סיכומים בתנ"ך: דברים כ' 1 – 9 לשכת הגיוס לקראת יציאה למלחמה

סיכומים בתנ"ך: דברים כ' 1 – 9  לשכת הגיוס לקראת יציאה למלחמה

מתוך: סיכומים בתנ"ך - חוק וחברה במקרא

(א) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

 

המצב =

מוטו לחוקי מלחמה

(ב) וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם:

 

דברי הכהן-הרשות הדתית

(ג) וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:(ד) כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:

 

עידוד ללוחמים  =

 

(ה1) וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר

דברי השוטרים-

פקידי ממשל אזרחיים

                                                              הפטורים מהמלחמה

(ה2)מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: (ו) וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ: (ז) וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה:

(ח) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ:

 

(ט) וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם:

ההתארגנות למלחמה

קבוצה 1 : אנשים ש לא הגשימו שאיפותיהם	קבוצה 2 :הפחדנים
א. מי שבנה בית –ולא חנך אותו   [גר בו] ,נותנים לו קודם לגמור את הבית.ב. נוטע כרם ולא חיללו= לא זכה לאכול מפרותיו.(לפי ויקרא יט 23 -25-מותר לאכול מן הפרי רק בשנה ה-5). מי שנטע כרם משוחרר עד שהכרם יבשיל.ג.מי שהתארס ועדיין לא נשא אשה-לא התחתן ולא שימח את אשתו לשנה אחת. המשותף לכולם: השחרור נובע מסיבות אישיות –אנושיות. המחוקק מביע התחשבות בהם.          הפטור תקף רק במלחמת רשות.	אם אדם מצהיר שהוא מפחד להילחם – "ירא ורך לבב".   השחרור של הפחדנים נועד למנוע פגיעה במורל של הלוחמים בשעת הקרב .

הפטורים מן הגיוס: דברים, כ"ד 5 -מוסיף על השחרורים מהשירות הצבאי במלחמה בעיר רחוקה, ככתוב בדברים כ' 7.אין לגייס לצבא במשך שנה, גם בזמן שאין מלחמה, את מי שנישא זה עתה (בדברים כ' נכתב את מי שהתארס זה עתה). אין להטיל על החתן  חובה  שבגללה יעזוב את אשתו. שנה שלמה יקדיש לחיי הנישואין שלו ולאשתו.

ההבחנה בין מלחמת חובה  למלחמת רשות:

החוק מדריך כיצד לנהוג בכבוש עיר : קריאה לשלום,ורק אם תושבי העיר אינם נענים לקריאה –יש לערוך מצור על העיר.

החוק מבחין בין ערים רחוקות לקרובות .חלוקה זו –לפי חז"ל, היא ההבחנה בין מלחמת רשות למלחמת מצווה:

מלחמת חובה/ מצווה

מלחמת רשות

כל מלחמה בעיר קרובה  [עיר בגבולות הארץ המובטחת בתוך גבולות א"י (בארץ כנען)] היא מלחמת חובה : חובה על כולם להילחם (כולם מתגייסים – אין פטורים מהצבא). במלחמת מצווה יש להחרים את תושבי הערים הקרובות -בזמן שהצבא יכבוש את הארץ המובטחת כדי למנוע השפעתם על בנ"י. חובה להחרים (חוק החרם) את האוכלוסייה היושבת בכנען : הוצאה להורג של כל הנפש (גברים, נשים וילדים), בע"ח ואת השאר לשרוף באש (את הרכוש) – אסור ליהנות משום דבר שנכבש במלחמה הזאת. ספר דברים רואה בכנענים בעיה חינוכית כי הם המקור ללימוד עבודה זרה, לולא היו בארץ-העם לא היה חוטא ונענש בגלות ולכן אם מראש ישמידו את הכנענים אין בעיית עבודה זרה. החרם נחשב מעין קורבן לה', כי הוא עזר לנו לנצח במלחמה – הוא נלחם עבורנו מהשמיים.

מלחמה בעיר רחוקה -מחוץ לגבולות הארץ- איננה מלחמה הכרחית ואפשר לכרות איתה ברית שלום (עם עיר בכנען אסור לכרות ברית שלום). על כן –לא כולם חייבים להילחם. יש פטורים מן הגיוס. אם אתה רוצה להרחיב את גבולות ארצך ובכל זאת לצאת למלחמה, הכהן מעודד את החיילים לפני הקרב ומעודד אותם שה' יילחם בשבילם מהשמיים – אנו סומכים על אלוהים והאויב סומך על הסוסים . היוצאים למלחמה - עם מוטיבציה גבוהה להרחבת גבולות הארץ ובשביל רווח כספי – החרמת השלל. במלחמת רשות- בערים הרחוקות ניתן לקחת שבויים. השלבים במלחמה בעיר רחוקה: צריך להציע לה להיכנע ורק אם היא לא נכנעת, מותר להתחיל להילחם בה ולהטיל עליה מצור. כאשר אתה כובש את העיר, אסור לך לפגוע בנשים ובילדים כי הם לא קיבלו את ההחלטה לא להיכנע – אתה יכול לשעבד אותם. לעומת זאת, הגברים, האחראים להחלטה לא להיכנע – חייהם בידך – אתה רשאי להרגם אבל אפשר (וגם משתלם) לשעבד אותם. כאשר נלחמים בעיר רחוקה, אסור להשמיד עצי פרי. הנימוק - בפסוק 19:          "כי האדם עץ השדה...". משמעות משפט זה: א.     משפט חיווי – האדם הוא כמו עץ ולכן אסור להרוג אותו. ב.      משפט תמיהה – האם כוחו של עץ הוא כשל האדם? עלינו לפגוע באדם ולא בעץ. פירוש זה אומר שהעץ אינו אדם ולכן לא יכול להתמודד או לברוח מן הלוחמים – הוא תקוע באדמה. אתה באת להילחם נגד עיר, אנשים – לא נגד עצים, צריך לעזוב את העצים במנוחה. (במזמור א בתהלים משווים את הצדיק לעץ ששתול על פלגי מים שאת פריו נותן בעתו – הצדיק מושווה לעץ. עץ שנותן לנו פרי זו מתנת אלוהים שלא משחיתים.) יחס כלפי העצים בעת מלחמה –החוק מבחין בין עצי פרי לעצי נוי - אין לכרת עצי פרי.