תהליכי השפעה ולחץ חברתי: ציות לסמכות
ציות לסמכות: שינוי בהתנהגות שנוצר על ידי ציווי ישיר של דמות סמכות
n מגיל צעיר מחנכים אותנו לציית לסמכות.
n קבלת סמכות לגיטימית הכרחית לתפקוד אופטימאלי של חברה.
n סמלים פשוטים של סמכות כמו מדים ותגים מייצגים את הכוח שיש לסמכות וגורמים בקלות לאנשים לציית
n משפט אייכמן עורר שאלות רבות בנוגע לטבע האדם. שוב ושוב הוא אמר שהוא "פשוט ציית לפקודות". ואכן, לאחר מלחמת העולם השנייה החלו פסיכולוגים חברתיים לעסוק בשאלה מתי ציות הופך מהתנהגות פונקציונאלית לקבוצה, לציות עיוור המביאה אנשים ללכת אחר מנהיג ללא הפעלת שיקול דעת והתנגדות ובניגוד למערכת הערכים שלהם?
הניסוי של מילגרם
n אחד הניסויים הידועים והשנויים במחלוקת שחולל פריצת דרך בהבנת תופעת הציות לסמכות היה הניסוי של סטנלי מילגרם (1965) שתהה מה גרם לאנשים רבים כל כך לבצע מעשים המנוגדים לכללי המוסר הבסיסיים בתקופת המשטר הנאצי.
n מטרת הניסוי: בחינת מידת הציות של המשתתף להסכים להוראות סמכות שהורתה לו לבצע פעולות העשויות להיות מנוגדות למצפונו.
תיאור הניסוי
n גיוס הנבדקים נעשה ידי פרסום מודעה של "דרושים נבדקים להשתתפות בניסוי זיכרון באוניברסיטת ייל. הניסוי ייקח כשעה והמשתתפים יקבלו 4.5 דולר ". הנבדקים היו גברים בגילאי 20-60 המגיעים מכל שכבות האוכלוסייה.
n החוקר מסביר למשתתף בניסוי ולשחקן שהתחזה למשתתף נוסף בניסוי שהם עומדים להשתתף במחקר שבוחן את היעילות של מתן עונש על למידה. התפקידים חולקו כך שהמשתתף האמין שהוא קיבל את תפקיד המורה באופן מקרי, בעוד שהמשתתף השני, השחקן, קיבל את תפקיד התלמיד.
n בשלב זה הנסיין מבקש שהמורה יתלווה אליו לחדר השני, בו הוא רואה כיצד מחברים את ידיו של ה"תלמיד" לאלקטרודות חשמליות. ה"תלמיד" מספר לנסיין שיש לו בעיות בלב. הנסיין אומר שהשוק יהיה כואב שלא יגרום לו נזק לצמיתות.
n הוא חוזר עם הנסיין לחדר הבקרה, בו הנסיין מסביר לו שבמכונת השוק יש מתח שנע בעוצמתו מ V15 (לידו רשום שוק קל) ועד V450 (לידו רשום XXX-סכנת מוות).
n תפקידו הוא להקריא רשימה של זוגות מילים, לאחר מכן לערוך ל"תלמיד" מבחן זיכרון. אם התשובה של ה"תלמיד" נכונה עוברים לשאלה הבאה. אם תשובתו שגויה יש להכריז את התשובה הנכונה ולתת שוק. בזמן הלחיצה על המתג נדלקת נורה אדומה ושומעים רעש של בזזז מחדרו הסמוך של ה"תלמיד".
החוקר (ח) משכנע את הנבדק (נ) לתת שוקים חשמליים כואבים לנבדק אחר,
שהוא למעשה שחקן (ש).
n את החדר הסמוך לא יכולים לראות, אך שומעים את המתרחש בו דרך רמקול המחובר בין החדרים. אחרי כל תשובה שגויה יש להעלות את עוצמת השוק ב V15 . ב- V150 ה"תלמיד" מבקש להפסיק היות והלב שלו מתחיל להציק לו והוא מסרב להמשיך הלאה. הבקשות ממשיכות ו ב –V 300 ה"תלמיד" עומד על דעתו שאיננו מוכן יותר להמשיך. ב –V 330 ה"תלמיד" מבקש בצעקות תן לי לצאת מפה, תן לי לצאת מפה. ולאחר מכן נשמע קול נפילה והוא לא עונה יותר.
n בנקודה זו (150 וולט ומעלה) הרבה מהנבדקים מתחילים לנוע באי נוחות, פונים אל החוקר, וחלקם אף אומר שיחזירו את הכסף.
n אם במהלך הניסוי הנבדק פונה לנסיין ושואל אותו מה לעשות? אולי כדאי להפסיק? משיב הנסיין בטון החלטי: תמשיך בניסוי, הניסוי מחייב שתמשיך, זה הכרחי שתמשיך.
n הערכת פסיכיאטרים: רק אדם אחד מתוך אלף איש ייתן את השוק המקסימאלי.
n ממצאים: 65% נתנו את השוק המקסימאלי. על-אף שרבים הרגישו לא נוח והיו לחלקם תגובות היסטריות. אף נבדק לא נתן שוקים שפחתו מ-300 וולט.
n ניסוי זה שוכפל במדינות אחרות עם נשים וילדים והתקבלו אותן תוצאות. גם בשנת 2002 נערך שכפול לניסוי זה ועדיין הציות לסמכות היה סביב 65%.
