סקאלה: (גירוי תגובה) (חושים) (רגשות) (כישוף ) (מיתוס )
עיקרון דומה מושך דומה עובד במערכת הרגשות. אדם רגוע שנמצא תחת שליטה, יגרום לקהל הרגשת ביטחון. דובר חביב יגרום לקהל להיות משוחרר. לעומת זאת דובר עצבני גם אם מסריו המילוליים מרגיעים ישרה תחושה לא טובה בקהל.
בעולמנו מנסים להפעיל אותנו באמצעות רגשות. אפילו הכותרות בעיתון באות מתוך מטרה לעורר רגש כלשהו. מדובר בכותרות "רגשיות".
מיתוס: יש נטייה למצוא הסבר לכל דבר, להישען על דבר מה, מדובר בסיפור מיתוסי הגורם לנו להישען עליו. דת למשל. אם יש אסון טבע, אז אלוהים כועס. המיתוס נתפס כמציאות אצל אנשים שונים.
דוגמה נוספת: סיפור הדמוקרטיה בישראל. אנחנו תופסים את ישראל כמדינה דמוקרטית. אך האם ניתן להמשיך לסבור כך כאשר מגדירים אותה כיהודית ודמוקרטית.
אמת על פי טבע- פיזיס
אמת על פי מוסכמה- נומוס
למיתוס נוצר לעיתים מעמד של דבר קדוש, טאבו, דבר שאין עליו עוררין.
אז האם יש אמת אמיתית? (שעתיים של חפירות ולא נמצא ממצא).
מתודולוגיה-שיטה (אנחנו מחפשים שיטה שתביא אותנו בבטחה לאמת).
מיתוסים שונים מספרים סיפורי בריאה שונים, מסבירים עובדות באופן שונה. נשאלת השאלה מי הצודק?
דוגמה לאיבוד מיתוס בא לידי ביטוי בתרבות יוון- מסורת של למידה: במקום לשחזר את דברי המורה, התלמיד בודק היכן הוא טעה, והיכן ניתן לשפר את דבריו.
מיתוס בא להגיד לנו מאיפה באנו, לאן אנחנו הולכים ומה מקומנו בעולם. מיתוסים מנוגדים מובילים לכך שמישהו אחד לפחות טועה, מה שלא מפריע למיתוס לצמוח ולהתפתח. דוגמה: למוסלמי יש את האלוהים שלו וליהודי את האלוהים שלו- למרות הניגוד שתי הדתות צמחו והתפתחו.
עד עולם המיתוס- מחליטים בשבילך- המסורת, הדת, החברה. מעולם זה ואילך נכנסת לתמונה המסורת הביקורתית. דוגמה למסורת זו באה לידי ביטוי בצורה מובהקת ביוון העתיקה.
רטוריקנים בתקופת יוון והפילוסופיה היוונית השתמשו בהיסקים לא תקפים. קודם יש למצוא אמיתות. היסק תקף-שאין לו דוגמה נגדית.
טענה- תוכן שיכול להיות אמיתי או שקרי.
No comments:
Post a Comment