סיכום בפסיכולוגיה: קונפורמיות

תהליכי השפעה ולחץ חברתי: קונפורמיות

n      בשיעור זה נדון ב-3 דרכים שונות של השפעה חברתית:

n      קונפורמיות – Conformity

n      היענות – Compliance

n      ציות – Obedience

קונפורמיות

קונפורמיות נוצרת כאשר אנשים משנים את התפיסות, את ההעמדות שלהם ואת התנהגותם כדי שיתאימו לנורמות הקבוצתיות, עקב לחץ קבוצתי אמיתי או מדומה ולעיתים בליווי קונפליקט מסוים.

נורמות- החוקים הבלתי פורמאליים. הדרך המקובלת לחשוב, להרגיש ולהתנהג בחברה או בקבוצה נתונה.

n      הקונפורמיות הנה פונקציה שימושית העוזרת לקבוצה להיות קבוצה ולעבוד כיחידה אחת:

1. משמרת את הסדר החברתי.
2. מגדירה ציפיות .
3. מסדירה את יחסי הגומלין בין בני האדם.
4. היא גם משמשת דרך לאדם לחוש שייכות לקבוצה.

n      עם זאת לקונפורמיות יש גם השפעות מאוד שליליות (למשל, אדם שותה רק כי חבריו שתו...)

n      מצבי נורמות הם שכיחים מאוד בחיי היומיום: אנשים נוטים להימנע מהפרת נורמות קבוצתיות, בידיעה שהקול החריג אינו אהוד.

n      למשל, צחוקים מלאכותיים בתוכניות קומיות – הצופים נוטים לדרג סדרות אלו כמצחיקות יותר ולצחוק יחד עם הקהל הבדיוני שהם שומעים, בהשוואה לצופים בתוכניות דומות שבהן אין קטעי צחוק מלאכותיים.

n      פרסומאים עושים שימוש בנטייתם של אנשים ללכת אחר הרוב. פרסומות כמו "רוב האנשים קונים..." נועדו לעורר את רצונם של צרכנים להשתייך לרוב ולהימנע מהתנהגות חריגה.

מחקרים קלאסיים של קונפורמיות

המחקר של שריף (Sherif, 1936):

n      מטרת הניסוי: בדיקת היווצרות קונפורמיות

n      תהליך הניסוי: שימוש בתעתוע חזותי - תנועה אוטו-קינטית

n      נבדקים התבקשו להעריך את מרחק תנועתה של נקודת אור בחדר חשוך לחלוטין פעם אחת כשהיו לבדם ופעם אחרת כשהיו עם עוד מספר נבדקים.

n      לאחר מכן הם הופרדו שוב, ונתבקשו שוב להעריך את גודל תנועת האור

n      ממצאים:

n       התברר שבקבוצה נוצרה תחושת התלכדות - הנחקרים נטו להתקרב זה אל זה בתחושותיהם, והתגבשה מעין נורמה מוסכמת על הכול.

n      בנוסף נמצא שהאנשים שינו את עמדתם לגבי התנועה, כי הם לא חזרו להערכה הראשונית שלהם. הנבדקים המשיכו לשמור על הנורמה שהתגבשה בקבוצה.

המחקר של אש (Asch,1955):

n      מטרת הניסוי: להראות כיצד לחץ קבוצתי משפיע על שיפוט.

n      תהליך הניסוי: מטלה של שיפוט ויזואלי. כל נבדק שהגיע למעבדה הוכנס לחדר שבו כבר ישבו כמה אנשים נוספים שהיו משתפי פעולה. הנסיין הסביר להם שמטרתם היא להשוות את אורכיהם של כמה קווים אנכיים שיוצגו להם.

n      משתפי הפעולה נתנו תשובה שגויה.

n      אש התעניין בתגובתו של  הנבדק האמיתי לתשובות האחרים הסותרות לחלוטין את ראייתו (ברור שהנבדקים האמיתיים ידעו את התשובה הנכונה- לפי ביצועים שלהם כשהם נשאלו לבד).

n      כמה אנשים הטו את התשובה שלהם בהתאם לנורמה שנקבעה על ידי הקבוצה?

הממצאים:

n      רק 25% מהנבדקים אמרו תמיד את התשובה הנכונה

n      כל היתר – נתנו לפחות פעם אחת תשובה שגויה וחלק גדול נתנו רוב הסבבים תשובה מוטעית.

