סיכום בפסיכולוגיה: יחסים בין קבוצות

השפעה חברתית: יחסים בין קבוצות – דעות קדומות

למדנו כיצד סטריאוטיפים נוצרים ומשתמרים באמצעות מנגנונים קוגניטיביים, כך שאפשר לראות בהם תוצר לוואי טבעי של האופן בו אנשים חושבים. אך, גם אם היינו מצליחים לשנות את תהליכי החשיבה האנושיים, אפליה ועוינות לא היו חולפות מהעולם. הסיבה לכך היא שגם לאופן בו אנשים מרגישים יש תרומה נכבדה לקיום תופעות אלו.

מהי דעה קדומה?

רגש שלילי כלפי אדם אחר, שמבוסס אך ורק על השתייכותו לקבוצה מסוימת.

n      סטריאוטיפ – זו חשיבה קוגניטיבית.

n      דעה קדומה – זה הרגש.

יחסים בין קבוצות כבסיס לדעות קדומות

1. תיאורית הקונפליקט הממשי בין קבוצות.
2. חסך יחסי.
3. תיאורית הזהות החברתית.

תיאורית הקונפליקט הממשי

עמדות והתנהגויות כלפי קבוצת חוץ משקפות את האינטרסים הקבוצתיים. כאשר האינטרסים מנוגדים, וקיימת תחרות ישירה על משאבים מצומצמים, תתפתח עוינות בין הקבוצות.

הניסוי של שריף ועמיתיו(Sherif et al., 1961)

שלב 1 – שלב גיבוש הקבוצות:
שריף עשה מחקר בקייטנת קיץ של בני שתיים עשרה במשך שלושה שבועות בחופשת קיץ¹. הוא הצטרף לצוות הקייטנה וביחד הם בנו את הקייטנה כחלק מהמחקר שלו. "הצופים" יצאו למחנה ביער, בשתי קבוצות, בשני מחנות נפרדים, ולא ידעו אחת על השנייה. בשבוע הראשון כל קבוצה בנתה מחנה ועסקה במטלות שדאות שונות: בנית גשר חבלים, בישול ארוחות ועוד. זמן קצר לאחר מכן החלו הנערים לכנות אלו את אלו בשמות חיבה, בחרו שם לקבוצה, ציירו דגל.

בתום השבוע הראשון, הפגישו את שתי הקבוצות.

¹כל הנערים היו בני המעמד הבינוני, בריאים מבחינה מנטאלית ופיזית, ואף אחד מהם לא הכיר מראש את המשתתפים האחרים. הניסוי נעשה בהסכמת ההורים.

שלב 2– שלב יצירת הקונפליקט:
בשלב זה נערכו תחרויות שונות בין הקבוצות. החוקרים דאגו לכך שלא תהיה קבוצה שתוביל כבר מההתחלה, ולכן הם נתנו ניקוד גם על דברים נלווים לתחרויות, כמו האווירה, שהיא פחות ברורה, וכל הזמן דאגו לאזן בעזרתה זה את הניקוד. אמרו להם שהקבוצה המנצחת זוכה בגביע, וכל ילד יזכה באולר - נתנו להם אינטרס, סיבה לנצח. בסוף השלב הזה נבנה קונפליקט אמיתי, שניתן לראות אותו בבירור: אלימות, קללות, שריפת דגלים וכו', בין הקבוצות.

שלב 3 – שלב הפחתת הקונפליקט:
החוקרים, יחד עם מדריכי הקייטנה, ניסו להפחית את הקונפליקט בדרכים שונות של פעילות משותפת ולא תחרותית, אך זה לא עבד, הקונפליקט אפילו החמיר.

 החוקר הגיע למסקנה, שהדרך היחידה לפתור את זה היא להציב להם אינטרס משותף. בסופו של דבר צוות הקייטנה והחוקרים תקעו את המשאית עם האוכל בבוץ, והילדים נדרשו להוציא אותה ביחד. כלומר, היה להם אינטרס אמיתי, ומכאן באה התחלה של שינוי. התחילו להיראות ניצוצות של שיתוף פעולה, והמשיכו במשימות בעלות אינטרס משותף. התוצאה הסופית – הילדים נסעו הביתה באוטובוס משותף.

n      מתוך מחקר זה שריף הגיע למסקנה, שעמדות והתנהגויות כלפי קבוצת החוץ, קשורות לקונפליקט אמיתי על אינטרסים. בהקשר רחב יותר: קבוצות חברתיות יכולות להיאבק ביניהם על השגת כוח כלכלי, שטחי אדמה ועוד. במצב כזה של תחרות שרווחים של קבוצה אחת באים על חשבון קבוצה אחרת, ייווצרו בקרב חברי הקבוצה דעות קדומות שיובילו להתנהגות עוינת.

n      הבעיה בגישה זו היא שלא תמיד יש אינטרס אמיתי, ועדיין קיימות דעות קדומות, גם בהיעדר נגיעה אישית לקונפליקט, ובהעדר מחסור במשאבים.

