סיכום בתנ"ך: יחזקאל ל"ז 15 – 28- הגאולה השלמה בחזון העצים

סיכום בתנ"ך: יחזקאל ל"ז 15 – 28- הגאולה השלמה בחזון העצים

מתוך: סיכומים בתנ"ך -  חורבן, גלות וגאולה 

בפרק ל"Z יחזקאל ממחיש את רעיון איחוד הממלכות יהודה וישראל במעשה סמלי.

הוא לוקח שני עצים. על האחד הוא כותב את שמות שבטי מלכות הצפון, ובראשם שבט אפרים, ועל העץ השני את שמות שבטי הדרום ובראשם שבט יהודה. בחזון העצים עושה הנביא מעשה סמלי  הלקוח מתחום החקלאות:   הרכבת שני זני עצים לעץ אחד –נעשית כאשר רוצה החקלאי לשפר את איכות העץ . תפקידו של המעשה הסמלי – משיכת תשומת הלב של המאזינים והמחשת הרעיון של האיחוד.  הנביא מתאר בחזון העצים את הגאולה בעתיד.שני גזרי העץ שאוחדו מסמלים את איחוד שתי הממלכות שהתפלגו בעבר –ישראל ויהודה. ה'  יקבץ את כל העם מן הגלות ,יביא אותו לא"י יאחד אותו לעם אחד בשלטון מלך אחד משושלת דוד.  הנביא מרכיב את שני העצים והופך אותם לעץ אחד. הנביא מבצע את הפועלה לעיני העם. המעשה הסמלי מעורר תשומת לב העם. ויחזקאל מסביר להם כי בעתיד ה' יקבץ מן הגלויות את צאצאיהם של כל שבטי ישראל, ויביאם אל ארץ ישראל. ה' יאחדם לעם אחד תחת שלטונו של מלך אחד.  בפס' 23 יש תיאור של החזרה בתשובה של בני העם – מן הכתוב ניתן ללמוד כי החזרה בתשובה היא לא לפי בחירתם החופשית של בני העם אלא על פי רצון ה' שיושיע אותם וימנע מהם לחטוא בכל מקומות ישיבתם בגלות.

ביחזקאל ל"ז פס' 26-28 לגאולה יש ארבעה מרכיבים:

1.     ה' יכרות לעם ישראל ברית שלום נצחית.

2.     ה' ייתן להם שפע כלכלי.

3.     ה' ירבה  את אוכלוסיית ישראל.

4.     בניית בית המקדש בישראל שיתקיים לנצח ובו ישרה ה' את שכינתו לנצח.

במישור המדיני : אחוד הממלכות: ישראל ויהודה(עץ יוסף-אפרים ועץ יהודה ). מלך אחד מבית דוד קבוץ גלויות –שיבת ציון מן הגולה לארצו. הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד-אֶפְרַיִם, וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת-עֵץ יְהוּדָה, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד(19) וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, (24) הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם.   וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, לְמֶלֶךְ; וְלֹא יהיה- (יִהְיוּ-) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד.(21-22)

הגאולה בעתיד

במישור הדתי : טיהור העם מעבודה זרה ברית עולם בין ה' לעם מקדשי בתוכם-נוכחות אלוהית בעם וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד, בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם, וּבְכֹל, פִּשְׁעֵיהֶם; וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם, מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם, וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים.(23) וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם (26).

המלים המנחות :                                                                                                                       אחד: איחוד ,המילה "אחד" חוזרת בקטע -10 פעמים כדי להדגיש את רעיון האיחוד.    עולם :  נצחיות הישיבה בארץ(25),שלטון נצחי של מלך מבית דוד(24),ברית שלום נצחית  בין ה' לעם(26), מקדש נצחי (26 ,28) .                                                                                                       קדש: קדושת העם –ייבדל מעמים אחרים בזכות ה' המקדש אותם בנוכחות המקדש בתוכם. ישב : ישיבת קבע בארץ המובטחת

הנביא יחזקאל ממשפחת כוהנים, על כן הוא מדגיש את רעיון  בחירת עם ישראל והבדלתו מעמים אחרים ובניית המקדש כסמל לנוכחות האל .הברית המחודשת תהיה ברית נצחית -לא תופר לעד-זהו רצון ה'- לעם אין בחירה חופשית (יחזקאל ל"ז, פס' 23 -24).

