מבוא להיסטוריה פוליטית: אנגליה לאחר מלחמת העולם השנייה
אנגליה
לאחר מלחמת העולם השנייה נמצאת במצב חברתי-כלכלי קשה. בין השאר לאור
המאמצים הרבים שלפני ובמהלך המלחמה.
מדינת
הרווחה האנגלית. מהלך יוצא-דופן עולה מבין שורות
השמרנות, מובל על-ידי בווריץ'. הלה מטפל ביחס שבין האוכלוסייה לבין המאמצים
הנדרשים ממנה במהלך המלחמה. הוא מתווה: הדרך היחידה לטפל באוכלוסייה נרתמת במהלך
ולאחר מלחמה- ע"י מערכת של מדינת רווחה. אמנם ניצנים של מדינת רווחה קיימים
היו כבר במדינות הסקנדינביות ואף במשטרים הפשיסטיים... וע"ז קיומה של מדינת
הרווחה דרש שינויים מבניים עמוקים, היינו הפניית משאבים כבדים [רחבים] לידי הממשלה
כדי שתוכל לדאוג לרווחה, חינוך, תעסוקה בריאות וכולו... ובתוך כך כלומר הוזלת
תהליכים ומוסדות כדי לספק להמונים כנ"ל.
צרכים אלה יש בהם כדי להסביר
את המהפך הפוליטי באנגליה שלאחר המלחמה.
שהרי מי שנפל
מן השלטון, צ'רצ'יל, היה גיבור מלחמה. ואעפי"כ, בבחירות שלאחר המלחמה,
השמרנים מאבדים את השלטון לאחר החזקתו במשך כעשור. עולים הלייבור ובראשם קלמן
כלשהו. אלו מובילים את המדיניות שהעלה בברליץ', של מדינת הרווחה. יש לציין כי
לשמרנים היה אגף חברתי. צ'מברליין, שדאג לכנות עצמו יוניוניסט, ולא: שמרן, היה בעל
תפיסות חברתיות. השמרנים, התנגדו למדינת הרווחה שכן ראתה בה התגלמות של תפיסות
אנטי-ליברליות. יתרה מזאת, מדינת הרווחה הייתה מקבילה [כרוכה?] גם לפירוק האימפריה
הבריטית. הצרות המרכזיות של האימפריה, בראג' ההודי, האיצו התהליך. התפרקות
האימפריה גרמה להקמת מדינות עצמאיות לאורך שנות החמישים והשישים.
השמרנים
רטנו אם-כן כלפי: (1) מדינת הרווחה; (2) פירוק
האימפריה; (3) הלאמת ענפים כלכליים, למשל פחם, פלדה. ג'יימס קלהאן, מן הלייבור (!) הוא שהאט את
תהליכי ההלאמה לאחר משבר הנפט של 1973. הלייבור שולטים עד 1951, שנה בה צ'רצ'יל שב
אל השלטון. הסיבה: בשנים 1945-1951 העם הבריטי סובל כלכלית; בריטניה נהיית ענייה
באופן מוחלט ויחסי. (הסיבות לאי-קבלת הבריטים אל השוק האירופי כפי שהובלה ע"י
דה-גול: [א] סוס טרויאני אמריקאי, [ב] הכנסת הבריטים תגרום לכך שהמדינות האירופיות
של האיחוד שהתאמצו תאלצנה לסבסד את אנגליה השוקעת, אשר אינה מדביקה את הקצב ואינה
נוהגת בתהליכי הליברליזציה הראויים). בשנות השבעים נכנסה בריטניה לאיחוד. בשנות
הארבעים והחמישים הסתבכה אנגליה במרחבי המלחמה הקרה. למשל במלחמת האזרחים של יוון,
בין לאומנים וקומוניסטים. האנגלים עזרו ללאומנים ובתוך כך נקלעו לסכסוך בקפריסין
שבו היו מעורבים היוונים... עד שבסופו של דבר הוקמה רפובליקה קפריסאית בעלת רוב
יווני ומיעוט טורקי. בהמשך [עד ימינו] הוקמו שתי רפובליקות בקפריסין, כשרק היוונית
מוכרת ע"י העולם, והטורקית- רק ע"י טורקיה. באקרוטירי נותרה נוכחות
צבאית בריטית.
הסתבכות
נוספת של אנגליה: הלאמת תעלת סואץ במצרים (צרפת היא זו
שהכניסה את ישראל אל הברית). האנגלים והצרפתים השתמשו בלחימה הישראלית במצרים כדי
להשאיר את תעלת סואץ תחת שליטה צרפתית-אנגלית. הסובייטים התנגדו [והציעו לירות טיל
גרעיני על ת"א]; וכך גם האמריקאים [שפגעו בערך הלירה סטרלינג].
