היד בדשא של הגשש הבדואי.
הרעש שהתרחשות צריכה לעשות כדי להיחשב חדשות משתנה, כמובן, על פי גודל הקהל אליו מגיעים אמצי התקשורת. אם כמה מהחדשות האלו שמופצות בחברות קדם ידיעת קרוא וכתוב עדיין נראות לא מוכרות, אולי זה משום שמידותיהם של ערך חדשותי הותאמו לקהלים קטנים יותר מאלו שנמשכו על ידי עיתונים או תחנות רדיו של קהילות קטנות.

אפשר כמובן להגזים במידה של התאמה בין החדשות המופצות על ידי חטטן, שליח או כרוז ואלו המופצים בשלהי המאה ה-20 על ידי עיתון או משדר. גישות כלפי חדשות ללא ספק השתנו כאשר שליחים טקסיים פינו מקומם לשדרני חדשות חילוניים. למרות שחדשנות הן עתה יותר אמינות , הן פחות מוערכות, חשיפותיהן לעיתים רחוקות נתפסות כאלוהיות. ואכן הופיעו שינויים וממשיכים להופיע בטווח, מורכבות, היקף, דיוק, רגשנות, תמימות ואובייקטיביות של דיווחים חדשותיים. אולם הנושאים הבסיסיים בהם עוסקים הדיווחים התקשורתיים, והסטנדרטים הבסיסיים על פיהם שופטים חשיבות חדשותית, נראים שלא השתנו רבות. למעשה, העדות הזמינה ממדגם רחב זה של תרבויות קדם – ידיעת קרוא וכתוב מצביעה על מסקנה אחת : שבני אנוש החליפו עירוב דומה של חדשות בעקביות לאורך כל ההיסטוריה ולאורך תרבויות שיוצר את העניין בחדשות האלו לבלתי נמנע. 





No comments:

Post a Comment