ההבטחות בנבואה זו :                                                                                                                                  קיום נצחי בארץ המובטחת ,   שלום נצחי ,    קיום נצחי של מלכות דוד,  הכרת הגויים בה' כמקדש ישראל                                                  ברית נצחית עם ה' ,  פריון- התרבות העם ,מקדש שלא ייחרב   ,שפע כלכלי                                                                   רק חלק מן החזון התגשם . גם לאחר הצהרת כורש הגיעו מעטים לארץ.

הנביא מתייחס בקטע זה לשלוש תקופות משמעותיות בחיי העם :

*פילוג הממלכה (פס' 22) :"וְלֹא יהיה- (יִהְיוּ-) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד".      * גלות בבל (פס' 21) :" , הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם"                        *שיבת ציון  ( פס' 21, 23 ):" וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב,וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם"   * אפשר גם–תקופת האבות ( 25):" וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב, אֲשֶריָשְׁבוּ-בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם"

יחזקאל לז 21 -22 - יחסו של הנביאיחזקאל לגלות יהודה ולגלות ישראל :

כא וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם.  כב וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, לְמֶלֶךְ; וְלֹא יהיה- (יִהְיוּ-) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד.          =קבוץ גלויות –לאחר הענשתם ופיזורם בין הגויים , ישיבם ה' לארץ.

הנביא  מתייחס בנבואת הנחמה לגאולת ישראל ויהודה המתבטאת בקבוץ גלויות -בשיבתם לארץ.

ג. יחסו של יחזקאל  לברית החדשה שיכרות האל עם עמו :

יחזקאל לז 23 -28

יחזקאל מדגיש כי הברית החדשה תהיה שונה בנצחיותה: 1. הברית ברית עולם:" כווְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם; 2. העם מקודש ע"י נוכחותו המתמדת של האל בקרבו –ולא יטמא עוד בעבודת אלילים:וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.  כז וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים; וְהֵמָּה, יִהְיוּ-לִי לְעָם. כח וְיָדְעוּ, הַגּוֹיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, מְקַדֵּשׁ אֶת-יִשְׂרָאֵל--בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם" 3. => הברית לא תופר –ברית עולם –ללא בחירה חופשית – העם יטוהר מחטאי עבודת האלילות ולא ייטמא עוד:וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד, בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם ... וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים...וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ, וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם. ..  (23)

הנביא מתאר ברית נצחית בין ה' לעמו –ללא בחירה חופשית, ולכן היא לא תופר.

הנביא יחזקאל מדגיש   כי מטרתו  של האל בגאולת העם אינה אלא האדרת שמו.

המשותף בין הנימוק של יחזקאל לגאולת העם ע"י אלוהים  ביחזקאל לז 28  לנימוק ביחזקאל לו 22 – 32 :

יחזקאל לז 28 :"וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, מְקַדֵּשׁ אֶת-יִשְׂרָאֵל--בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם, לְעוֹלָם. "

יחזקאל לו 22 -32 : "לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה, בֵּית יִשְׂרָאֵל:  כִּי אִם-לְשֵׁם-קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאתֶם שָׁם.  כגוְקִדַּשְׁתִּי אֶת-שְׁמִי הַגָּדוֹל, הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם, בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם, לְעֵינֵיהֶם... וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַתְכֶם.   מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם.  כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם...לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי-עֹשֶׂה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה--יִוָּדַע, לָכֶם:  בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל."

הן בפרק לו והן בפרק לז מדגיש הנביא כי ה' יגאל את עמו כדי להאדיר את שמו בין העמים ולא משום  צדיקותו של העם