אלקין-קורן נ., קניין רוחני בעידן המידע
מהי ההגדרה של זכויות יוצרים?
בעל זכות יוצרים- בעל הזכות הבלעדית לבצע שימושים ביצירה. זכויות יוצרים- כל אדם המבקש לעשות שימוש ביצירה שהזכות בחוק נתונה לבעל זכויות היוצרים חייב לקבל הרשאה מן הבעלים.
מהו הקשר בין זכויות יוצרים להתפתחות טכנולוגיית הדפוס?
עם התפתחות הדפוס והפצת תכנים חתרניים היה צורך של המלוכה למנוע ולהגביל זאת (וכן של בעלי בתי הדפוס שרצו למנוע תחרות. מכאן הזכות להעתיק (copyright) ניתנה לבעל היצירה לתקופה מוגבלת (על מנת שיוכלו לפקח עליו ולבקר במידת הצורך). החוק הראשון נחקק באנגליה ב-1709.
אילו סוגי העתקות מעוגנות בזכויות יוצרים? האם חומר המופץ באינטרנט זכאי להיכלל תחת ההגנה של זכויות יוצרים?
צריבה של דיסקים, סריקת ספרים שלמים בספריות, העתקה של עיתון אינטרנט שלם לדוגמא.וכן, תלוי באופי ובפומביות היצירה- (מוזיקה- גביית תמלוגים על דיסקים, השמעה ברדיו ובמסעדות, הורדה באינטרנט, ביצוע בהופעה, אבל לעומת זאת מותר לשיר במקלחת)
באינטרנט ובשימוש במחשב יש תהליך של ההעתקה זמנית למחשב בזמן הקריאה או השימוש (לשם תקשורת בין המחשב לאתר). דבר זה מותר כל עוד אינו פוגע כלכלית ביוצר. אולם נוצרת בעיה שלא נפתרה סופית עד היום בכך- האם מתן זכויות יוצרים באינטרנט הופך את ההגבלה להעתיק לרחבה יותר ולהגבלה להשתמש ולקרוא (שוב, כיוון שכל קריאה במחשב, טכנית מחייבת העתקה זמנית )
מהן זכויות ההפצה של יצירה?
נועד כדי לתת לבעל זכויות היוצרים את הכח לפעול נגד מפיצים וליצור ביקוש ליצירתו.
בישראל- מוגדרת הזכות להפיץ עותקים בפעם הראשונה ואח"כ היא לא מעוגנת (מותר לאדם למכור ספר שקנה לספרייה ציבורית). לגבי מוזיקה וסרטים מוגבלת גם יכולת ההשאלה (ספריות וידאו (ונלקחים תמלוגים על השאלות סרטים).
כיצד הופכות יצירות והמצאות לנכס עתיר תקבולים וכיצד מבטיחים שליוצרים ולמערכות ההפקה וההוצאות לאור יהיו די תמריצים להשקיע ביצירה?
זכויות היוצרים נועדו לתת בידי היוצר אמצעים משפטיים שיאפשרו לו להפוך את היצירה לנכס שניתן לסחור בו. אלה הן זכויות שנועדו לבעלים להפיק רווח מיצירה בדרכים שונות, המשותף לזכויות הוא יסוד הבלעדיות. כל אדם המבקש לעשות שימוש ביצירה צריך לקבל רשות מבעליה. לבעלים הזכות להעתיק או לעבד את היצירה, ליצור ממנה יצירות נגזרות, לשלוט בהפצתה ולהציגה בפומבי.