חסך יחסי

תחושת עוינות אינה נובעת בהכרח מתוך מחסור ממשי, אלא מתוך האמונה בקיומו של מחסור.

n      חסך אישי: נובע מהפער בין מה שיש לי לבין מה שאני מצפה שיהיה לי.

n      חסך קבוצתי: נובע מהפער בין מה שיש לקבוצתי כמכלול, לבין מה שראוי שיהיה לה (למשל, מסביר למה אישה בעמדה גבוהה מתקוממת על אפליית נשים).

n      במחקרים נמצא, שמה שגורם לקונפליקטים ודעה קדומה, זה החסך הקבוצתי. גם אם יחידים בקבוצה מצליחים לעלות מעלה, זה עדיין לא מזוהה עם כל הקבוצה, שנשארת מקופחת, ולכן יש עדיין קונפליקט, וזה בסיס גם לדעות קדומות. אנחנו רגישים לחסך הקבוצתי הרבה יותר מהחסך האישי.

n      למה אנשים מגלים רגישות כה גבוהה למצבה של קבוצתם ולמעמדה, גם כאשר אלה שונים ממצבם האישי?

תיאורית הזהות החברתית

n      מחקרים הראו כי  קונפליקט אינטרסים ממשי אינו חיוני ליצירת תחרות ואפליה. רק עצם ההשתייכות לקבוצות נפרדות (פרדיגמת הקבוצה המינימאלית¹) מספיקה כדי לעורר אפליה לטובת קבוצת הפנים.

n      מדוע זה כך? כדי להסביר נטייה זו להעדפת קבוצת הפנים בהעדר קונפליקט ממשי, הציעו טג'פל וטרנר (Tajfel & Turner , 1979, 1986) את תיאורית הזהות החברתית.

n      ¹ מערך ניסוי שבו אנשים מחולקים לקבוצות על סמך מכנה משותף שולי ונטול חשיבות.

n      הדימוי העצמי מורכב הן מזהות אישית, והן מזהות חברתית, המבוססת על השתייכותנו לקבוצה.

n      אנשים שואפים להחזיק בדימוי עצמי חיובי ולהגביר את הערכתם העצמית.

n      לפי תיאורית ההשוואה החברתית של פסטינגר (Festinger, 1954), אנשים מגבשים את דימוים העצמי מתוך השוואה עם אנשים אחרים בסביבתם.

n      כפי שהזהות האישית מתגבשת תוך כדי ההשוואה לאחרים, כך הזהות החברתית מתגבשת מתוך השוואה בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ.

n      בעצם החלוקה לקבוצה אני ממקמת את עצמי בתוך הקבוצה שלי. אם אני שייכת לאיזושהי קבוצה, אז מי שאני ומה שאני נגזר מהזהות של הקבוצה. אם אני שייכת לקבוצת העשירים – אני עשירה, אם אני שייכת לקבוצת הכוח – יש לי כוח, וכו'. ברגע שאני משייכת את עצמי לקבוצה, יש לי את הצורך למקם את עצמי בקבוצה הטובה, העשירה וכו'. הדרך להגיע לזה היא:

1. הערכה חיובית לקבוצת הפנים: השאיפה להעריך את קבוצת הפנים באופן חיובי: למשל ע"י גאווה מהישגים של קבוצת הפנים (למשל, הישגי ספורטאים ישראלים באולימפיאדה)
2. הערכה שלילית לקבוצת החוץ: המעטה בערכה של קבוצת החוץ וזלזול בחבריה ע"י שימוש בסטריאוטיפים ודעות קדומות.

ניבוי מרכזי נגזר מהתיאוריה:

n      איום על ההערכה העצמית יגביר את הצורך באפליה בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ דרך מתן ביטוי להעדפה של קבוצת הפנים, דבר  שיגביר את ההערכה העצמית.

n      כך, אם לאחר שחווינו כישלון צורב, ניטה להלל את קבוצתנו ולהמעיט בערכם של חברי קבוצת החוץ. דרך התייחסות לבן קבוצת החוץ כנחות, נוכל לחוש חזקים ומוצלחים.

n      על בסיס ניבויים אלו נעשו מחקרים רבים ונמצא כי תמיד כששופטים את הצד השני – שופטים אותו לחומרה. כשאנחנו פוגעים במישהו – אנחנו מצדיקים את עצמנו. אנחנו מפחיתים מכוחו של הצד השני. זה יכול להיות על ידי חלוקה מפלה או על ידי שפיטה של מעשים.