כלומר, נמצא שאנשים משנים את דעתם, אפילו שהם יודעים שהם עונים תשובה לא נכונה.

n      הניסוי הזה מדגים את הנכונות של האנשים להתכחש למציאות הברורה – כדי להתאים את עצמם לדעת הקבוצה.
לאחר כל ניסוי, אש תחקר כל נבדק, והתברר, שאף נבדק לא חווה עיוות תפיסתי, כל הנבדקים פשוט ידעו שהם עונים תשובה לא נכונה, אבל תשובות שאר חברי הקבוצה ערערו אותם כך שהם לא היו בטוחים ביכולתם, ולכן הם יכלו לענות תשובה שונה מדעתם, מתוך הנחה שאחרים בקבוצה אולי יודעים יותר טוב (זאת על אף אי הכרת הקבוצה).

n      ה-25% שענו תשובה נכונה, הרגישו גם הם חוסר נוחות, וחיפשו בסוף הניסוי דרכים ליישב את שיפוטיהם עם אלו של הרוב.

קונפורמיות: מה ההבדל בין הניסוי של שריף לזה של אש?

נראה כ יש 2 סוגים של קונפורמיות:

n      קונפורמיות פרטית: השפעה אינפורמטיבית. ההנחה שלאחרים יש מידע אמין או מדויק יותר ולכן אנו באמת מקבלים את דעתם ומאמינים בה. זוהי קונפורמיות המערבת שינוי תפיסתי או קוגניטיבי. סוג זה מאפיין את הנבדקים במחקר של שריף בהם התשובה הנכונה אכן לא ברורה ויש נטייה לתפוס את דעת האחרים כמקור תשובה אמין. רוב הנבדקים בניסוי של שריף המשיכו לתת אומדנים קרובים לנורמה שגיבשה קבוצתם אפילו בבדיקה שנערכה שנה אחרי הניבוי.

n      קונפורמיות ציבורית: השפעה נורמטיבית. האדם פועל מתוך רצון לא להיות חריג או דחוי. שינוי ההתנהגות הוא רק על פני השטח. זוהי קונפורמיות שהיא צייתנות פומבית, "הליכה בתלם". סוג זה מאפיין את הנבדקים של אש שידעו שהתשובה שלהם שגויה– כשהתבקשו הנבדקים לרשום את תשובותיהם על דף מבלי שאחרים צפו בהם, ירדה פלאים מידת הקונפורמיות בתשובות.

מה משפיע על קונפורמיות?

השפעות קבוצתיות:

1. גודל הקבוצה: לגודל הקבוצה יש השפעה. בקבוצות גדולות אנשים נוטים יותר לקונפורמיות, אך מעבר למס' מסוים של אנשים (אש מצא ש-8) אין בעצם הבדל לגדול הקבוצה (אפקט התקרה).
2. אחדות דעים: כשכל משתפי הפעולה נותנים תשובה שגויה, זה משפיע יותר על קונפורמיות, מאשר כשיש דעות שונות בקבוצה. יש הבדל של ממש בין אדם העומד מול קבוצה מאוחדת בדעותיה לבין מצב שבו יש ולו אדם אחד שאינו מסכים עם הדעה הרווחת בקבוצה. הירידה בקונפורמיות במצב כזה נובעת מעצם שבירת הקונסנזוס ולא מנוכחות בן ברית, שכן ירידה זו בקונפורמיות נמצאה גם כאשר משתף הפעולה השיב תשובה שונה מהרוב, אך עדיין תשובה שגויה.
3. לכידות קבוצתית: קונפורמיות עולה ככל שלכידות הקב' גבוהה יותר (סנקציה של נידוי כואבת יותר בקבוצת חברים מאשר בקב' זרים). הרצון להשתייך לקבוצה המלוכדת ולזכות באהבתה מעלה את מידת הקונפורמיות.
4. מומחיות הקבוצה: קונפורמיות של הפרט גדלה ככל שהקבוצה מומחית יותר בנושא יחסית אליו .

אופי המשימה:

1. קשה: קונפורמיות עולה ככל שהמשימה שצריך לבצע קשה יותר
2. עמומה: קונפורמיות עולה ככל שהמשימה שצריך לבצע עמומה יותר
3. תשובה קבוצתית: קונפורמיות עולה כאשר צריך לגבש תובנה קבוצתית

אפיוני הפרט:

1. סטאטוס: ככל שהסטאטוס של הפרט גבוהה יותר בקבוצה, כך תקטן הקונפורמיות שלו
2. סגנון אישיותי: במחקרים נמצא שאנשים קונפורמיים נוטים להיות בעלי דימוי עצמי שלילי והערכה עצמית נמוכה. כמו כן, אנשים בעלי צורך שליטה גבוה נוטים להפגין עמידות בפני לחצים לקונפורמיות בהשוואה לאנשים עם צורך שליטה נמוך.

