סיכומים בתנ"ך: בראשית פרק א – ב פס' 3 סיפור הבריאה הראשון

סיכומים בתנ"ך: בראשית פרק א – ב פס' 3 סיפור הבריאה הראשון

מתוך: סיכומים בתנ"ך - עלילות הראשית

חלוקת התנ"ך לפרקים נעשתה ע"י הכומר הנוצרי סטיבן לאנגטון והסתיימה בשנת 1205. על מנת לנתק את השבת מסיפור בריאת העולם ולהמעיט בחשיבותה ובקדושתה (שכן בנצרות היום הקדוש הוא יום ראשון), הוא סיים את פרק א' אחרי היום ה-6. חלוקה זו מנוגדת למסורת היהודית, שכן השבת היא שיא הבריאה וחלק אינטגרלי (בלתי נפרד) מהסיפור. זו הסיבה לכך שהיחידה בנויה מפרק א ומשלושת הפסוקים הראשונים של בראשית, פרק ב.

בריאת העולם נלמדת על פי שתי תפיסות:

לפי הגישה המסורתית – העולם נברא יש מאין – לא היו יסודות קדומים לבריאה.

לפי הגישה המודרנית של חקר המקרא – העולם נברא יש מיש – היו יסודות קדומים מהם נברא העולם.

מה נברא בכל יום?

יום א'- האור

יום ב'- הרקיע

יום ג'- יבשה וצמחים

יום ד'- מאורות- שמש ירח וכוכבים

יום ה'- בע"ח ימיים ועופות

יום ו'- בעלי חיים יבשתיים ואדם

יום ש'- מנוחה

פרקי בראשית א-ב הפותחים את ספר בראשית מתארים את בריאת העולם בדרך שונה.

לתופעה זו של שתי הגירסאות קיימים שני הסברים שונים המייצגים שתי גישות מנוגדות:

א. גישת הפרשנות המסורתית – יוצאת מנקודת הנחה שלא יתכנו סתירות בין הסיפורים מכיוון ששני הפרקים מקורם באותו מחבר, אלא, שפרק א' מתאר את הבריאה באופן שיטתי וסכמתי (טבלתי) = הכלל ,ואילו פרק ב' מתמקד באדם ולא בתיאור כרונולוגי של הבריאה= הפרט . לשיטת המסורת – שני הסיפורים משלימים זה את זה ומציגים פן אחר בבריאת העולם.

ב. גישת המחקר –לפיה,   התורה הורכבה מארבעה מקורות שונים שנתחברו בזמנים שונים, על ידי מחברים שונים. אחד הנימוקים להשערה כי יש מקורות שונים הוא השימוש בשמות שונים של הקב"ה: בחלק הוא נקרא "אלוהים" ובחלק מן המקורות "יהוה".

ב',4- 25

השוואה  על פי הקריטריונים הבאים: שם האל ואופיו, מה ברא האל, סדר הבריאה, משך הבריאה, אופן הבריאה, הסגנון.

קריטריונים	פרק ב'
1. שם האל הבורא	ה' אלהים.
2. דמותו של האל הבורא	מוחשי, בעל תכונות אנושיות -יוצר, נופח, נוטע גן, נסיונות בבריאה, לוקח צלע ומעצב אותה, מתהלך בגנו. דמות מיתולוגית. =>מעורבות האל בבריאה
3. סדר הבריאה	האדם - תחילה (ב',7), הצומח - לאחר האדם (ב',8-9), אחריו – בעלי חיים (ב',19),  ולבסוף – האישה (ב',21-22).
4. המצב הראשוני של העולם, מייד עם בריאתו	אד עולה מן הארץ. ומצויין במפורש שאין עדיין בעולם צמחיה, אדם, גשמים.
5. משך הבריאה	אין התייחסות למשך הזמן, אך נראה שזו בריאה רצופה, תהליך שנמשך, ב"יום עשות..." (ב' 4).
6. אופן הבריאה	העולם נוצר בעשייה וביצירה של ה':– "וייצר ה'... ויפח, ויטע..."
7. הסגנון	עממי, סיפורי, אגדי עשיר בפרטים
8. הערכת האל את בריאתו	אין הערכה. ולמעשה, סיפור גן עדן הוא תחילת הרע בעולם, התלויה בבחירתו של האדם.
9. המים	המים הם מקור חיים, צורך קיומי לאדם. נזכרים האד, המטר, הנהרות.
10. היחס בין איש לאישה	נבראו בזה אחר זה  תוך ציון תלות האישה בגבר: נוצרה ממנו ומתקיימת מולו (ב', 18, 21-22).

