סיכום בתנ"ך: השוואת מלכים ב', כ"ה
למקבילה בדברי הימים ב' פרק ל"ו 11-16:
מתוך: סיכומים בתנ"ך - מלכים ונביאים
במלכים ב' כ"ה לא נזכרת הסיבה לחורבן
ירושלים ולגלות יהודה (בסוף הפרק הקודם נזכרת הסיבה הדתית רק במעט- בגלל חטאי
צדקיהו). מחבר ס' מלכים דוגל בשיטת גמול קיבוצי אשר לפיה עונש
החורבן ועונש הגלות על יהודה וירושלים הוא בגלל חטאי מנשה ודורו, ובגלל החטאים
הלאומיים שהצטברו לפני מנשה.
לעומת זאת בדברי הימים נזכרים בהרחבה
חטאי צדקיהו וחטאיהם של בני דורו כסיבה דתית לחורבן בית ראשון ולגלות יהודה לבבל.
יש תיאור נרחב כאן, משום שבעל דברי הימים נוקט בשיטה של גמול אישי
ולפיה חטאים של צדקיהו ובני דורו הם הגורמים לחורבן ירושלים וגלות יהודה, שארעו
בדורם כגמול אישי לחטאיהם.
לסיכום- בעל דברי הימים דוגל בגמול אישי ולכן טוען שבגלל
חטאי צדקיהו ובני דורו בא העונש על אותו הדור. לעומת זאת, בעל מלכים
דוגל בגמול קיבוצי לדורות ולכןטוען
שבגלל חטאי מנשה ודורו ובגלל החטאים שלפני דורו, גורל העם והארץ נחרץ בתק' מנשה
והעונש בא כמה דורות אחריו (לכן מחבר מלכים הזכיר רק מעט את חטא צדקיהו ודורו
כגורם לחורבן ולגלות)
דברי הימים ב', ל"ו,
פס' 26-22 מינוי גדליהו למושל על שארית הפליטה של יהודה והירצחו- מלך בבל מינה את גדליהו בן אחיקם למושל, על שארית
הפליטה, שהותיר נבוזראדן באזורי יהודה ובנימין לכורמים וליוגבים.
מלך בבל מינה דווקא אותו כי הוא היה אישיות מוכרת ובעלת השפעה ביהודה. כמו כן נראה
כי גדליהו ובני ביתו נקטו במדיניות פרו בבלית. כלומר, השתעבדו למלך בבל ושמרו לו
אמונים. אחרי תקופה קצרה מאוד גדליהו נרצח בידי ישמעאל בן נתניה אשר היה מזרע
המלוכה. הוא עשה זאת מכמה סיבות: 1. ישמעאל שאף למרוד במלך בבל ומכיוון שגדליהו
נחשב לאיש אמונם של הבבלים, הוא רצח אותו. 2. הסיבה הנוספת: ישמעאל היה מזרע
המלוכה. הוא שאף להיות השליט על שארית הפליטה, לכן הרג את גדליהו, שאינו מזרע
המלוכה.
(לזכר יום הירצחו נקבע במסורת
היהודית צום בחודש השביעי, שנקרא צום גדליהו, שחל ב-ג' בתשרי). רצח גדליהו
ופמלייתו לא הביא לישמעאל ולאוהדיו את התוצאות המצופות להיות מנהיג במקום גדליהו.
בגלל החשש מנקמת הבבלים, ירדה שארית הפליטה למצרים, כדי למצוא מפלט. רצח גדליהו
הביא את הקץ לשלטון האוטונומי של שארית הפליטה ביהודה ובנימין.
זוהי הגלות מרצון למצרים, שסימלה
את החורבן המלא!!
דברי הימים ב', ל"ו, פס'
27-30- מלך בבל מעלה לגדולה את יהויכין מבית כלאו- יהויכין הועלה לגדולה- מאסיר
בכלא, ליושב על כסא רם ונישא ליד שולחן המלך וכן היה
מעמדו גבוה משאר המלכים הכנועים היושבים ליד שולחן המלך. נראה כי העלאתו לגדולה
וחנינתו, כרוכות במדיניות הפייסנית כלפי היהודים בבבל.
מחבר ס' מלכים סיים את ספרו בנימה
אופטימית של שחרור יהויכין מכלאו ועלייתו לגדולה, כדי להפיח רוח של תקווה על גולת
יהודה בבבל, שתיוושע כפי שנושע המלך יהויכין.
מחבר דברי הימים בחר לסיים את ספרו
בהצהרת כורש, כלומר הסוף הרבה יותר אופטימי וטוב מספר מלכים. יש לזכור שמחבר דברי
הימים כתב את הספר 150 שנה אחרי ספר מלכים, לכן נקודת הראות שלו רחוקה יותר והוא
העדיף לסיים את הספר במאורע הרבה יותר משמח מהעלאת יהויכין לגדולה, אלא סיים
בתחילת שיבת ציון, שהיא הגאולה הממשית לעם ישראל.
ארבעה צומות- נקבעו לזכר אירועי החורבן בירושלים:
מועד הצום
|
האירוע
|
צום
העשירי - עשרה בטבת
|
לזכר
המצור על ירושלים:"בחודש העשירי בעשור לחודש".
|
צום
הרביעי- שבעה עשר בתמוז
|
לזכר
פריצת חומות העיר:"בתשעה לחודש ...ותבקע העיר" (לפי פרק כ"ה הבקעת החומות הייתה בט' בתמוז, על פי
המסורת צמים בי"ז בתמוז, תאריך
הבקעת בית שני).
|
צום
החמישי- תשעה
באב
|
חורבן
בית המקדש.
[586 לפנה"ס]:"ובחודש
החמישי בשבעה לחודש...בא נבוזראדן רב טבחים..וישרף את בית
ה'..."(מל"ב כה)
בירמיה נב 12 –התאריך שונה :"בחודש
החמישי בעשור לחודש" כנראה שהחל את הריסת העיר בשבעה בחודש ואת
המקדש שרף בתשעה/ בעשרה בחודש.
|
צום
השביעי- ג' בתשרי
|
רצח
גדליה בן אחיקם,מנהיג הישוב היהודי בארץ ישראל,לאחר חורבן ירושלים תחת מלכות בבל. המסורת היהודית
ייחסה חשיבות כה גדולה לרצח גדליה, משום
שלאחר הרצח נטשה כל שארית הפליטה שנותרה ביהודה את ארץ ישראל וגלתה מצרימה, ובכך
נפסק הקיום המדיני של יהודה.
|
ב"ספר התודעה" לאליהו כי טוב –עמדה
הרואה ברצח גדליה אירוע טרגי בעברו של העם –
הנימוק :" כשם שקבעו צום על חורבן ביהמ"ק כך קבעו צום על מות
גדליהו".
העמדה כי יש ללמוד מן האירוע לקח –מופיעה בספר "מועדים ולומדים"
של שלומית גור. הנימוק : שם הספר רומז לכך, וכן ההדגשה כי הסיבות לרצח: השנאה
וחוסר הסובלנות ונסיבותיו של הרצח הן
שגרמו לקביעתו כיום צום.כלומר יש ללמוד לקח
ולמנוע הישנותו של האירוע.
No comments:
Post a Comment