מדוע אנשים צייתו?
1. הנורמה של ציות לסמכות
n הנורמה שהופעלה בניסוי הייתה הנורמה של ציות לסמכות – התפיסה שאנשים צריכים לציית לפקודות שניתנות על ידי אדם עם סמכות לגיטימית. סמכות נשאבת ממעמד או תפקיד, לא מאדם מסוים.
n למשל, כאשר טוראי מצדיע לקצין – הוא מצדיע לדרגה, לא לאיש.
n לעיתים אוכפים ציות לסמכות. רוב הזמן, לעומת זאת, ציות מונע על ידי תחושה אישית של מחויבות, כמו בניסוי - הנבדקים האמינו שיש לנסיין את הזכות הלגיטימית להגיד להם מה לעשות, ועליהם החובה לציית.
תנאים לקיום הנורמה של ציות לסמכות:
- סמכות צריכה להיות לגיטימית: אם נבדק אחר, שהיה משתף פעולה, התבקש להחליף את הנסיין ולהמשיך את הניסוי, ירד אחוז הציות.
- פיקוח של דמות הסמכות: המרחק בין הנבדק לנסיין.
- מיקום הניסוי.
- הדמות הסמכותית צריכה לקבל גם אחריות: כאשר נותנים את האחריות לסמכות – אנשים רואים את עצמם רק כסוכנים שלה, חלק מהמערכת הטכנית, הלא חושבת, של ציות. מידת הציות פוחתת אם האנשים מאמינים שהם אחראים לפעולותיהם.
n למשל, הרעיון שיש תמיד לאנשים את הזכות והחובה לסרב פקודה בלתי חוקית בעליל, הוא חלק מקוד ההתנהגות הצבאי (הטבח בכפר קאסם).
תנאים לקיום הנורמה של ציות לסמכות:
- הנורמה של ציות צריכה להיות נגישה: כחברי חברה שעברו תהליכי תחבור מוצלחים, הנבדקים קיבלו בתחילה את חובתם – לתת מכות חשמל קלות. בהמשך הניסוי הם התחילו לבטא דאגה בקשר לקורבן וחלקם בגרימת הסבל שלו. חוסר ודאות כזה גורם לאנשים לשאול שאלות לגבי הנורמות. אבל הנסיין בלם את השאלות וההתנגדות ומיקד את האנשים בנורמה של סמכות לגיטימית על ידי דבריו "אין לך ברירה", "הניסוי דורש שתמשיך". תגובות אלו הפכו את הציות לנורמה נגישה ומתאימה למצב. הרוגע והביטחון של הנסיין מול חוסר הביטחון של הנבדק, תמכו עוד יותר ברעיון שציות הוא התנהגות טיפוסית. מאחר שלא הייתה תמיכה חברתית לפירושים אחרים של האירועים, רוב הנבדקים נכנסו לתלם, וצייתו להוראותיו. ואכן נמצא כי רמת הציות ירדה לעשירית כאשר נכח בחדר עוד משתף פעולה שהביע התמרמרות על התנהלות הניסוי.
- נורמות אחרות צריכות להיות פחות נגישות: הנבדקים חוו קונפליקט בין נורמות- נורמת הציות ונורמת העזרה לאחר ואי פגיעה בו. מיליגרם אכן בדק כיצד ישפיעו ואריאציות של מרחק בין הנבדק ללומד. נמצא כי אכן הקטנת המרחק בין הנבדק ללומד (למשל, כאשר הם היו באותו חדר), הגדילה את הנגישות של הנורמה החברתית, ואחוז הציות ירד.
2. הסכמה ומלכוד
דבר נוסף שמסביר את התנהגות הנבדקים היא מהות המשימה:
- שימוש בנורמה של מחויבות הדדית: למעשה השתמשו בטכניקה של "רגל בדלת" עם הנבדקים. הם התחייבו למהלך שבהתחלה נראה בלתי מזיק. מכות חשמל היו חלשות מאוד, והכוונה הייתה לשפר למידה.
- הסלמה: הציות הראשוני אישר במחשבותיהם את זכות הנסיין לכוון את התנהגותם. אחרי שהכירו בו כסמכות לגיטימית, היה להם קשה יותר לסרב לפקודות המסלימות ההדרגתיות שלו.