בריאת האדם בבראשית פרקים א'-ב'.

קריטריונים	פרק א'	פרק ב'
1. בריאת האדם	נברא בצלם אלוהים, במאמר, בתכנון אלוהי ובהודעה על כך מראש. שיא הבריאה, הנעלה בין הברואים-בצלם אלוהים.	נברא מחומר, מעפר, ביצירה של יש מיש, אך יש בו יסוד אלוהי - נשמת החיים שנפח בו האל. האדם הוא מרכז הבריאה, והברואים האחרים נועדו לספק את צרכיו. (הוא הסיבה לקיום הגשם והצומח).
2. מקומו של האדם בסדר הבריאה	נברא אחרון, לאחר שהושלמה הבריאה החומרית - למענו.	נברא ראשון .
3. תפקידו של האדם בעולם	תפקידו לרדות בעולם ובבעלי החיים, למלא את הארץ ולכבוש אותה. לכבוש את העולם ולשלוט בעולם החי	תפקידו "לעבדה ולשמרה" = שומר הגן/ גנן. פרוש אחר : בשירות האל, לעבוד ולשמור את מצוותיו (כמו הלוויים משרתי המקדש: במדבר ג', 5, 8: "ושמרו את... לעבוד את..."). מאידך, מתן השמות לבעלי חיים מעיד על אדנותו עליהם.
4. מעמדו של האדם בעולם	יצור מרכזי בעולם הגשמי. שיא הבריאה, שהכל נברא למענו.	יצור מרכזי בעולם המוסרי (עם מערכת של הגבלות ואיסורים, שכר ועונש).      העולם החומרי מספק את צרכיו.
4. ברכה	פריון - "פרו ורבו...", כיבוש הטבע והתפשטות בארץ – "ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו...".	אין.
5. איסורים/ הגבלות	צמחוני - מותר לו לאכול מן הצומח בלבד.	איסור לאכול מפרי עץ מסוים.
6. איש ואישה	נבראו ביחד.	נבראו בשני שלבים: תחילה  נברא אדם ולאחריו, ממנו, נבראה האישה.

 מסקנה: בפרק א' -האדם הוא יצור עליון, נברא בצלם אלוהים (=דמיון לאל ברוח/בחכמה), שולט בטבע, מודגשהצד הביולוגי: זכרונקבה, האדם הוא שיא הבריאה, העולם נברא למענו. האדם הוא עיקרו של העולם הגשמי. לעומת זאת בפרק ב', האדם הוא יצור גשמי ונחות, שנוצר מעפר, אך הוא שותף לאל – נותן שמות לבעלי חיים. תפקידו מוגבל - שומר הגן/גנן. הצד הרגשי מודגש: "לא טוב היות האדם לבדו". גם אדם זה הוא מרכז הבריאה, הסיבה ליצירת שאר הנבראים..

בריאת האישה

גם תיאור בריאתה של האישה בסיפור הבריאה שבפרק ב' שונה מתיאור בריאתה בפרק א'.

קריטריונים	פרק א 27 -31	פרק ב 18 -25
מקומה בסדר הבריאה	זכר ונקבה ברא אותם=יחד.	אדם נברא ראשון, האישה – אחריו ואחרי בעלי החיים.
אופן בריאת האישה	נבראה במאמר.	נבראה מצלעו של אדם.
מעמדה ותפקידה	שוויון עם הגבר - נבראה עימו . תפקידה כמו של הגבר –לשלוט בבריאה. מבורכת בברכת פרו ורבו ושאר הברכות.	אי שוויון עם הגבר –נבראה אחרונה ומצלעו. תפקידה לשמש לאדם בת זוג – חברה ותמיכה. תיאור זה מציב אותה בעמדה נחותה – גם במחשבה שנייה, גם עוזרת - "עזר כנגדו". [פירוש אחר – האשה = מודל משופר של הגבר ]
היחס בין אישה לאיש	יחס מיני שוויוני – זכר ונקבה.	יחס חברתי, בו האישה תלויה בגבר ומוגדרת על פיו.