ריגול
סובייטי באנגליה. הסובייטים הצליחו לסבך את שר ההגנה
הבריטית בפרשיית-מין. קיצורו של דבר: השלטון [והמפלגות] השמרני ספג חדירה של ריגול
סובייטי שפגע לו ביוקרה ובתפקוד, עד שאבדו את השלטון שוב לטובת הלייבור, הארולד
ווילסון.
התפרצות
נוספת של הבעיה האירית,
1967, אז החל ה-IRA לפעול בצפון-אירלנד באלימות כדי לאחד את שני חלקי אירלנד, לחימה
שנסתיימה רק לפני מספר שנים (שנות ה- 2000). ה- IRA התנגד
באופן אלים ביותר לנוכחות הבריטית בצפון-אירלנד ובהמשך העביר את התקפותיו לפאבים
ולרכבת התחתית בתוך שטחה של אנגליה עצמה, בלונדון... עד שבסופו של דבר ממשלת
הלייבור האחרונה, של טוני בלייר [בהמשך לקודמתה השמרנית בראשות מייג'ור], הובילה
את המו"מ עם האירים בעזרת האמריקאים, עד להרגעת הפסים האלימים.
"____חיזק את הדמוקרטיה
אך לא את הכלכלה". לאחר המשבר של 1973 הלכה ודעכה... לוליי גילוי שדות הנפט
של הים הצפוני לא הייתה יוצאת ממשבר זה. ואולם לאור גילוי זה צצה בעיה חדשה, עם
הסקוטים, בעיה שהייתה על און-הולד במשך כשלוש מאות שנה מאז היכנס הסקוטים תחת הכתר
הבריטי. הנפט, שנתגלה אל מול חופי סקוטלנד, גרם לסקוטים לדרוש נתח יותר גדול מן
הנפט ובתגובה [בהמשך] נעשו שינויים קונסטיטוציוניים שתרמו להעצמה ועצמאה של
סקוטלנד. כיום ישנו פרלמנט באדינברו. בסוף שנות השבעים, נבחרה לראשונה אישה,
בראשות המפלגה השמרנית, לראשות ממשלת ארה"ב. זו עלתה ב- 1979 בבריטניה,
ורייגן- ב- 1980. תאצ'ר החליטה להוביל שינוי סטרוקטורלי מפליג: פירוק הפירמות
הממשלתיות וההלאמה שרווחה במדינה ובמקביל שבירת הבסיס האלקטוראלי של הלייבור,
כלומר האיגודים המקצועיים הגדולים. היא ביקשה לפרק [לפגוע] את איגוד כורי הפחם, מן
החזקים שבאיגודים במדינה. היא שלחה את הצי הבריטי לכיבוש איי פוקלנד מידי הגנרלים
הארגנטינאיים. לאור הצלחתה בניצחון פוקלנד ובתמורה הכלכלית, נבחרה תאצ'ר ב- 1987
בפעם השלישית. לאחריה כיהן ג'ון מייג'ור [מן השמרנים]. בכל השנים הללו המשיך תהליך
הדה-קולוניזציה. במקומות מסויימים היו הבריטים מעורבים בפרקים שונים של מרידה
ואלימות קשה (מרד המאו מאו בקניה, המרד הקומוניסטי במלזיה, המלחמה בבורמאו) ועדיין
מוחזקים הנמלים והנקודות האסטרטגיות: אקרוטירי, עדן, גיברלטר, פוקלנד וכו'. עדיין
הדמוניונים הם חלק מן האימפריה: אוסטרליה, ניו-זילנד, קנדה.
ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו
סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא להיסטוריה פוליטית: המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: השלכות המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: רוסיה לפני ואחרי המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: סין במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: תנועות חברתיות
מבוא להיסטוריה פוליטית: אירלנד
מבוא להיסטוריה פוליטית: פולין במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריה העות'מנית\ תורכיה
מבוא להיסטוריה פוליטית : איראן במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: מצרים
מבוא להיסטוריה פוליטית: גלות פוליטית
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו החל ממלחמת העולם הראשונה
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו במלחמת העולם השנייה
מבוא להיסטוריה פוליטית: השלכות המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: רוסיה לפני ואחרי המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: סין במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: תנועות חברתיות
מבוא להיסטוריה פוליטית: אירלנד
מבוא להיסטוריה פוליטית: פולין במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריה העות'מנית\ תורכיה
מבוא להיסטוריה פוליטית : איראן במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: מצרים
מבוא להיסטוריה פוליטית: גלות פוליטית
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו החל ממלחמת העולם הראשונה
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו במלחמת העולם השנייה
No comments:
Post a Comment