סיכומים בתנ"ך: התפתחות הציויליזציה – בראשית ד'

סיכומים בתנ"ך: התפתחות הציויליזציה – בראשית ד'

מתוך: סיכומים בתנ"ך - עלילות הראשית

פרק ד' בבראשית הוא פרק של התחלות גדולות: הלידה הראשונה בעולם, הפעם הראשונה שהאדם מביא מינחה לאל, תחילת התפתחותם של מקצועות ותחומים אחדים של התרבות האנושית.

החגיגיות של הפרק הזה, מופרעת בגלל מאורע שגם הוא קורה בפעם הראשונה – הרצח הראשון. מעשה הרצח הזה מוזכר בסך הכל בחצי פסוק, אבל נוגע לפרק כולו.

מה הביא את קין לקום ולהרוג את הבל אחיו? הסיפור חסכני ומקוטע מאוד, ולכן, קמו הפרשנים והדרשנים ומילאו את החלל, השלימו פערים כל אחד בדרכו:

א.         המדרש בבראשית רבה פרשה כ"ב מציג מספר אפשרויות של שיחה שהתקיימה בין קין והבל לפני הרצח כבסיס לריב ביניהם. הכתוב בבראשית ד' 8 מקוטע וחסר: "ויאמר קין אל הבל אחיו (?), ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו".

המדרש: "על מה היו מדיינים? אמרו: בואו ונחלק את העולם. אחד נטל הקרקעות ואחד נטל המטלטלין (החפצים).

זה אמר: האדמה אשר אתה עומד עליה – שלי...

זה אמר: בתחומי בית המקדש נבנה...

אמר רב הונא: תאומה נולדה עם הבל. זה אומר: אני נוטלה (לוקח אותה לאישה) שאני הבכור, וזה אומר:אני נוטלה, שנולדה עמי. ומתוך כך"ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו".

ב.         יש המפרשים שקין לא תכנן להרוג את הבל, והוא עשה זאת אחרי שהם הסתכסכו בשדה,  כפי שמופיע בנוסח תרגום ה-70 (תרגום המקרא ליוונית) "ויאמר קין אל הבל אחיו – נלכה השדה, ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו".

תוספת זו של תרגום ה-70 על הנוסח המקראי החסר, מעידה על נסיון הסבר לסיבת הרצח.

ג.          בר תנא – פרקי בראשית במחשבת ישראל – "לא פורש מה אמר קין להבל, אך דוקא העלמה זו, מלמדת שהכוונה לאמירה חסרת משמעות, כלומר, השמעת צלילים וקולות ומילים שאינם מצטרפים לידי תוכן, ואין בהם כל הגיון ומובן. כי אומנם, הכוונה כאן לתאר את הרצח כפרי דחףבלתי רציונלי, שמקורו בנבכי הנפש".

ד.         "ויאמר/וימר קין אל הבל אחיו..." – יש המציעים לקרוא וימר משורש מ.ר.ר כלומר, קין הרגיש מרירות בליבו כלפי הבל אחיו שמנחתו התקבלה ולכן הרגו.

סיפור רצח הבל מדגיש כמה רעיונות מרכזיים ומסרים מיקראיים:

א. חופש הבחירה – "הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב – לפתח חטאת רובץ ואליךתשוקתו ואתהתמשול בו"           

יש שתי דרכים להבין את הרעיון בפסוק:

1.  שני תנאים ושתי תוצאות:

     - אם תיטיב – שאת (יסלח לך)

          - ואם לא תיטיב – לפתח חטאת רובץ

                        2.  שני תנאים ותוצאה אחת:

                             - אם תיטיב שאת (מנחה טובה)

                      - ואם לא תיטיב – לפתח חטאת רובץ

ההשגחה האלוהית – "ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך... ויאמר מה עשיתקול דמי אחיך

צועקים אלי מן האדמה" (בראשית ד, 10-6).

            כל מעשי האדם גלויים לפני ה'. האל מזהיר את האדם ומוכיח אותו על מעשיו, ומשלם לו כגמולו.

ג.          קדושת החיים – "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" (בראשית ד 10). מטאפורה לפיה לדם האדם יש קול – דמו של הנרצח זועק לנקמה. המילה "דם" ברבים – "דמי" – דמו ודם זרעיותיו.

עונשו של קין – "ועתה, ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיךמידיך" (11) מעיד על כך שהאדמה, שספגה את דמו של החלל – טמאה.

חוק עגלה ערופה (דברים כ"א 9-1) פותר את בעיית טומאת האדמה ע"י טכס עגלה ערופה שבאמצעותה יכפרו תושבי העיר הקרובה למקום מציאת החלל על הדם שנשפך, ויטוהרו מן האשמה.

נקמת הדם – אינה רצויה בעיני ה' – "הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה – והיה כל מוצאי יהרגני.ויאמר לו ה': להן, כל הורג קין שבעתיים יקם..." (15-14).

ד.         פרימט מוסרי – העדפת המוסר על הפולחן – רק הקרבת קורבן שנעשתה מתוך כוונה – תתקבל ברצון ע"י ה'. הפרשנים למדים מדיוק בכתוב על ההבדל בין המנחות שהביאו הבל וקין, בנסיון להסביר את העדפת מנחתו של הבל: "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'והבל הביאגם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן" (4-3).

קין חיכה לסוף השנה, לאחרוני הפירות והירקות הנאספים בשדה, לעומת הבל, שהביא מצאנו (שלו/מעצמו) מן הבכורות והחלב – התוצרת המובחרת.

ה.         ההתפתחות הטכנולוגית החומרית, ללא עקרונות מוסריים, אינה מבטיחה את אושרה של האנושות, אלא מגבירה את השחיתות ואת האלימות.

מצד אחד: "ותלד את חנוך ויהי בונה עיר... ותלד עדה את יבל הוא היה אבי יושב אוהל ומקנה... יובל הוא היה אבי כל תופש כינור ועוגב... תובל קין לוטש כל חורש נחושתוברזל..." (22-17).

מצד שני: "עדה וצילה שמענה קולי... כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי, כי שבעתייםיקם קין ולמךשבעים ושבעה" (24-23).

זו למעשה השירה הראשונה בתנ"ך בה מזמין למך את שתי נשותיו ומתפאר בפניהן כיצד הרג איש וילד שגרמו לו נזק מזערי, והבטיח לנקום עד 77 דורות במי שיתנקם בו.

(יש הסבורים ששירה זו מביעה חרטה של למך המתוודה לפני נשותיו על אלימותו בעבר).

שירת למך מדגישה את ההדרדרות המוסרית שחלה בעולם מימי קין המתבייש בחטאו, עד למך (דור חמישי לצאצאי קין) שמחבר שירים על דרכו האלימה.