זהות חברתית והבדלי סטאטוס

n      על פי תיאורית הזהות החברתית ההערכה העצמית של אדם מושפעת ממעמדה של קבוצת הפנים בהשוואה לקבוצת החוץ. אם כך, כיצד מתמודדים אנשים השייכים לקבוצה בעלת סטאטוס נמוך (=זהות חברתית שאינה מחמיאה)?

1. התרחקות מקבוצת הפנים: באופן ממשי או מנטאלי.
2. ערכית שינוי במרכיבי ההשוואה בין קבוצות, שיבחין את קבוצת הפנים לחיוב (עניים אבל חמים..).
3. שינוי השיפוט הערכי המוצמד למימד שבו מתבטאת נחיתות הקבוצה (התנהגות גסה = חספוס צברי..).
4. שינוי מושא ההשוואה, כך שהתוצאות יחמיאו לקבוצת הפנים (השוואה לקבוצה עם סטאטוס נמוך יותר).

הפחתת דעות קדומות

1. השערת המגע

2. שימוש במדיה

השערת המגע

n      אלפורט (Allport, 1954) מציעה שהדרך הטובה ביותר להפחתת עוינות בין קבוצות היא הפגשת חבריהם אלה עם אלה. גישה זו טוענת שמגע ישיר בין חברי קבוצות יריבות יכול להביא להפחתת הסטריאוטיפים והדעות הקדומות..

n      אבל - הניסוי של שריף, הפסקת ההפרדה בין תלמידים שחורים ללבנים בארה"ב שלא הביאה לירידת הדעות הקדומות ועוד, מראים עצם המגע עצמו אינו מפחית את הדעות הקדומות אלא צריכים להתקיים תנאים מסוימים כדי שהמגע בין הקבוצות יביא להפחתת הרגשות השליליים, והחלפתם ברגשות חיוביים יותר.

n      בספרות המחקרית זוהו ארבעה תנאים שצריכים להתקיים כדי שהמגע בין קבוצות יביא להפחתת הדעות הקדומות:

1. תמיכה חברתית-ממסדית – התומכת באופן ברור בצעדים שננקטים למען הגברת המגע בין הקבוצות. תמיכה ברורה יכולה ליצור נורמות חברתיות תואמות, שיעודדו מגע, פתיחות וסובלנות.
2. פוטנציאל גבוה להיכרות אישית – היות המגע תכוף, ממושך כך שיאפשר יצירת קשרים אישיים בין חברי הקבוצה. היכרות אישית תורמת להתפתחות רגשות חיבה, וקבלת מידע מפורט יותר שיכול לסתור סטריאוטיפים שליליים.
3. מעמד שווה – מגע שנוצר בתנאים שבהם היו חברי הקבוצות במעמד שווה, תורמים להפחתת הדעות הקדומות. למשל, צבא: כולנו לוחמים בגולני.
4. שיתוף פעולה – יצירת תלות בין הקבוצות לצורך השגת מטרה משותפת.

הפחתת דעות קדומות באמצעות מדיה שמייצגת תרבות פופולארית

n      חשיפה לדימויים שמשקפים שונות ומגוון בתוך קבוצה מסוימת, יכולה להחליש סטריאוטיפים ולהילחם בהפעלה האוטומטית שלהם. 

n      אנשים, במיוחד אנשים צעירים, מסתכלים על דימויים בתרבות הפופולארית לתחושת של מה אופנתי ונכון, אבל גם- בלי להבין זאת- אילו עמדות והתנהגות הם "קול".

n      ההצלחה של תוכנית הטלביזיה של: Queer Eye for the Straight Guy – משקפת שינויים דרמטיים בנורמות תרבותיות שיכולות להשתנות מדור אחד לשני. קשה להאמין שתוכנית כזו הייתה מתקבלת לפני עושר כמו שהתקבלה כיום.

