צילום תיעודי
אוגוסט סנדר- צילם פרוייקט טיפולוגי- טיפוסי (במטרה להבין ולמפות את החברה),במשך 40 שנה, הנציח את החברה הגרמנית לפי מעמדות ועיסוקים. (פוליטי חברתי). הפרויקט נקרא הפנים של הזמן. הדמויות בתצלומים םונות לחזית, אין משחקי אור וצל, הדמויות מודעות לנוכחות המצלמה, כל התמונות באותה פרספקטיבה.- אותו גודל ומרחק, כדי שהשוני ביניהם יובלט באופן טבעי. כך יש ראייה טיפוסית ולא אישית. הוא פרסם בספרו 45 קטגוריות כשבכל אחת 12 תמונות. כך בוטלה היכולת של הצלם, וההתמקדות היא אך ורק במצולם. מראים את האנשים כמו שהם- בצורה מעט מבוימת. האוסף של פרויקט זה הוחרם על ידי הנאצים אך 150 פורטרטים מוצגים בתערוכתו של סנדר: "האיש של המאה ה-20". (תמונת הנפחים בעבודתם- נאצי וצועני- נראה מבוים כי הם מביטים למצלמה, מודעים לה ועומדים בתנוחה לא טבעית.)
ג'ייקוב ריס- צילם בארה"ב באזורי עוני- בעזרת פלאש וכך הפתיע אנשים. ראה עצמו כעיתונאי ולא כצם- צילם אזורים במצב תברואתי וכלכלי רע. הדמויות בתצלומיו מודעות לנוכחותו אך עדיין התצלום אמיתי. יש שקיפות ריאליסטית. השתמש בתצלומיו כדי להראות לשכבות העליונות את העוני שקיים, ללמד אותם על החצי השני- בו שילב את תצלומיו והפך אותם לספר בשם זה, כדי להגביר את המודעות לעוני בארה"ב. הוא בא בגישה לצלם אנשים במצבם הטבעי אך בסוף יצא שיש ביקורתיות על במצב. הפלאש מאיר את האנשים – ריס מאיר את האנשים ואת הבעיות החבריות וכך אולי יביא לתיקון. הפלאש מציג את הדברים כמו שהם- מבליט את הקלסטרופוביה והחנק במקומות הללו. (תצלום ילדה כנגד הקיר- אין לאן לברוח. תצלום חדר צפוף עם הרבה אנשים- תוך הבעת ביקורת על מצב זה.)
לואיס היין- התעניין בצילום לימודי, במסר של הצילום ולא בצילום אסטטי ותערוכות. רצה להעלות את המודעות החברתית לבעיות ובעיקרן עבודת ילדים. צילם ילדים שנוצלו במקומות עבודתם. (תמונות של ילדות במפעל- הפוקוס הוא על הילדות ולא על המכונות שמטושטשות, בלעי המפעל לא יודעים שהוא מצלם אך אחת הילדות כן.) פרויקט נוסף שילם הוא את המהגרים הנכנסים לארה"ב מאליס איילנד.( תמונת המהגרים במדרגות- מקום רווי מתח, המהגר קולט את המצלמה ומסתכל לעברו). צילם גם את פרויקט בניית האמפיר סטייט בילדינג. (תמונת הפועל על הבניין- לואיס היה עומד במקום בטוח ומצלם את עובדתם של הפועלים.)
FSA- קבוצה של צלמים שנשלחו לצלם בתקופת השפל הכלכלי בארה"ב, צילמו חקלאים, צילמו את העוני שהיה בכפרים, רצו להראות את ההתמודדות של ארה"ב עם המשבר ( נשלחו ע"י רוזוולט).
דורות'יה לאנג-אחת מצלמי ה FSA, שרצו להציג את התמודדות אמריקה עם המשבר הכלכלי. צילמה את העוני, הלכלוך והבעות הייאוש של האנשים. תמונותיה הביאו מבט הומני על הטרגדיה האנושית של השפל הגדול והשפיעו באופן ממשי על התפתחות הצילום התיעודי. תצלום האמא הנודדת- עם שני ילדיה באוהל- מעיד על המצב , הילדים כביכול מתביישים מהמצב ומסובבים את ראשם. (או שהם פשוט צחקוו וזה לא מצטלם טוב). הראש המורכן מסמל קדרות וייאוש.
No comments:
Post a Comment