- דיסוננס: התנהגותם הפכה להיות יותר ויותר הרסנית וזה עורר דיסוננס קוגניטיבי. סביר להניח שהנבדקים ראו את עצמם כאנשים הגונים וטובים, אך המעשים שלהם לא התיישבו עם דימוי זה. הם הרגישו מוטיבציה להקטין את הפער. סביר להניח ששיטת האשליה העצמית כדרך ליישב את חוסר העקביות לא עבדה כאן, כיוון שההתנהגויות היו מאוד ברורות והיה קשה לספק מניע להתנהגות. סביר להניח שאחת הדרכים שננקטו במצב כזה היא האשמת הקורבן.
3.האשמת הקורבן
n לעיתים אנשים שמצייתים לפקודות הרסניות מגיבים בכעס ובעוינות כלפי הדמות הסמכותית שכיוונה את התנהגותם.
n אבל תגובות נגד הסמכות הן פחות סבירות כאשר הציות מקובל ולגיטימי, אז סביר יותר להניח שהתגובה תהיה להאשים את הקורבן.
n נטייה זו באה מהאמונה בעולם צודק – הרעיון הוא שהעולם הוא מקום מסודר והוגן, ואנשים מקבלים מה שמגיע להם. אם משהו רע קורה, כנראה שהקורבן "ביקש" את זה.
n אמונות כאילו מתוכננות להגן עלינו- אם העולם אינו צודק כל אחד יכול להיות קורבן. נראה שהנטייה להאשים את הקורבן היא חזקה יותר כאשר הסבל של האחרים נגרם על ידינו.
n האשמת הקורבן היא אחת התוצאות המסוכנות של ציות לפקודות הרסניות; כשזה קורה – הקורבן – שפעם היה קורבן תמים, הופך להיות מישהו שמגיע לו התעללות.
בקורת אתית על ניסוי
n הניסוי עורר בקורת אתית רבה, שעוררה ויכוח שנמשך שנים רבות. בסופו של דבר הניסוי הביא לשינוי של מערכות האוניברסיטה לגבי ההיבטים האתיים בניסויים על בני אדם וחיות. קמו ועדות שבחנו את ההיבטים האתיים בכל ניסוי. למרות שיש בכך ויתור מסוים – אין אפשרות לבצע ניסויים כאלה..
לסיכום הניסוי של מילגרם:
n קבלת סמכות לגיטימית הכרחית לתפקוד אופטימאלי של חברה. אך כפי שראינו, ניתן לנצל סמכות זו לרעה.
n השיעור החשוב שניתן ללמוד מהניסוי של מיליגרם היא כמה קשה להתנגד לכוחן של נורמות מושרשות ומשותפות. ציות עובד טוב רוב הזמן, ולכן התנגדות לסמכות היא דבר קשה.
n אולי קשה לדמיין שבמצב דומה היית מתנהג כמו הנבדקים, אבל התהליכים הפסיכולוגים שהופעלו במצב כזה - הפעלת הנורמה של ציות, הוצאת נורמות אחרות שיכולות לכוון התנהגות, מחייבות הדרגתית לדפוס התנהגות מסוים, והצדקת ההתנהגות - יחד היו צירוף בעל כוח אדיר.
מציות במעבדה לזוועות חברתיות
n האמונות לגבי החשיבות של סמכות ודבקות לנורמות מחייבות כלפי הסמכות יכולות להוביל להסלמה בהתנהגות, אבל אינן מסבירות לגמרי זוועות כמו השואה או מה שקרה בסרביה או במקומות אחרים בעולם.
n למה הנורמות שמובילות אותנו לעזור ולהגן על אנשים לא מתגברות במצבים כאלו? לפחות חלק מהתשובה טמון בתהליכים של עוינות ושנאה בין קבוצתית. שנאה זו מובילה לשלילה מוסרית – מצב שבו הקורבנות מקבוצת החוץ מאבדים את האנושיות שלהם ונורמות כמו הדדיות חברתית לא תופסות.
מרד והתנגדות
n בדיוק כמו שתהליכים של השפעה חברתית יוצרים ציות, הם יכולים גם לתמוך במעשים של התנגדות.
n סיכוי גבוה יותר לתהליכי מרד והתנגדות קיים אצל קבוצות מאחר וקבוצות קשות יותר לשליטה מאשר יחידים.
n ואכן, הסיכוי להתנגד לנורמה של ציות גבוה יותר כאשר יש נוכחות של אחרים שמתנגדים לנורמה: נוכחותם של אחרים וההזדמנות שהם נותנים ליצור נורמות קבוצתיות של התנגדות היא הגורם המכריע בהגברת ההתנגדות.
n למשל, התנגדות הנזירים בבורמה, התנגדות הסטודנטים בסין
No comments:
Post a Comment