מה קורה כיום?

n      בימנו דעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי קבוצות מיעוט נתפסים בעיני רבים כלא נאותים.

n      החקיקה שקיימת כיום במערב כנגד אפליה על רקע מין, גזע, נטייה מינית, גיל ועוד יוצרת אווירה של פתיחות, ומפחיתה במידה ניכרת את הביטויים הפומביים של הדעות הקדומות.

n      לפיכך מחקרים שמודדים עמדות באמצעות מדדים ישירים וגלויים אינם מוצאים דעות קדומות וחוקרים טוענים שהם משקפים נורמות יותר מאשר דעות באמת.

n       במחקרים רבים שנעשו נמצא פער בין העמדות שאנשים מבטאים בגלוי, לבין עמדותיהם הסמויות.

גזענות

n      ניקח לדוגמא את הגזענות כלפי שחורים בארה"ב- כים ישנן תיאוריות שונות המנסות להסביר את טבעה של הגזענות בימנו.

n      המשותף לתיאוריות הוא שהיקפה של הגזענות הגלויה בצורתה המסורתית אכן הצטמצם, אם את מקומה תופסות כיום צורות עקיפות וסמויות יותר של גזענות:

1. גזענות אברסיבית.
2. גזענות סימבולית.
3. גזענות מודרנית.

גזענות אברסיבית

n      לפי דעת החוקרים ההיסטוריה הגזענית של התרבות האמריקאית מביאה לכך שרגשות ואמונות כלפי שחורים הם נחלת הכלל.

n      עם זאת, לבנים אמריקאים רבים מצהירים על אמונתם בערכי שוויון וסובלנות ומקדמים חקיקה בנושאים אלו.

n      המונח גזענות אברסיבית  נועד לתאר עמדות של אנשים כאלו, שמחד, מחזיקים באופן בלתי נמנע בסטריאוטיפים ודעות קדומות, ומאידך גיסא, תומכים בצדק ובשוויון.

n      גזענים אלו רואים עצמם נטולי דעות קדומות, וכדי להימנע מפגיעה בדימוי הליברלי שלהם הם לא מאפשרים לרגשות השליליים (כמו אי נוחות, רתיעה או פחד) לעלות למודעות שלהם. כדי למנוע מרגשות אלו לבוא לידי ביטוי אנשים אלו מתאמצים כדי לא להתנהג באופן מפלה, ולעיתים אף מתנהגים בדרך של אפליה הפוכה.

n      למרות זאת, במקרים בהם תגובות גזעניות יכולות להיות מוסברות על ידי תירוצים סבירים, רגשותיהם הגזעניים יבואו לידי ביטוי.

גזענות סימבולית

n      גם גישה זו מניחה כי הרגשות השלילים כלפי שחורים הם כמעט בלתי נמנעים ומתפתחים בילדות.

n      על פי גישה זו, אנשים המחזיקים בעמדות שמרניות, מאמינים שקבוצות מיעוט פוגעות בערכים המסורתיים היקרים לליבם. הם מודעים לנורמות החברתיות לכם בד"כ לא יבטאו את העמדות הגזעניות שלהם.

n      הגזענות תבוא לידי ביטוי במצבים בהם יתאפשר להם להציגה כשמירה על ערכיהם, שכביכול אינם קשורים לגזע.

n      לדוגמא, הגזען הסימבולי יכול להתנגד למתן עזרה סוציאלית בדיור, בטענה שהנזקקים מקבלים דבר מבלי שעמלו בעבורו.

גזענות מודרנית

n      הגזען המודרני מתנגד גם הוא לגזענות ואפליה בצורותיהן הקדומות.

n      עם זאת, הגזען המודרני טוען שכיום השחורים נהנים משוויון זכויות מלא, ולמרות זאת הם ממשיכים ותובעים לעצמם זכויות שאינן מגיעות להם.

n      לטענתו במסווה של מדיניות מפצה, ניתנות לשחורים זכויות יתר, כך שכיום הלבנים הם המקופחים האמיתיים.

n      כלומר, גם הגזען המודרני אינו רואה את עצמו כגזען, ומשוכנע בכך שעמדותיו מבוססות על העובדות.

n      כמובן שצורות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי ביחס כלפי קבוצות אחרות:

n      גבר המתנגד שנשים יפתחו קריירה, לא משום שאינן מוכשרות, אלא משום שזה יפגע במשפחה (סקסיסט סימבולי).

n      אדם טוען שאין לו שום התנגדות לכך שאנשים יבטאו את נטייתם המינית, אבל שני גברים מתנשקים זה פשוט מגעיל אותו באופן אינסטינקטיבי (הומופוב אברסיבי).

n      ערבים בישראל נהנים משוויון זכויות מלא, ואף נהנים מזכויות יתר כי אינם משרתים בצבא, ובקרוב יהפכו להיות הרוב (גזען מודרני).