השפעות תרבותיות:

n      וארציות שונות על הניסוי של אש נערכו במקומות רבים בעולם ונמצא כי בד"כ אנשים ממערב אירופה ומצפון אמריקה הפגינו רמה נמוכה יותר של קונפורמיות מאנשים אחרים בעולם.

n      הסבר: בחברות בהם מתקיימת תלות הדדית גבוהה בין הפרטים- חברות קולקטיביסטיות, יש כנראה לחץ גדול יותר לקונפורמיות מחברות בהם אנשים פחות תלויים אלו באלו – חברות אינדיבידואליסטיות. 

n      אך יש להיזהר בפרשנות להתנהגות המתרחשת בתרבויות שונות: למשל, יש תרבויות שבהן שמירה על כבוד הזולת היא ערך חשוב במיוחד. בתרבות כזו, מתן תשובה נכונה בתשובה של אש יכולה להיחשב חוסר טקט, או ניסיון לבייש את חברי הקבוצה שנתנו תשובה שגויה. לפיכך, ייתכן שבתרבויות אסייתיות, נבדקים בחרו בקו השגוי לא מתוך קונפורמיות, אלא מתום רצון להפגין רגישות חברתית וטקט.

השפעת המיעוט על הרוב

n      במצבים מסוימים יכול המיעוט להשפיע באופן ממשי על עמדותיו של הרוב.

n      למשל הסופרג'יסטיות שנאבקו למען הצבעת נשים בבחירות באנגליה נחשבו בהתחלה למיעוט וכמפרות נורמות חברתיות. חלקן אף נאסרו בשל כך. יחד עם זאת, מאבקן צבר תאוצה, וכיום נשים בעולם המערבי הן בעלות זכות הצבעה, והדבר נראה כמובן מאליו.

n      מוסקוביץ ועמיתיו (Moscovici et al., 1969) השתמשו בהליך דומה לזה של אש, אולם מערך המחקר היה הפוך: היה רוב של נבדקים תמימים (4) ומיעוט של משתפי פעולה (2). כאשר שני משתפי הפעולה טעו בעקביות, 32% מהנשאלים ענו את תשובת המיעוט (הלא נכונה) בהשוואה ל- 0% בקבוצת בקורת. 32% אולי נראה מעט, אך יש לזכור שמספר זה הושג על ידי קבוצת מיעוט שהצליחה להשפיע על קבוצת רוב שהייתה גדולה ממנה פי שתיים.

מה גורם למיעוט לשכנע את הרוב? כיצד מצליח המיעוט לשנות מוסכמות ולהפוך נורמות?

1.  נקיטת עמדה שונה מצד המיעוט מעוררת תמיהה בקרב חברי הרוב, וגורמת להם להתלבטות ולבחינה מחדש של העמדות. תהליכי ההתלבטות תורמים להיכרות עם עמדת המיעוט, שיכולה להוביל בהמשך להתקרבות לעמדות אלו.
2.  המיעוט פוגע באשליית אחידות הדעים. כשמיעוט מפקפק בדעת הרוב, הדבר מקנה לגיטימציה גם לחברי הרוב לבטא את הספקות שלהם ביתר חופשיות.

מהם התנאים הנחוצים כדי שמיעוט ישפיע על רוב?

1. מיעוט משפיע יותר כשהוא עקבי בדעותיו: בולטות, רצינות והערכה.
2. המיעוט משפיע יותר כשהוא מפגין בטחון עצמי :בטחון עצמי נוטה לנטוע ספקות שיניעו את הרוב לשקול מחדש את עמדותיו ולבדוק חלופות

יציבות השפעת המיעוט על הרוב

השפעת המיעוט, לא רק שהיא אפשרית, במובן מסוים ההשפעה יכולה להיות מעמיקה יותר מהשפעתו של הרוב. השפעת הרוב היא לעיתים קרובות שטחית ונובעת מחששו של המיעוט להיות חריג. המיעוט לעומת זאת משפיע על הרוב בכך שהוא מעורר מחשבה ומוביל לבחינה מחודשת של העמדות – מוביל להרחבה של הידע וזווית הראיה. ההשפעה היא יציבה יותר, ולאורך זמן ארוך יותר.