העתקה והקשר ההיסטורי: הזכות ליצור עותקים מהיצירה קשורה להתפתחותה של טכנולוגיית הדפוס במאה ה-15, שאיפשרה יצירת עותקים והפצה מהירה בעלות נמוכה יחסית. הדפוס חולל מהפיכה מבחינה כלכלית ותרבותית שאיימה לערער את מעמד המלוכה בהפצת טקסים חתרניים בעלי אופי דתי ופוליטי. חוק זכויות היוצרים הראשון נחקק בעקבות הפצת חומר כזה שעלול היה לסכן את יציבות השלטון. חוק זכויות היוצרים שחל בישראל עד היום לקוח מהחוק הבריטי מ- 1911, הוכנסו בו תיקונים אחדים על ידי הכנסת מאז קום המדינה. סעיפים בחוק זכויות היוצרים כגון: מניעת צריבה של יצירות מוזיקליות בהקף גדול על מנת למנוע מכירה בשוק הפירטי, מניעת צילום של ספר שלם במכונות הצילום בסיפריות הציבוריות כדי להימנע ממכירה, אלה מבטיחים כי בעלי הזכויות יוכלו לגבות תמלוגים על מכירת עותקים. כמו כן הזכות לתרגם יצירה לשפות זרות או עיבוד של רומן לסרט או מחזה, מעוגנת בזכות ההעתקה של הבעלים. הזכות מאפשרת לבעליה לשלוט לא רק על השוק המיידי אלא גם על ניצולם של שווקים אחרים.
העתקה והאתגר הדיגיטלי: מובן כי פעולת ההורדה מהאינטרנט, של תוכנות, משחקי מחשב, קבצים מוזיקליים וכדומה ללא הרשאה, היא הפרה של זכויות יוצרים ואסורה על פי חוק. בעניין העיתונים המקוונים שכתובותיהם מופצות באינטרנט, או שניתנה הרשאה לכך או שהבעלים ויתרו על הזכויות כאשר בחרו להפיץ גירסה דיגיטלית של העיתון ברשת. ישנן לעיתים חילוקי דעות משפטיים בנוגע להפצת טכנים באינטרנט שעלולים לפגוע בזכויות היוצרים, בעניין זה עדיין לא נקבע חוק בארץ או בעולם אך באירופה הוגדר (לא בצורת חוק) כי "כל העתקה זמנית שלא הותרה במפורש עלולה להיות הפרה של זכויות היוצרים". העתקה זמנית מתבצעת באמצעות לינק (קישור) המפנה את הגולם לעמודים הפנימיים של כתבות העיתון ואלה נשמרות אצלו במחשב באופן זמני. שימוש במדיה הדיגיטלית מחייב יצירת עותקים לשם עיון בקבצים גם על גבי תקליטורים וגם דרך קישורים באינטרנט. אם נאסור יצירת עותקים מסוג זה מתוך הטענה כי הם פוגעים בזכויות היוצרים, נפגע באינטרס הציבורי המבקש להבטיח גישה ליצירות ועידוד המחקר והלימוד. עם זאת גורמים נוספים עלולים להיפגע- למשל צלם שפירסם את תמונתו באתר אינטרנט עלול להיפגע מבחינה כלכלית. כל אתר יכול להפנות את קוראיו, באמצעות קישור, על התמונה וכל אחד יכול להוריד אותה. במצב כזה יוכל הצלם למכור עותק אחד בלבד של התמונה ולא יוכל למנוע את השימוש בה. החידושים הטכנולוגיים משפיעים על אמצעי היצירה ועל הצרכים להפצתן ומאתגרים את דיני זכויות היוצרים באופן שמחייב התאמה למציאות החדשה. כאן נכנס תפקיד מערכת המשפט.
ביצוע פומבי: הזכות הבלעדית לביצוע פומבי מאפשרת לבעל זכויות היוצרים לגבות תשלום גם על שימושים כמו: הופעה חיה, השמעת שירים ברדיו וכדומה. ביצוע נחשב פומבי אם נעשה בשטח הפתוח לציבור הרחב.
הפצה: שליטה של בעלי הזכויות בביקוש ובהצע של היצירות. זכויות הפצה נרחבות שונות מזכותו של בעל עותן אחד- למשל בעל ספר שאומנם אינו רשאי להעתיקו אך רשאי להשאילו לחברים או למכור אותו לחנות ספרים 'יד שניה' וזו רשאית להשאילו לציבור הרחב. כל הפצה של יצירות לציבור רחב, לצרכי מסחר, מחייבת רשיון וכפופה לתשלום תמלוגים על פי דיני זכויות היוצרים. אפשרות יצירת עותקים באינטרנט הובילה את מדינות האיחוד האירופי להוסיף לאגד זכויות היוצרים את "זכות ההעמדה לרשות הציבור".
אלקין-קורן נ., קניין רוחני בעידן המידע
No comments:
Post a Comment